לפירוט מנהגי יום ההילולא - הקש כאן.

במהלך שנות נשיאותו של הרבי, הרבה הרבי להסביר כי צדיק, גם לאחר הסתלקותו מהעולם הזה, מוסיף להנהיג את צאן מרעיתו. ואכן, הדברים לא נותרו בחלל בית המדרש. שיחותיו של הרבי בנושא זה הצליחו לעורר את האמונה הפנימית של חסידי חב"ד ולהניעם במלוא התנופה להפצת תורת החסידות לכל פינה בעולם. בשנים האחרונות משתאה העולם היהודי כולו נוכח פריחתה של חסידות חב"ד והתפשוטתה למימדים עצומים ביותר, כאשר מאות שלוחים חדשים יצאו בשנים האחרונות לפינות נידחות בכל רחבי העולם, בכל מקום שמצויים בו אפילו יהודים מעטים.

תופעה פלאית

ככל שחולפות השנים כן גוברת ההכרה שהרבי מליובאוויטש הוא תופעה פלאית, נדירה ומיוחדת במינה, יחידה לא רק בדורנו, אלא גם בין דורות רבים. מבחינות רבות הוא עיצב את דמות היהדות בדורנו. דרכו, שהייתה בתחילה נחלת מעטים, נעשתה במרוצת השנים נחלתו של עם-ישראל כולו.

הרבי קיבל לידיו את שרביט ההנהגה בתקופה שבה הייתה היהדות נתונה במגננה קשה, וכל שאיפתה הייתה לשמור על בניה מפני הרוחות העזות שנשבו בחוץ. הרבי העביר את היהדות ממִגננה להסתערות. במקום להסתגר ולהתגונן, קרא ליציאה החוצה ולהבאת אור היהדות להמוני אחינו בארץ ובתפוצות. בנקוף השנים נעשתה דרכו זו מופת ודוגמה לכלל היהדות הדתית והחרדית.

הרבי הצליח ליצור מערכת קשרים מופלאה עם כל חלקי העולם היהודי. לא היו אצלו מחיצות בין יהודים. בפתח חדרו היה אפשר לראות אדמו"רים ורבנים, מדענים ומדינאים, אנשי-עסקים ואמנים, שועי-ארץ ופשוטי-עם. עם כולם מצא שפה משותפת, תרתי משמע, וכל אחד ואחד יצא ממנו בהרגשה שהרבי הוא שלו ורק שלו.

במהלך ההתוועדויות ברחבי העולם יספרו הנואמים על פועלו של הרבי ועל ישועות שהביא לכלל ולפרט. זרם בקשות הברכה הזורם לציונו של הרבי, ברובע קווינס שבניו-יורק (ארה"ב), גובר והולך משנה לשנה וסיפורי נפלאות נשמעים מרבים.

חז"ל אמרו על יעקב אבינו "מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים". אם רואים ש'זרעו' של הצדיק הולך בדרכו, לומד את תורתו וממשיך את מפעליו – הרי זו הוכחה ש"אף הוא בחיים". מבחינה זו, רואה העולם כולו כיצד 'זרעו' של הרבי – הלוא הם רבבות אלפי תלמידיו, חסידיו, שלוחיו ומקושריו – הולכים בדרכו ומעצימים את מפעליו הכבירים ברחבי תבל.