מאמרים נוספים בנושא
	מה זה יהודי?
	להיות "יהודי טוב" ולא רק "אדם טוב"
	תפקידו של יהודי בתוך כלל האנושות
	גיור - עניין של מהות ולא 'טקס'
	תופעת האנטישמיות
	המאבק בהתבוללות
	אזרחי ישראל ויהודי התפוצות
	מאיפה צומחת השנאה העצמית
	היום "כולנו יהודים"; ומחר?

כשהגויים ידרשו מאיתנו להיות "יהודים טובים"...

לא אחת מובעת בציבור הדעה, ש"העיקר זה להיות בן-אדם. לא לגנוב, לא לשקר, לא לפגוע בזולת, להיות אדם ישר והגון". בדרך-כלל מופיעה טענה זו כהסבר לאי- שמירת תורה ומצוות. אנשים מסויימים מרגישים, שהם ממלאים את חובתם לעצמם ולבוראם בכך שהם חיים ביושר ובהגינות ותוך כיבוד הבריות.

היהדות אכן מייחסת חשיבות עליונה לחובתו של אדם לחיות כבן-אדם. יתירה מזו: הכול מכירים את ההלכה, שיום-הכיפורים מכפר רק על עבירות שבין אדם לבוראו, ואילו על עבירות שבין אדם לחברו אין יום-הכיפורים מכפר עד שמי שפגע בזולתו יפייסנו, ובמקרה של גניבה וגזל - ישיב את הגזילה. על כן ברור, שלימוד התורה וקיום המצוות שבין אדם לבוראו אינם יכולים לשמש תחליף או לבוא על חשבון המצוות שבין אדם לחברו.

חובות של אדם

אבל צריך לראות את הדברים ראייה מעמיקה יותר. אדם שמאמין בבורא העולם, שממלא את חובותיו לחברה ולמשפחה ושחי ביושר ובהגינות, אכן עושה את מה שנדרש מאדם. הדרישות מאדם רגיל מתמצות ב'שבע מצוות בני-נח', שבעצם הן ערכי-יסוד לחברה אנושית מתוקנת. אדם רגיל אינו נדרש ליותר מזה.

אבל מיהודי נדרש הרבה יותר. היהודי הוא קודם-כול בן-אדם, ולכן ודאי שהוא חייב בכל החובות המוטלות על בן-אדם. אבל עובדת היותו יהודי, כשם שהיא מקנה לו ייחוד ומעלה מיוחדת, כך היא גם מטילה עליו חובות יתירות. כדי להיות 'יהודי טוב' צריך לעשות הרבה יותר ממה שנדרש כדי להיות 'אדם טוב'.

במעמד הר-סיני בחר הקב"ה בעם-ישראל מכל העמים והעלה אותו לדרגת 'עם סגולה'. מרגע זה ואילך, שוב אין יהודי יכול להסתפק בחובות האנושיות הרגילות. הוא עלה בדרגה. הוא חלק מ'ממלכת כוהנים'. ממנו דורשים דרישות גבוהות יותר.

אין אלה רק צווים שיהודי צריך לקיים. זו הדרך היחידה העומדת לפניו להיות שלם עם עצמו ולמצות את הפוטנציאל הגלום בו. מאחר שליהודי יש כוחות עליונים יותר ונשמה גבוהה יותר, אין באפשרותו לחוש אושר וסיפוק רק ממילוי חובותיו כאדם. נשמתו היהודית דורשת הרבה יותר מזה - היא מחפשת קשר עמוק יותר עם הקב"ה, ודבר זה אפשרי רק על-ידי התורה ומצוותיה.

כוהני ה'

כשאנו מעיינים בנבואות על תקופת הגאולה, איננו יכולים שלא להבחין במעמד הנישא שיהיה אז לעם-ישראל. בימות המשיח לא זו בלבד שאומות-העולם לא יציקו לעם-ישראל, אלא הן יחושו חובה וזכות להגיש לו את מלוא הסיוע, כדי שיוכל להתמסר לתפקידו העילאי. הנביא ישעיהו (סא,ה-ו) אומר: "ועמדו זרים ורעו צאנכם, ובני נכר - איכריכם וכורמיכם". ומה נעשה אנחנו? ממשיך הנביא: "ואתם - כוהני ה' תיקראו, משרתי אלוקינו ייאמר לכם".

אומות-העולם ינהגו כך, משום שאז גם הן יבינו וירגישו בחשיבות תפקידו של העם היהודי. הגויים לא יבואו לעזור לנו רק כדי שנהיה 'בני-אדם טובים'. כאלה יהיו הם-עצמם, ולא יזדקקו לנו לשם כך. הם יכבדו את העם היהודי וירצו לעזור לו, כדי שיהודים יוכלו להיות 'יהודים טובים' - "כוהני ה'" ו"משרתי אלוקינו".

הימים הללו כבר קרובים-קרובים. לא ירחק היום וכולנו נחזה בהתגשמות כל הבטחות הנביאים על הגאולה האמיתית והשלמה ומה שיקרה אחריה. אלא שאז כבר יצטרכו לקטוף את הפירות. הזמן לזרוע ולעשות הוא היום, ובעשרת ימי תשובה אלה - יותר מתמיד!