"כי ישאלך בנך וגו' " "ואמרת אליו עבדים היינו וגו' ". מפסוקים אלו למדו, שאת ההגדה מצוה לומר בדרך תשובה לשאלות, הנשאלות ע"י הבנים. לכן תקנו חז"ל לעשות מספר דברים במטרה לעורר את התינוקות שישאלו על השוני בלילה הזה, ויבואו לשאול את השאלות עליהן יקבלו את התשובה המתאימה בספור יציאת מצרים. בין הפעולות המיוחדות שנועדו להתמיה את הילדים:
א. בליל פסח, לפני עשית הסדר, מצוה לחלק לתינוקות קליות ואגוזים. כדי שיראו שינוי וישאלו "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות". (שוע"ר תעב, לא)
ב. אכילת הכרפס לאחר טיבולו במי מלח גם היא נועדה להתמיה את התינוקות. בראותם שאוכלים ירק, שאין דרך לאכלו לפני הסעודה. (שוע"ר תעג, יד)
ג. יש מפרשים האומרים, כי גם נטילת הידיים לפני אכילת הכרפס נועדה להתמיה את התינוקות. (לקוטי טו"מ)
ד. אחרי "הא לחמא עניא" ולפני "מה נשתנה", מסלקים את הקערה עם המצות לצד אחר, והתינוק תמה ושואל: עדין לא אכלנו וכבר עוקרים את הקערה מלפנינו. (ומתוך כך הוא יבוא לשאול גם שאר הדברים). (שעו"ר תעג, לח. לקוטי טו"מ)
ה. גם מזיגת הכוס השני אחר "הא לחמא עניא" נועדה לעורר את התינוקות שישאלו: למה מוזגים כעת כוס שניה לפני הסעודה? הרי אין הדרך לשתות לפני הסעודה, כל ימות השנה?
(הגדה של פסח להרב יקותיאל גרין) |