חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:08 זריחה: 6:45 ט"ז בתשרי התש"פ, 15/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הר סיני – ומעמד נתינת התורה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1017- כל המדורים ברצף
יהודי - שלמות חסרת פשרות
גילוי האוצרות הכמוסים כהכנה להתגלות פנימיות התורה
הר סיני – ומעמד נתינת התורה
פרשת יתרו
הרבנית הצדקנית חיה-מושקא נ"ע
זהירות ב'שעה שביעית' / 'קדושה' עם הש"ץ

שינויים בקדושת הר סיני שעליו ניתנה תורה, וגם – על העתקת מקומו לעתיד לבוא!... * על צילום ההר שנשלח לרבי בשלהי תשל"ז; מכתב תודה לאלמנה; ואבן מהר סיני שהוענקה לרבי במתנה * האם ומתי ניתנה תורה בחצי כדור התחתון? * מהיכן השם "סיני", ומהו הפלא המיוחד באבני ההר, עליו העידו גדולי ישראל?

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בכל העולם באותו רגע

בסעודת חג שהתקיימה בדירתו של הרבי הריי"צ, שאל אחד המסובים האם מתן תורה היה (גם) בחצי כדור התחתון – כגון אוסטרליה וארצות-הברית, והרבי השיב בחיוב  ('המלך במסיבו' כרך ב' עמ' קמח).

שוב תמה השואל האם נכחו שם אנשים.

הרבי השיב: אם לא היו אנשים, היה דומם, צומח וחי.

שוב עלתה השאלה: האם היה זה בחצי (כדור) העליון ובחצי התחתון באותה שעה? והרבי ענה: היה זה ב"ארבע רוחות העולם" באותה שעה, וכדברי חז"ל שכל העולם הכריז "אנכי כו'"!

שייך לכל יהודי

בין התאריכים ח"י אלול תשנ"ד – ערב ראש חודש כסלו תשנ"ה התקיימה באולם ספריית אגודת חסידי חב"ד בנ.י. 'תערוכת ספריית ליובאוויטש', כאשר בין השאר הוצגו בה שני מוצגים של הר סיני.

האחד (מוצג מס' 12) הוא – תמונת אויר של הר סיני, עליה נרשם בכתב-יד-קודש הרבי: "הר סיני – אורי ע"ה שעני, אשקלון קיץ תשכ"ו" (אוסף תצלומים 5116).

כנראה אודות תמונה זו כותב הרבי את תודתו לאלמנתו של הצלם בעשרת ימי תשובה תשל"ח (לקוטי שיחות כרך יט עמ' 516):

מובן שתודה מיוחדת על שימת לבבה לשלוח לי תשורה יקרה מצילומי בעלה ז"ל, צילום ממדבר סיני ומההר שקוראים לו "הר סיני", המראה לא רק כשרון מיוחד באמנות הצילום, אלא גם על ידי קביעת הנושא שיש בו ענין לבבי השייך לכל-אחד-ואחת מישראל, ש"כל הנשמות היו במעמד הר סיני" כשניתנה התורה לישראל.

השני (מוצג 13), אבן מהר סיני, שהרבי רשם בפתק המצורף לו: "אד"ר התשנ"ב" [=אדר ראשון ה' תשנ"ב].

קדושה מיוחדת במקום

בהתוועדות שבת קודש פרשת בהר-בחוקותי מברכים החודש סיון ה'תנש"א סעיף ד (התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 231) מקדים הרבי:

ויש לבאר תחילה היחס והחשיבות של המקום בעולם שבו ניתנה התורה (בהר סיני שבמדבר סיני) – דלכאורה, כיון שפעולת התורה היא בכל העולם כולו, מה נוגע (כל כך) המקום המסויים בעולם שבו ניתנה התורה – ובפרט שלא נקבעה קדושה במקום זה, כמו שנאמר (יתרו יט, יג) "במשוך היובל המה (וגם הצאן) יעלו בהר" – דיש לומר, שבבחירת מקום מסויים בעולם שראוי לנתינת התורה מודגשת המטרה והתכלית דפעולת התורה בעולם...

משמעות הדברים מלמדת, אם כן, "שלא נקבעה הקדושה" דייקא, אך לא שאין בה קדושה כלל. הרבי ביאר זאת בהזדמנות (ספר השיחות תשמ"ח כרך ב' עמ' 464; התוועדויות תנש"א כרך ג' עמ' 354) כאשר הזכיר כי בתי-כנסיות ובתי-מדרשות עתידין שיקבעו בארץ ישראל – (מגילה כט,א), ומוסיף הרבי:

ולכאורה פשוט, שהכוונה אינה רק לבתי-כנסיות ובתי-מדרשות שקיימים בהוה (בזמן הגאולה), אלא גם לאלו שהיו קיימים במשך הדורות שלפני-זה... שהאבנים העצים והעפר כו' שמהם נעשו הבתי-כנסיות והבתי-מדרשות (שהגנו על בני-ישראל שיוכלו להתפלל וללמוד כו', ו"ספגו" את אותיות התפלה והתורה כו') – בוודאי יקבלו שכרם שיחזרו ויקבעו בארץ ישראל.

ובעניין הר סיני:

ויש-לומר, שעל-דרך-זה הוא גם בנוגע להר סיני, ואדרבה – במכל-שכן וקל-וחומר – להיותו ה"סיבה" לכל עניני התורה-ומצוות, שהם נצחיים (ראה תניא פרק כה: "יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, אלא שלמטה הוא תחת הזמן כו'" – בעולם הזה דוקא, עולם השינוי, מה-שאין-כן לעתיד לבוא – מצב שלמעלה משינוי).

כאן מצביע הרבי על חידוש מיוחד:

כולל גם השינוי שנעשה בהקדושה דהר סיני על-פי תורה – "במשוך היובל המה יעלו בהר" (יתרו יט, יג) – דלכאורה תמוה ביותר וביותר לומר שלעתיד-לבוא יישאר הר סיני במקומו עתה קרוב לרפידים וכו' ויישאר כן לנצח! ועל-כורחך-צריך-לומר שלעתיד לבוא יתבטל שינוי זה.

ובשיחות נוספות (לקוטי שיחות כרך כא עמ' 151-150; כרך כו עמ' 266) מסביר הרבי כי מכיון שהשראת השכינה שבמתן-תורה היתה כי "אני המתחיל וירד ה' על הר-סיני" כלומר מצד למעלה [בלבד] – לכן אף שבשעת ירידת ה' על ההר אזי "כל הנוגע בהר מות יומת" (יתרו יט), שכן היתה קדושה בגשמי של הר סיני ("נמשכה דרגה כה נעלית של קדושה" – לקוטי שיחות כרך כו), הרי "במשוך היובל" – המהווה "סימן סילוק שכינה" – "המה יעלו בהר" (שם יג, ובפירוש רש"י) והר סיני נשאר, כמקודם, חול ("שוב נהיה מציאות של מן הקצה אל הקצה – חול לגמרי" – חכ"ו שם).

יסודתו בהררי – סיני

וכך מפורש במסכת תענית כא, ב (ממכילתא ועוד): "ר' יוסי אומר לא מקומו של אדם מכבדו אלא אדם מכבד את מקומו, שכל זמן שהשכינה על גבי הר סיני העולה לראשו חייב מיתה, נסתלקה שכינה טמאים ובעלי מומין מותרין לעלות לשם". וראה תורה שלימה (יתרו פי"ט ס"ק קעה).

אמנם ישנם המביאים דברי הנרבוני (ממפרשי המורה נבוכים לרמב"ם) (חלק א' פס"ו) ואלו דבריו:

"דע כי הר סיני העידו עליו כי האבנים הנמצאים בו יצוייר עליהם הסנה. ולכן נקרא ההר ההוא סיני על שם הסנה ...והציור ציור אלקי, ושברתי האבן לחצאים ונגלה הסנה מצוייר בכל חלק וחלק. וחלקתי אותו החלק לחצאים ונמצא הסנה מצוייר בשטח כל חלק בפנימיותו... ועדיין הסנה בהם...".

וכן כתב בספר ערבי נחל: "הוא סיני – לכן הועד עליו היותו הר קטן שבהרים, כמו שמשה רבנו ע"ה עניו מכל. ומצינו באילנות, אילן הסנה שפל ונבזה מכל האילנות בכמות ובאיכות.. ונודע שצורת סנה נראה בכל אבני ההר ההוא הר סיני. והועד עליו דבר פלא שאבן מהר סיני יש בו צורת סנה, ואם ישבר האבן לשנים יש בכל א' צורת סנה קטן מבראשונה. ואם ישבר לרבבה יש בכל חלק צורת סנה קטן מאד כפי גודל חלק האבן, אבל סנה שלם נמצא בו, הרי נגלה כי אילן הסנה יש בו שייכות להר סיני". (ולהעיר מחבקוק ב, יא).

אך יצוין כי הרבי לא התייחס לכל זה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)