מהו נוי סוכה |
|
|
|
|
בחצרות האדמו"רים נהגו החסידים להוציא כספים רבים על 'נוי סוכה' והיו מקשטים את סוכתו של האדמו"ר בקישוטים יקרים ומרהיבי-עין. היו מקומות שאף הביאו קישוטים מיוחדים מחוץ-לארץ ולא חסו על הממון.
אולם הצדיק רבי חיים מצאנז היה מתרעם על מנהג זה ולא היה מרשה לחסידיו לבזבז כספים על קישוט סוכתו. את כספי ה'פדיונות' שקיבל מחסידיו לאחר יום- הכיפורים היה מחלק לעניים, ואילו סוכתו נשארה פשוטה וקירותיה מעורטלים.
היה הצדיק אומר: "נוי סוכה היפה ביותר הוא, שהעניים לא ירעבו בחג"... |
|
|
|
|
תגובות | | 3. | | חיוב הידור במצוה |
| | ישראל | - | 20/09/10 22:33 | מכילתא דרבי ישמעאל בשלח, פרשה ג ואנוהו, ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו? אלא אִנַוֶה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלה נאה. אבא שאול אומר אִדַמֶה לו מה הוא רחום וחנון אף אתה רחום וחנון. ממכילתא זו רואים שיש שני דרשות מהו זה קלי ואונוהו האם יפוי מצוה או ללכת בדרכיו של ה', כמו שאומר הרבי מזאנז
אבל למעשה בגמ' נפסק כמו רבי ישמעאל שזה קלי ואנוהו נאמר על יפוי מצוה גשמית, וברור שלהוציא הוצאות מוגזמות על יפוי סוכה כשיש עניים שאין להם צרכי החג אין סיבה להתיר.
עיין בגמ' תלמוד בבלי, סוכה יא ע"ב כמאן אזלא הא דתניא: לולב מצוה לאוגדו, ואם לא אגדו ― כשר. אי רבי יהודה ― כי לא אגדו אמאי כשר? אי רבנן ― אמאי מצוה? לעולם רבנן היא, ומשום שנאמר (שמות טו) זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות.
תלמוד בבלי סוכה לו ע"ב אין אוגדין את הלולב אלא במינו, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: אפילו בחוט במשיחה. אמר רבי מאיר: מעשה באנשי ירושלים שהיו אוגדין את לולביהן בגימוניות של זהב. אמרו לו: במינו היו אוגדין אותו מלמטה.
ראיתי יש נידון האם זה קלי ואונהו הוא מן התורה או מדרבנן | | הדפס תגובה |
|
| 2. | | בקשה |
| | אילת לאופר | - | 24/09/07 23:01 | אני נהנית מאוד מהפרפראות לחג ומספרת אותם לקשישים במועדון בו אני עובדת אשמח אם תוסיפו עוד פרפראות וסיפורים | | הדפס תגובה |
|
| 1. | | למה אין אוד פרושים |
| | דנה | - | 09/10/06 12:26 | |
|
|
|