עוד בנושא זה
	מנהגי חודש אלול
	מנהגי חב"ד לחודש אלול
	חשבון-הנפש מתחיל בפנים
	מלך בשדה
	קבלת פני המלך - בשדה
	תשובה חסידית
	תשובה לכול
	הטוב מסלק את הרע
	ימי רצון לפני הקדוש ברוך הוא
	למה תוקעים בשופר בחודש אלול
	חודש אלול כמקלט
	עבודת חודש אלול באור חסידי
	שבת סליחות בעיירה ליובאוויטש

בזמן ששהה משה רבנו על הר סיני, בימים שבין ראש-חודש אלול ליום הכיפורים, גילה הקב"ה למשה את "שלוש עשרה המידות" הרחמים של שבכוחם לעורר את רחמיו על עמו. חז"ל אמרו על כך: "מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח-ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפניי כסדר הזה, ואני מוחל להם". בחסידות מבואר שבחודש אלול מאירים שלוש-עשרה מידות הרחמים וביום הכיפורים מידות אלה מתגלים. לכן מוסיפים בהם בתפילה ובתחנונים לקב"ה, שימחול על חטאינו ויכתוב אותנו בספר החיים ויעניק לנו שנה טובה ומתוקה.

בחודש אלול אומרים את י"ג המידות בסליחות ובימים הנוראים בתוך סדר התפילה.

י"ג מידות הרחמים נכללות בפסוקים בספר שמות ל"ד-ו' ז:

"ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה".

להרחבה על דיני אמירת י"ג מידות הרחמים - הקש כאן.

גודלי ישראל על שלוש עשרה מידות הרחמים

ליקט וערך: הרב אליעזר ברוד

סדר תפילה

"ויעבור ה' על פניו ויקרא ה' ה'" (שמות לד,ו). אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי-אפשר לאמרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח-ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה ואמר לו: כל זמן שישראל חוטאין, יעשו לפניי כסדר הזה ואני מוחל להם.

(ראש-השנה יז,ב)

לעשות כסדר הזה

לא נאמר "יאמרו לפניי כסדר הזה", אלא "יעשו לפניי", שכן לא באמירה בלבד תלוי הדבר, אלא בעשייה; אם עושה אדם את מידותיו כמידותיו של הקב"ה – עוונותיו נמחלים לו.

(אלשי"ך)

רחום וחנון

"יעשו לפניי כסדר הזה" - על ישראל לנהוג כפי סדר זה, שיתחילו במידה הראשונה "רחום וחנון", ויאמצו את מידתו של הקב"ה – מה הוא רחום אף אתה רחום; ולא שיתחילו במידות האחרונות – "ונקה ינקה", "פוקד עוון אבות על בנים".

(עיטורי תורה)

בכוח האמירה

"ועתה יגדל-נא כוח ה' כאשר דברת לאמור" (במדבר יד,יז). בקשת משה רבנו הייתה, שכשם שאמירת המרגלים בהוצאת דיבת הארץ נחשבת להם כמעשה, כך באמירה בלבד של י"ג מידות הרחמים יוכלו בני-ישראל לעורר את רחמי הקב"ה.

(שארית מנחם)

מקושי לרכות

'דיבור' מבטא לשון קשה ו'אמירה' היא לשון רכה. משה רבנו ביקש שמידת הדין, שהיא בחינת 'דיבור', תתהפך למידת הרחמים, לבחינת 'אמירה'.

(רבי משה-יחיאל מאוז'רוב)

העלאת הניצוצות

"ה' ארך אפיים ורב-חסד, נושא עוון ופשע". הקב"ה "נושא עוון", נושא ומעלה את ניצוצות הקדושה המצויים בתוך העוון, ומחזיר אותם לשורשם העליון.

(הבעל-שם-טוב)

העלאת הכוח המתאווה

את מעשה העברה אי אפשר להעלות לקדושה, מפני שהוא רע גמור, ואין לו תקנה אלא ביטולו והעברתו מן העולם, אך הכוח המתאווה שבעברה אינו רע. את הכוח המתאווה אפשר לנצל לקדושה. כשאדם עושה תשובה על חטאיו, הוא מעלה את הכוח המתאווה, שהיה מלובש בעברה, ומעלהו לשורשו העליון.

(לקוטי תורה)

האשם באבות

"פוקד עוון אבות על בנים" (במדבר יד,יח). אף זה מעשה חסד, שהוא פוקד "עוון אבות", שכאשר בני-ישראל חוטאים לפניו, הקב"ה מביא בחשבון שלא בהם עצמם האשמה כולה, אלא אף אבותיהם חטאו, וממילא היה להם ממי ללמוד.

(דמשק אליעזר)

העוון מתנשא

"נושא עוון ופשע" (שמות לד,ז) – בשעה שאדם שב בתשובה מאהבה, נהפכים הזדונות לזכויות. נמצא שעל-ידי התשובה העוון מתנשא וחשיבותו עולה.

(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)

תולדת רוח-שטות

"נושא עוון" - כשם שדבר שטות הנאמר לפני אדם חכם אינו מכעיסו, אלא מעורר שחוק לפניו, כך החטאים שהם תולדה של רוח-שטות, נושא אותם הקב"ה ומגביהם למקום גבוה ושם הם נמחקים.

(המגיד ממזריטש)

המתקת העוון

"נושא עוון" - כשם שהשטות של התינוק מעלה שחוק אצל האב, כך כשבא העוון למקום גבוה, נעשית שם המתקתו לטובה.

(המגיד ממזריטש)

היצר אשם

"נושא עוון ופשע". אמרו חז"ל (סוכה נב): ארבעה מתחרט עליהם הקב"ה שבראם, ואלו הם: גלות, כשדים, ישמעאלים ויצר הרע. כשאדם עובר חס-ושלום עברה, הקב"ה נושא כביכול את העוון על עצמו, שהוא כביכול הגורם לכך, מאחר שברא את יצר הרע.

(דרך חסידים)