הפרוייקט החל בקיץ תש"ן (1990) כארבע שנים לאחר אסון פיצוץ הכור הגרעיני בצ'רנוביל שארע ב-26 לאפריל 1986. במהלך ניסוי התפוצץ ריאקטור בתחנת הכח הגרעינית על שם לנין, שהיתה ממוקמת במרחק של 25 ק"מ מהעיר צ'רנוביל, ושיחרר כמות רדיואקטיבית הגדולה פי 30 עד 40 מהכמות ששוחררה במהלך הפצצות האטום על הירושימה ונגסקי ביפן, במלחמת העולם השנייה. העולם למד על האימה לראשונה, בעת שנרשמו במתקן אטומי בשבדיה כמויות חריגות של קרינה לא ברורה. עד כה קשה לשער את ממדי האסון והשלכותיו על הסביבה והאנשים.

לתנועת חב"ד החלו לזרום בקשות של ארגונים יהודיים להציל את הילדים מאזורי הקרינה. התברר כי השנים שחולפות אינן מקטינות את הסכנה, מאחר וחומרים רדיואקטיביים שונים מתפרקים רק בחלוף זמן. מחקרים של ארגון הבריאות הבינלאומי הוכיחו כי סכנה גדולה במיוחד נשקפת לילדים בשל מערכת החיסון החלשה שלהם. האוכלוסייה בעלת האמצעים מיהרה לעזוב את האזור, ואולם המשפחות העניות, ובהן משפחות יהודיות לא מעטות, נותרו לגור באזורים המסוכנים. הרבי מליובאוויטש הורה להקים בכפר חב"ד מוסדות מיוחדים לקליטת ילדים אלה על מנת להצילם מאזורי הסכנה. מאז, העלו ארצה צעירי חב"ד למעלה מאלפיים וחמש מאות ילדים; בעקבותיהם באו גם רבים מהוריהם והשתקעו בארץ.

הילדים נקלטים במוסדות המיוחדים שהוקמו עבורם בכפר-חב"ד, בתנאי פנימייה מלאים. הילדים מקבלים מעקב רפואי צמוד, תזונה מתאימה, אוירה כפרית, חינוך יהודי והרבה שמחה חב"דית. אמהות בית ומדריכים/ות מלווים את הילדים 365 ימים בשנה ומשמשים להם הורים. חלק ניכר מהילדים באים ממשפחות בעלות רקע סוציאלי קשה, משפחות חד הוריות, יתמות, עוני וכדומה. משרד הרווחה מלווה את הפרויקט באופן צמוד ומעניק לפנימיות רישיון.

בוגרים רבים של הפרוייקט משרתים כיום בצבא וממלאים תפקידים שונים בחיי החברה והעסקים בארץ; הם אסירי תודה לצעירי חב"ד שהעלו אותם מאזורי הסכנה הגשמית והרחיקו אותם אף מסכנת ההתבוללות הגדולה שקיימת באותן ארצות.

הסכנה בעיצומה

מדו"ח האו"ם שהתפרסם לפני מספר שנים, במלאות 20 שנה לאסון צ''רנוביל, עלתה תמונה קשה ומחרידה: על-פי הדו"ח, כ-4,000 בני אדם ימותו, רובם ילדים, כתוצאה ממחלות שונות, בהן סרטן, כתוצאה מהקרינה הנמשכת של האסון בכור הגרעיני. הדו"ח, המקיף 600 עמודים, הוא פרי מחקר שנמשך כמה שנים על ידי "פורום צ'רנוביל", בו מיוצגים ארגון הבריאות העולמי, הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ארגון המזון והחקלאות, התוכנית לענייני הסביבה של האו"ם ועוד.

קרוב לחמישה מיליון בני אדם עדיין מתגוררים היום באזורים באוקראינה וברוסיה הלבנה, שזוהמו בקרינה רדיו-אקטיבית. כמאה אלף מהם מתגוררים באזורים שהוגדרו על ידי הרשויות באותן מדינות כאזורים של "פיקוח ישיר".

הדו"ח מעריך כי ההשפעה הרבה ביותר היתה על בריאות הנפש וכי ההשפעות הפסיכולוגיות והטראומה של האירוע על התושבים לא חלפה וספק אם תחלוף. הסיבה לכך, על פי הדו"ח, היא העדר מידע בידי התושבים.

הכרה עולמית בחשיבות הפרויקט

הפרויקט זכה להכרה נרחבת ביותר הן בישראל והן בעולם. בשנת 1995 קיבלנו את מגן שר העבודה והרווחה, בשנת 1997 הנפיקה מדינת ישראל בול מיוחד כאות הערכה לפרויקט ההצלה הלאומי שצעירי חב"ד נטלו על עצמם. ארגון האומות המאוחדות קיים אירוע הוקרה מיוחד ועשרות מדינות בעולם הנפיקו אף בול מיוחד לאות הערכה והוקרה לפעילות ההצלה של ילדי צ'רנוביל. בכך ביקשו אומות העולם להעמיק את המסר החינוכי של הערבות ההדדית האוניברסאלית להצלת אוכלוסיות בסכנה.

למעלה מ-60 חברי כנסת פנו בקריאה לממשלה, עוד לפני למעלה מעשר שנים, להקצות משאבים לטובת הפרויקט, ואולם כל שהמדינה מעניקה לפרויקט הוא תמיכה בסך של כמיליון ₪ בממוצע לשנה. תקציב זה אינו מכסה אפילו חלק קטן מההוצאות הרבות הנדרשות לקיומו של הפרויקט, החל מגיבוש הילדים באוקראינה וברוסיה הלבנה, הטסתם ארצה וגידולם כאן בתנאים מיוחדים, בהתחשב שזה ביתם היחיד בישראל.

בין הח"כים שחתמו על הקריאה המיוחדת, היו ראש הממשלה דהיום מר אהוד אולמרט, ראשי הממשלה לשעבר מר בנימין נתניהו ומר אריאל שרון ונשיא המדינה לשעבר משה קצב.

הציבור מוזמן להשתתף במצוות זו של הצלת נפשות, וזכות גדולה זו תעמוד לכם להצלחה בעסקיכם, מתוך בריאות, סיפוק אושר ושמחה. לתרומה – הקש כאן.