כשרבי מנחם-מענדל בעל ה'צמח-צדק' היה ילד בן עשר, יצא פעם מבית-הכנסת ביום-הכיפורים לזמן-מה, וכשחזר לא מצא את המחזור שלו, כי מישהו לקחו. אמר לו אחד החסידים בחביבות: "בוא, נאמר יחד 'על חטא' מתוך המחזור שלי".

השיב לו הילד: "אין ה'על חטא' שלך כ'על חטא' שלי"...

כשהגיעו הדברים לאוזני סבו, אדמו"ר הזקן, בעל התניא, סמך את ראשו על שתי ידיו מתוך דבקות ואמר: "אכן, אין להשוות את שני ה'על חטא'. ה'על חטא' שלו (של ה'צמח-צדק') הוא בדוגמת 'וחטאת' - מלשון הברקה וליטוש".