חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:12 זריחה: 6:08 ח' בניסן התשפ"ד, 16/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מבצע אהבת ישראל
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1022- כל המדורים ברצף
להקהיל כל כוחות הנפש להקמת המקדש הרוחני
עליות מידי שבת ודרגות בגאולה
מבצע אהבת ישראל
פרשת ויקהל
הלכות ומנהגי חב"ד
קדושה בתפילה / פתקאות בכותל

היא חובת כל אחד ואחד הרוצה ומצפה לגאולה, רבותינו נשיאינו מסרו נפשם עליה ובכוחה להכריע מלחמות * בשבת ויקהל תשנ"ב – לפני כ"ב שנים בדיוק – דיבר הרבי על הנחיצות באחדות ישראל * מעגל שנסגר בין יו"ד שבט דרך ח"י אלול תשל"ו שאז הוכרז על מבצע אהבת ישראל. ניצוצות

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

בהתוועדות ש"פ ויקהל, כ"ה אדר א' ה'תשנ"ב אמר הרבי (הדברים הוגהו על-ידו בתור "חלק משיחות") ונדפסו ב'ספר השיחות תשנ"ב כרך ב' עמ' 440:

ולכן מדגישים שכאשר יהודי נמצא בפני-עצמו הרי-הוא רק 'מחצית', ובכדי להיות "שקל הקודש" עליו להתאחד עם יהודי שני, ועד להתאחד עם כל-אחד-ואחד מבני-ישראל. וזהו קיום המצוה ד"ואהבת לרעך כמוך", שפירוש "רעך" הוא לא רק יהודי שנמצא קרוב אליו אלא אפילו יהודי שנמצא בקצוי תבל. והסיבה לזה היא כמו-שכותב אדמו"ר-הזקן בתניא, שכל אחד ואחד מבני ישראל הוא "חלק אלוקה ממעל ממש", והרי "העצם כשאתה תופס במקצתו אתה תופס בכולו" – ואם-כן הרי כל בני ישראל הם מציאות אחת. ואפילו במקרה שיש לשלול אצל חבירו ענין בלתי-רצוי – הרי הצורה הכי יעילה לפעול זאת היא על-ידי שמשפיע עליו בדרכי נועם ובדרכי שלום.

דברים שנאמרו בהתוועדות ש"פ ויקהל, כ"ה אדר א' ה'תשנ"ב (והוגהו ע"י הרבי בתור "חלק משיחות") ונדפסו ב'ספר השיחות תשנ"ב כרך ב' עמ' 440.

כבר במאמר החסידות הראשון דיבור-המתחיל באתי לגני תשי"א אות וא"ו אומר הרבי (תו"מ ספר המאמרים מלוקט  חלק שני עמ' רסח-רסט):

ועל דרך זה הוא בהוראות נשיאינו שמה שתבעו מהמקושרים ושייכים אליהם הנה הם בעצמם קיימו ועשו כן. ומה שגילו לנו שקיימו זה, הוא כדי שיהיה לנו יותר נקל לקיימם. וכמו בהענין דאהבת ישראל שיש בזה כמה וכמה סיפורים מכל אחד ואחד מהנשיאים... מכ"ק אדמו"ר הזקן... מכ"ק אדמו"ר האמצעי... מכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק... מכ"ק אדמו"ר מהר"ש... מכ"ק אדמו"ר [=מהורש"ב] נ"ע... וכן ישנם כמה סיפורים מכ"ק מו"ח אדמו"ר אודות השתדלותו לעשות טובה ואפילו לאיש פרטי, ברוחניות או בגשמיות. והניח את עצמו על זה, לא רק הגשמיות שלו כי-אם גם הרוחניות שלו, אף שזה שהיה מטיב עמו הנה לא זו בלבד שלא היה כלל בסוג של חברך בתורה ומצות אלא שהיה שלא בערכו כלל.

הזמן דורש ומכריח

כשמישהו הכין ספר בנושא אהבת ישראל ושאל את הרבי האם כדאי להדפיסו, נענה כדלהלן:

אדרבא ואדרבא – יועיל ויועיל להו"ל [=להוציאו לאור], ומה טוב בהקדם כי רואים במוחש איך שהלעו"ז [=שהלעומת-זה] מתנכל באופנים ובדרכים משונים להפיץ שנאת ישראל ר"ל [=רחמנא ליצלן], ושומו שמים על שכו"כ [=שכמה וכמה] נפלו ברשתו ועושים מלאכתו וכו', אף שיודעים שהגלות הזה הוא מפני שנאת חינם וכו' [ואין לדבר ובפרט להאריך, בהיפך טובתם של ישראל, כ"א [=כי אם] המוכרח ביותר]

וכל דיבור ובפרט הנדפס – שתוכנו מביא לאהבת השם, התורה וישראל (כולל כפס"ד [=כפסק דין] רז"ל [=רבותינו זכרונם לברכה] – אע"פ שחטא ישראל הוא) – שחד הוא, ה"ז [=הרי זה] ענין שהז"ג [=שהזמן גרמא] ודורש ומכריח [ובכהנ"ל – אפילו על הספק צריך להו"ל ובפרט שלדעתי זהו ודאי] אזכיר עה"צ לכהנ"ל [=על-הציון לכל הנזכר לעיל]. מצו"ב [=מצורף בזה] לצדקה באה"ק [=בארץ-הקודש]".

האחדות מכריעה מלחמות

ההכרח באהבת ישראל הוא ענין של פיקוח נפש – כך קבע הרבי בשיחת ליל ה' דחג הסוכות תשמ"ה ('התוועדויות תשמ"ה' כרך א' עמ' 295); והרבי ציטט משני מדרשי חז"ל על גדולת השלום והסיק כדלהלן:

והגע עצמך: יהודים שהנהגתם היתה היפך שמירת וקיום תורה-ומצוות היו יוצאים למלחמה ומנצחים, ולעומתם, חיילי בית דוד שקיימו תורה ומצוות, יוצאים במלחמה ונופלים, רחמנא ליצלן, וכל זה למה – מפני שאלו היו במצב של שלום ואחדות, ואלו היו (באותו זמן) במצב של היפך השלום והאחדות!

ונמצא – הסיק הרבי – שהצורך לפעול אהבת ישראל ואחדות ישראל... אינו רק ענין של הוספת שלימות, כי אם ענין שנוגע לכללות מציאותו, ענין של פיקוח-נפש!

לפעול על הכל – "כמוך"

בשנת תשל"ו מכריז הרבי על דבר מבצע אהבת ישראל. היה זה במהלך התוועדות ח"י אלול ('שיחות קודש' תשל"ו כרך ב' עמ' 685) הרבי מדגיש את העיתוי – "נמצאים אנו ביום ההולדת של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן, ומתקרבים אנו ליום ההולדת של הצמח-צדק [=כ"ט אלול], אשר כל נשיאים אלה (והנשיאים שביניהם ולאחריהם) מסרו נפשם על הענין ד"אהבת ישראל"... 'מבצע אהבת ישראל' תוכן ה'מבצע' בפשטות:

יש ללכת ולהרעיש, להסביר ולפעול אצל כל אחד ואחד מישראל בפרט... עד שהשומע יגיע גם לידי "(ואהבת לרעך) כמוך", וזאת – על ידי שיסבירו לו כי כל אחד ואחד מישראל הוא "עצמו ובשרו"!... ועל-ידי הסברת הדברים מתוך "אהבת ישראל" שלו, בטח יפעלו הדברים פעולתם, שכל השומע דבריו..." הפכו להיות בבחינת "טופח על מנת להטפיח".

בהמשך מזכיר הרבי כי "מבצע זה הוא מבצע כללי" ומאחל (בתוך שאר דבריו) שעל ידי שכל אחד ואחד מגלה בקירבו את הענין ד"ואהבת לרעך כמוך" מתגלה הענין ד"אהבתי אתכם אמר ה'"...

בכ"ד אייר תשל"ז (פרדס חב"ד גליון 18 עמ' 30 ואילך) כשביקר אצל הרבי האדמו"ר מגור שליט"א אמר לו הרבי:

בוודאי נודעתם על ההתעוררות יתירה שמעוררים לאחרונה בענין "ואהבת לרעך כמוך" ויוצרים רעש וסערה ("שטורעם") וכו' – נשאלתי לפשר ההתעסקות בלהט במצוה זו דוקא, והשבתי כי בהתאם לסימנים שמובאים בסיום מסכת סוטה לגבי עקבתא דמשיחא, מסתבר, שעתה מצויים אנו (לא סתם בעקבתא דמשיחא, אלא) בעקבתא דעקבתא דמשיחא ומכיון שהגלות סיבתה בשנאת חנם... מוכרחים, אפוא, לעשות צעד שיבטל כליל את הענין ד"שנאת חנם", וזה אפשרי רק ע"י אהבת חנם (שהרי "אהבה התלויה בדבר" אינה אהבת חנם, וממילא לא תבטל המצב בלתי רצוי), כשתתבטל סיבת הגלות – ע"י אהבת חנם – תתבטל, בדרך ממילא, גם המסובב ממנה כו'.

ובאיגרת מי"ג ניסן תשכ"ג מתבטא הרבי:

לא אכחד אשר בתור חסיד חביבה עלי נקודה זו ביותר, שהרי מיסודי תורת החסידות ונושאי[ה] הוא ההדגשה איך שאהבת ה' ואהבת התורה ומצוותיה אחדים הם עם אהבת ישראל ועד שכולי חד" מתבטא הרבי באיגרת מי"ג ניסן תשכ"ג.

הצהרת שלוש האהבות

למעשה כבר בהתוועדות י' שבט תשי"א אמר הרבי:

שלשת האהבות, אהבת השם, אהבת התורה ואהבת ישראל, כולא חד. אי אפשר לחלק ביניהם, כיון שכולא חד. כעצם אחד... כשישנה אהבת ה', אבל אין אהבת התורה ואהבת ישראל, הרי זו הוראה שחסר גם באהבת ה'. לאידך גיסא, כשישנה אהבת ישראל.. הרי סוף סוף, מגיעים לאהבת התורה ואהבת השם... "הצהרה" זו צריכים להכריז ולהודיע... וכאשר יהיו שלש האהבות יחדיו, יהיה זה "חוט המשולש" ש"לא ינתק". ועל-ידי-זה תבוא גם הגאולה...

חובת כל אחד ואחד

באיגרת מד' אייר תשט"ז ('אגרות-קודש' כרך יג עמ' יט) קובע הרבי:

וכבר ידוע דבר משנה שבענינים שבין אדם לחבירו, לא מועילה העובדה שאוכלים בפסח מצה שמורה עגולה (דוקא), ואשר ערים כל ליל שבועות וכו', "עד שירצה את חבירו"

והנה מענה שכתב הרבי בכתב-יד-קדשו באותה תקופה:

"זה מכמה-וכמה חדשים שמרעישים ויותר מכאן על-דבר ההכרח באחדות ישראל (ובהקדמת אהבת ישראל) ושלילת מחלוקת וכו', ושזהו ביטול סיבת הגלות, ובמילא נוגע ישירות – להשים קץ לגלות ולהביא את הגאולה, וכל השתדלות האפשרית בזה מקדימה קץ הגלות, ובכל זה חובת כל-אחד-ואחד הרוצה ומצפה לגאולה להשתדל ולהזהר (מהפכו)...".

ועוד התבטאות נדירה (בפתק):

"מ"ע [=מצות עשה] דואהבת לרעך כמוך היא לכאו"א [=לכל אחד ואחד] כולל אותו ואותי והשם שומע תפלות כאו"א [=כל אחד ואחד] וכו'".


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)