"כל רודפיה השיגוה בין המצרים" |
|
|
(איכה א,ג) שלושת השבועות של ימי בין המצרים מתחילים בשבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים ע"י צבא רומי, ומסתיימים בתשעה במנחם-אב, היום שבו העלו באש את בית המקדש. בימים אלו ממעטים בשמחה לעומת שאר ימי השנה.
|
|
הימים שבין שבעה-עשר בתמוז לתשעה במנחם-אב נקראים "ימי בין המצרים"', על פי הכתוב במגילת 'איכה' (פרק א' פסוק ג') "כל רודפיה השיגוה בין המצרים". אלה הם שלושת השבועות שבהם נוהג עם ישראל אבלות על חורבן בית המקדש ועל הגלות שגלה עם ישראל מארצו.
שלושת השבועות של ימי בין המצרים מתחילים בשבעה עשר בתמוז, היום שבו הובקעה חומת ירושלים ע"י צבא רומי, ומסתיימים בתשעה במנחם-אב, היום שבו העלו באש את בית המקדש.
לציון האבלות הנהיגו חז"ל דינים ומנהגים מיוחדים. בימים אלו ממעטים בשמחה לעומת שאר ימי השנה. אין נושאים בהם נשים, אין מברכים ברכת "שהחיינו" על בגד חדש או פרי חדש, ולכן לא אוכלים פרי חדש ולא לובשים בגד חדש בימים אלה. כמו-כן נוהגים מנהגי אבלות שלא להסתפר (הספרדים מחמירים בזאת רק מראש-חודש מנחם-אב עד אחר תשעה בו), ולא לשמוע כלי זמר.
הובטחנו כי ימים אלה יהפכו לששון ולשמחה, בביאת המשיח, ונתפלל שנזכה להגשמת הבטחה זו במהרה בימנו, אמן. |
|
|
|
|
|
|