מלאכים ממש
"וישלח יעקב מלאכים" (בראשית לב,ד). מפרש רש"י: "מלאכים ממש". ללמדנו שרק את ה'ממשות' של המלאכים שלח יעקב לעשיו, אבל הרוחניות של המלאכים נשארה עם יעקב.
(המגיד ממזריטש)
לא לסכן
מניין לו לרש"י בדרך הפשט שיעקב שלח אל עשיו מלאכים ממש ולא שלוחים בשר ודם? אלא יעקב חשש שעשיו עדיין שונאו בנפש ומבקש להורגו. לכן לא היה רשאי לשלוח אל עשיו שלוחים בשר-ודם, כי היה מעמיד אותם בסכנה. מכאן שיעקב שלח מלאכים ממש, שאינם חוששים מפגיעתו של עשיו.
(הרבי מליובאוויטש)
מה עושה רושם
"ויהי לי שור וחמור... ואשלחה להגיד לאדוני למצוא חן בעיניך" (בראשית לב,ו). ידע יעקב אבינו שאם יבוא ויספר לעשיו שבמשך כל הזמן ישב ועסק בתורה, לא יעשה הדבר שום רושם על עשיו, אולם אם יספר לו שהוא אדם עשיר ושצבר רכוש גדול, יתעלה כבודו ועשיו יאיר לו פנים.
(מאוצרנו הישן)
צער על היראה
"ויירא יעקב מאוד ויצר לו" (בראשית לב,ח). "ויצר" – נצטער על ה"ויירא"; יעקב הצטער על שהוא שרוי במצב של פחד ומורא מפני עשיו.
(מלבי"ם)
תפילה על מצב הגלות
יעקב אבינו ראה ברוח הקודש שבני ישראל יהיו שרויים בגלות האחרונה בדחקות רבה, ועל ימים עתידים אלה התפלל: "ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש".
(זוהר)
אחווה מסוכנת
"הצילני נא מיד אחי מיד עשיו" (בראשית לב,יב). יעקב היה מתיירא לא רק מפני "יד עשיו" אלא גם מפני "יד אחי", מפני האחווה, הידידות וההתחברות היתרה עמו. במצב הראשון גופו בסכנה, ובמצב השני הנשמה בסכנה.
(רבי יוסף-דב מבריסק)
תישאר פליטה
"והיה המחנה הנשאר לפליטה" (בראשית לב,ח). פרשה זו נכתבה כרמז לדורות, שכל מה שאירע ליעקב אבינו עם עשיו עתיד להיות בכל הזמנים שיהיו בני ישראל בגלות. לעולם לא יעלה בידו של עשיו להשמיד חלילה את עם ישראל. אם מלך אחד יגזור גזֵרה על חייהם ורכושם של היהודים בארצו, יימצא מלך אחר בארץ אחרת שירחם עליהם ויציל את הפליטה.
(רמב"ן)
תירוץ אחד
"ואמרת... מנחה היא שלוחה לאדוני" (בראשית לב,יט). יעקב אבינו אמר להם שעל כל השאלות ישיבו תשובה אחת בלבד: "מנחה היא שלוחה לאדוני", ודיי בכך. בזה מתורצות כל הקושיות...
(שדה תבואות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
