חכמינו לימדונו כי "מעשה אבות סימן לבנים", וכל המאורעות של אבותינו טומנים בחובם הכוונות לעבודת ה' של כל יהודי. נשאלת השאלה – איזו משמעות יש בפירוט שהתורה מפרטת על עבודת יעקב עם צאנו של לבן בחרן?
בפרשת ויצא אנו רואים הרחבה רבה על עבודתו של יעקב עם הצאן, והתורה מספרת על הצלחתו: "וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת", והצלחה זו מתוארת במילים: "וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד". גם בפרשה הבאה, כאשר יעקב שולח שלוחים לעשיו, הוא מציין: "וַיְהִי לִי... צֹאן". איזה 'סימן לבנים' יש בהתעסקות גדולה זו בצאן?
היציאה הראשונה
המסר שטמון בצאן מתחבר עם עניינה הכללי של פרשת ויצא. שמה של הפרשה מתמצת את תוכנהּ. השם 'ויצא' משמש קריאה לכל יהודי: לצאת! לצאת מסביבתו, מעצמו, מארבע האמות המוגנות שלו, אל ה'חוץ' הלא-נודע, כדי להשפיע עליו.
ה'יציאה' הראשונה של היהודי מתרחשת בלידתו. אז נכנסת הנשמה אל תוך גופו. הנשמה היא מהות אלוקית טהורה. חז"ל אומרים כי הנשמות נחקקו מתחת כיסא הכבוד, כלומר, שורשן בנקודה קרובה מאוד לקב"ה, בסביבה רוחנית שכולה קדושה. כעת הנשמה נשלחת אל גוף גשמי, החי בעולם גשמי. זו סביבה מנוגדת לגמרי לנשמה. לכן נדרשת הנשמה לכפות את הירידה על רצונה הטבעי ולצאת מרצונותיה-שלה.
ההתבטלות בתפילה
מהותה של ה'יציאה' הזאת היא תנועת ה'ביטול', שהיא יעד מרכזי בעבודת הבורא. הקִרבה הגדולה ביותר לקב"ה היא כאשר האדם ממזער ו'מבטל' את מציאותו הגשמית ומגיע לכדי התבטלות מוחלטת אליו.
הדבר בא לידי ביטוי יום-יומי בתפילת שחרית. משלב לשלב בתפילה האדם מגיע לדרגה גבוהה יותר של התבטלות. השיא הוא בתפילת שמונה-עשרה. כשאדם עומד בתפילת שמונה-עשרה עליו לעמוד "כעבד לפני אדונו" ולהיזהר אפילו ש"לא ירמוז בעיניו". זה 'ביטול' מוחלט.
לצאת ולקרב
הצאן מסמלות 'ביטול', שכן הצאן הוא שם כולל לבעלי-חיים מבוייתים וכנועים, המצייתים להוראות הרועה והולכים אחריו. וכך אומר המדרש שהיחס בין יהודים לקב"ה הוא בבחינת "הוא לי לרועה ואני לו לצאן". עבודתו של יעקב עם הצאן מייצגת את עבודתו של כל יהודי להגיע לדרגת התבטלות של 'צאן' כלפי הקב"ה.
אך כמו יעקב, אין להסתפק בעבודת ה'צאן'. צריך להשיג גם "שׁוֹר וַחֲמוֹר... וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה". תפקידו של היהודי לצאת בשלב המתאים מן ה'חממה' הרוחנית ולהפיץ תורה ויהדות. כמו יעקב, גם הוא יוצא במצוות כיבוד 'אב' – הקב"ה, אבינו שבשמים. עליו לצאת ולהציל יהודים מטביעה רוחנית, וממילא מצילים את כל הדורות הבאים שלהם. והקב"ה מבטיח שכאשר יוצאים לפעולה זו – מצליחים, ועד ש"ויפרוץ האיש מאוד-מאוד".
(שיחות קודש תשל"ז, כרך א, עמ' 269) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
