מחזור
'מחזור' הוא ספר התפילה על-פיו מתפללים בראש-השנה וביום-הכיפורים. הוא נקרא 'מחזור', כי התפילות שבו באות במחזוריות מדי שנה. ספר-התפילה של כל השנה נקרא 'סידור', כי בו מסודרות כל התפילות.
מאכלים
בראש-השנה מרבים באכילת מאכלים מתוקים וטובלים את הלחם בדבש, כדי שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה. זו גם הסיבה מדוע נוהגים שלא לאכול בראש-השנה מאכלים חמוצים.
בליל ראש-השנה טובלים פרוסת תפוח בדבש ואומרים: "...שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". אוכלים גם רימון, שירבו זכויותנו כגרעיני הרימון. נוהגים לאכול ראש של כבש או ראש של דג, כדי "שנהיה לראש ולא לזנב". בקהילות ישראל יש מנהגים רבים של אכילת מאכלים מיוחדים כסימן ברכה.
שברים
מצוות תקיעת שופר בראש-השנה מופיעה בתורה במלים: "יום תרועה יהיה לכם". מהי "תרועה"? התרגום הראשון שנמצא למלה תרועה הוא: "יבבא", מלשון בכי. מכאן למדו חכמינו, כי תקיעת-השופר צריכה להישמע כמו בכי. איך נשמע בכי? שלושה סוגים בבכי: ארוך ומתמשך; בכי שנשמע כמו גניחות קטועות; ויללה - אוי-אוי- אוי-אוי.
וכך אנו תוקעים בשופר: 'תקיעה' - תקיעה ארוכה, ממושכת; 'שברים' - שלוש תקיעות קצרות יחסית, כאילו שבורות; 'תרועה' - סידרה של תקיעות קצרצרות, כמו יללה - טו-טו- טו-טו-טו.
בראש-השנה תוקעים 60 תקיעות, 20 שברים ו-20 תרועות. סך-הכול - 100.
תשליך ביום הראשון של ראש-השנה (כשהוא חל בשבת - ביום השני), אחר הצהרים, הולכים ל'תשליך'. משתדלים ללכת לנהר, נחל, שפת-ים או מקום אחד שיש בו מים ודגים. מים - כי שפעת המים רומזת לחסדי הבורא; דגים - משום שעיניהם הפקוחות תמיד מסמלות את ההשגחה המתמדת של הקדוש-ברוך-הוא עלינו. המנהג נקרא 'תשליך', כי אנו מבקשים בו: "ותשליך במצולות ים כל חטאתם". בסיום הטקס נוהגים לנער את שולי הבגדים, אות להתנערותנו מהחטא. |