על ארבעת המינים שעליהם מברכים בחג-הסוכות מבואר בגמרא ובמדרש1, שהם מייצגים את כל ארבעת הסוגים שיש בעם ישראל. האתרוג, שיש בו טעם ויש לו ריח, הוא כנגד אלה שיש בהם תורה וגם מעשים טובים; הלולב, שיש בו טעם ואין בו ריח, הוא כנגד אלה שיש בהם תורה ואין בהם מעשים טובים; ההדס, שיש בו ריח ואין בו טעם, הוא כנגד היהודים שהם בעלי מעשים טובים אך לא בעלי תורה; והערבה, שאין בה לא טעם ולא ריח, היא כנגד אותם יהודים שאין בהם לא תורה ולא מצוות.
הסיבה לכך שהתורה נמשלת לטעם היא משום שהתורה היא דבר שלומדים ומבינים ומרגישים את הטעם שבו. במצוות, לעומת זאת, הדגש הוא על הקבלת-עול, על הקיום המעשי אף אם אין מבינים את טעם הדבר, ולכן הן נמשלות לריח שאינו נתפס ומושג כמו הטעם.
לומד ואינו מקיים?!
בתוך כל הדרגות המחולקות הללו עלינו להבין את אלה שנמשלים ללולב, אלה שיש בהם תורה ואין בהם מצוות. כשמציינים אותם בכך שהם בעלי תורה, הרי שרוצים לציין את מעלתם ואת זכותם; אך אם הם לומדים תורה ואינם מקיימים מצוות, אין בכך שום זכות, ואדרבה, הגמרא אומרת2 על מי שלומד ואינו מקיים שמוטב היה אילו נהפכה שלייתו על פניו. מכאן, שאלה שנמשלים ללולב אף הם מקיימים מצוות ואינם חלילה כאלה שלומדים ואינם מקיימים, ואם כך, מה ההבדל בינם לבין אלה שנמשלים לאתרוג?
הלולב גבוה מכולם
התשובה היא, שלמרות שהללו גם מקיימים את המצוות, אין קיום המצוות עיקר עניינם וגם אין להם הזדמנויות לקיים מצוות רבות, מאחר שהם מקדישים את עצמם לתורה. היהודים המשולים ללולב הם אלה שמכונים 'יושבי-אוהל', תלמידי ישיבות ואלה שתורתם אומנותם, שהעיקר בחייהם היא התורה.
וכאן אנו רואים דבר מעניין: למרות שהאתרוג נראה מושלם יותר משאר המינים, שכן יש בו גם טעם וגם ריח, הרי כשמברכים על המצווה אין מזכירים את האתרוג אלא דוקא את הלולב: "על נטילת לולב". הגמרא3 אמנם מסבירה זאת בכך שהלולב הוא הגבוה מכל המינים, אבל זהו הסבר חיצוני בלבד ועלינו להבין במה הלולב גבוה יותר גם במובן הרוחני והתוכני.
התורה היא היסוד
כאן אנו רואים את גדולתה של התורה וגדולתם של לומדיה. אף שהמשולים לאתרוג גם לומדים תורה וגם מקיימים מצוות, אך מאחר שחייהם אינם מוקדשים רק לתורה, אלא גם לחיי העולם-הזה, איננו מדגישים אותם כשאנו עומדים בתחילת השנה וצריכים לשאוב כוחות רוחניים למשך השנה כולה. אנו מציינים ומזכירים במפורש דוקא את הלולב, את אותם יהודים שכל חייהם קודש לתורה, את אלה שתורתם אומנותם.
וכשם שבתחילת השנה אנו מדגישים את חשיבות ההתמסרות המוחלטת ללימוד התורה, כך גם בתחילת החיים, בשנים הראשונות של החיים, בשנות הילדות, הנערות והבחרות, עלינו לשים את עיקר הדגש על לימוד התורה באופן של "תורתו אומנותו". וזה נהיה היסוד האיתן לכל החיים.
(מתוך הספר 'שלחן-שבת', מעובד על-פי לקוטי-שיחות כרך ד ע' 1159, מאת הרבי מליובאוויטש)
------------------------
1) ויקרא רבה פ"ל,יב.
2) סוף פ"ב דברכות. ובירושלמי פ"ק דברכות.
3) סוכה לז,ב. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
