עיניו של הרב ניר מנוסי (39) דמעו בעת שנשא דברי הספד על אביו, העיתונאי והפזמונאי הישראלי דידי מנוסי, בבית העלמין בקיבוץ גבע, ביום ראשון השבוע. לצידו עמדו אנשי תרבות בולטים, וניר, שגילה את אור התורה והמצוות ונעשה לחסיד חב"ד, תיאר כיצד תמך בו אביו במהלך התקרבותו ליהדות:
"לפני כעשור וחצי העמדתי אותך בניסיון לא קל. לאחר עשרות שנים של כתיבה שנונה ונושכת נגד הדת והדתיים, התחיל פתאום הבן שלך לשמור מצוות. לרגע נבהלת. אמרת לי: למד, אבל למה לקיים? עניתי לך: למה לך לא הספיק לקרוא ספרי הרפתקאות על הודו ואפריקה, למה ממש לנסוע לשם? צחקת והבנת. וכשראית שאני שומר על קשר ולא מתרחק, עשית יותר מזה: קיבלת וכיבדת. בסוף אפילו עודדת אותי: כשגיליתי לך שאני כבר ממש רוצה ללכת על זה, אבל מפחד מ'מה יגידו', קפצת כנשוך נחש ואמרת: מה זאת אומרת מה יגידו? עשה בדיוק מה שאתה רוצה".
הדרכים מתחברות
ניר הוסיף ואמר: "אני נפרד ממך עכשיו, אבא. אני מבקש סליחה על כל הרגעים שלא כיבדתי אותך, או שלא כיבדתי מספיק. בחרנו בדרכים הפוכות לכאורה, אולי הכי הפוכות שיש בעם המקוטב והיפה שלנו. אבל אני מאמין באמונה שלמה שהדרכים מתחברות".
סיפור חזרתו בתשובה החל בהיותו בן 26. ניר למד אז פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. "הייתי רחוק מכל זיקה ליהדות, לאמונה או אפילו לרוחניות", הוא מספר. "אט-אט התרחשו דברים שיצרו סדקים בהשקפת עולמי. למשל, מתוך לימודי ההיסטוריה שמתי לב שרוב העולם ברוב ההיסטוריה היה דתי ומאמין בדרך כלשהי. כולן התייחסו לרוחני ולנשגב".
חוויה מפתיעה
באותה תקופה חווה ניר חוויה אישית ששינתה את תפיסת עולמו: "חוויתי מעין 'התגלות', ובה התחוור לי שיש מֵמד רוחני למציאות, שיש נשמה ושיש מציאות נסתרת, הנותנת משמעות לעולמנו. בחלומותיי הפרועים ביותר לא ציפיתי שאני, השולל כל-כך מיסטיקה ורוחניות, אחווה זאת".
ניר, העוסק כיום בכתיבת ספרים ובהרצאות ביהדות, חסידות וקבלה, מספר על שיחות פתוחות עם אביו ועל השינוי שחל אט-אט בגישתו של האב: "לאחר שהתחתנתי ונולדו הילדים, אבא רווה מהם נחת רבה. פעם אמרתי לו שדורו חשב על הקמת המדינה ולא על מה שצריך להעניק לדורות הבאים. הוא ממש הסכים. אבא סלד מאוד מהתל-אביביות ומכל מה שהיא מייצגת. כאב לו לראות את ההידרדרות של בני הנוער, את הבורות בתנ"ך, למשל. לא פעם שאל: איפה טעינו".
בדיוק לפני שנה
ניר מסיים בסיפור מרגש שסיפר למשתתפי ההלוויה: "אמש, כשהכנתי את ההספד, עיינתי ביומן שכתבתי לפני שנה. כתוב שם שהתעוררת משנת הצהריים שלך וסיפרת שבחלומך הייתה לך שיחה ארוכה עם אלוקים. לא ראית אותו, אמרת, רק שמעת, אך ניהלתם שיחה, ובה שאלת אותו שאלות רבות, והוא ענה לך. אמרת ששני דברים עיקריים למדת מהשיחה: האחד, שכל פרט ופרט בבריאה קשורים זה בזה; והשני, שצריך לבחור בטוב ולדחות את הרע. בדקתי את התאריך ועיניי נפערו: זה היה בי"ט בטבת תשע"ג – היום, לפני שנה בדיוק".
ניר בשיחה עם אביו (צילום: שמוליק סופר)
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
