| אחדות ישראל - המשותף לסוכות והימים הנוראים |
עם חלוף הימים הנוראים של חודש תשרי, ראש השנה ויום הכיפורים, מתחיל "זמן שמחתנו" - חג הסוכות ו'שמחת תורה'. המכנה המשותף: אחדות ישראל. בהסתר ובגילוי.
|
 |
|
| מימים נוראים לימי שמחה |
עבודתו של היהודי בחודש תשרי מחלקת לשני אופנים. במחצית הראשונה - עבודת ה'ימים הנוראים' ובשניה - עבודת השמחה ב'זמן שמחתנו' -חג הסוכות, המשקפת את הימים הנוראים.
|
|
|
| כשה'יבול' מוכן - יש שמחה |
חז"ל מנמקים את סיבת השמחה היתירה בחג הסוכות, לעומת שני ה'רגלים' האחרים, במצב תבואת השדה בכל אחד מהם. לענין גם היבט חסידי, דרך מבט על ה'תבואה' הרוחנית - התורה והמצוות.
|
|
|
| השמחה הפנימית של "חג האסיף" |
משמעותה הפנימית של עבודת איסוף התבואה היא זיכוך כל ענייני העולם וחיבורם לקב"ה. יהודים נדרשים לברר, ללקט, לקבץ ולאסוף את כל הניצוצות האלוקיים שהקב"ה הסתיר בעולם.
|
|
|
| האם ניתן לשמוח על פי ציווי? |
בחג הסוכות מצווה עם ישראל להיות בשמחה. כיצד אפשר לצוות על אדם לשמוח? והלוא השמחה תלויה ברגש הלב, שאין האדם שולט עליו?
|
|
|
| למה מתנענעים בלימוד? |
תופעה מעניינת קיימת אצל לומדי התורה, לעומת אנשים השוקדים על לימוד כללי. לומדי התורה מתנענעים בעת הלימוד. מה גורם להם להתנענע, והאם יש קשר לנענועי הלולב?
|
|
|
| מעלתו של הלולב |
בין ארבעת המינים, האתרוג נראה מושלם יותר משאר המינים, שכן יש בו גם טעם וגם ריח, אבל כשמברכים על המצווה אין מזכירים את האתרוג אלא דוקא את הלולב. מדוע?
|
|
|
| שלוש סוכות ומשמעותן |
שלושת הסוכות - העץ של אברהם שבצילו ישבו המלאכים; הסוכה המשמשת אותנו בזמן הזה; ו"סוכת עורו של לווייתן", לעתיד לבוא - מקבילות לשלוש דרגות בקיום מצוות.
|
|
|
| כוחה של הסוכה |
מצוות הסוכה מעניקה ליהודי כוח לקיים את ההוראה "בכל דרכיך דעהו", כלומר גם בשעה שהוא עוסק בענייניו האישיים, כשם שמצוות הסוכה היא בצרכים האישיים, כאכילה, שתייה ואפילו שינה.
|
|
|
| חיבוק של הקב"ה |
האכילה, השתייה, השינה שהאדם עושה בסוכה, אף-על-פי שהן צרכיו הגשמיים, נהפכות למצווה ומבטאים את האהבה והקשר בין היהודי לקב"ה.
|
|
|
| בין סוכה שאולה ללולב שאול |
הסוכה וארבעת המינים צריכים להיות של מקיים המצווה; אף על פי כן אנו מוצאים חלוקה בין הסוכה לארבעת המינים. אדם יוצא ידי חובתו בסוכת חברו אך לא כן בארבעת המינים. מדוע?
|
|
|
| אושפיזין - אורחים - בסוכה |
בכל אחד מימי חג הסוכות מגיעים לסוכה ה'אשופיזין' (=אורחים) – האבות ורועי האומה. ענין זה של הכנסת-אורחים מבטא את עבודתו של עם ישראל בתקופת הגלות, כהכנה לגאולה.
|
|
|
| מדוע האושפיזין באים דוקא בסוכות? |
כדי לתת לנו כוח ועידוד בעבודת הבורא, למשך ימי החורף שבפתח, שבהם חסרים אנו את כוחה של השמש המורה על אור וגילוי.
|
|
|
| למה שמחים בשמחת בית-השואבה? |
מה ייחודה של מצוות ניסוך המים בחג הסוכות שמביאה עמה שמחה יוצאת דופן; הרי בבית-המקדש היו מנסכים גם יין על המזבח וגם פעולה זו נשעתה בשמחה ובשירה?
|
|
|
| גבורתם של צעירים |
הצעירים, 'פרחי הכהונה', נדרשו לגלות גבורה יתרה, בעת 'שמחת בית השואבה', עת היו נושאין כדי שמן כבדים להדליק בהם את המנורות שהאירו את כל חצרות ירושלים.
|
|
|
| כוחה של קבלת-עול |
הכוהן הצדוקי לא רצה לקיים את מצוות ניסוך המים על המזבח, שאינה מופיעה במפורש בתורה שבכתב אלא ברמז בלבד, וניסכם על רגליו. המעשה עורר תסיסה עזה בקהל, "ורגמוהו כל העם באתרוגיהם".
|
|
|
| "ושמחת בחגך" - להקל על גודל האחריות |
בחירת ה' בישראל מחייבת אותם להיות מופת לאומות תבל. לכן מציינים בחירה זו ב"יום-טוב" שבו קל יותר לקבל החלטה איתנה להתנהג בהתאם לאחריות הנובעת מהיותנו העם הנבחר.
|
|
|
| האם ניתן לשמוח אך מפני הציווי "ושמחת בחגך"? |
כיצד אפשר לצוות על אדם לשמוח, והלוא השמחה תלויה ברגש הלב, שאין האדם שולט עליו? ומשיבים על כך שהציווי הוא להתבונן בדברים המעוררים את האהבה.
|
|
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
