נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1040- כל המדורים ברצף
	משה רבנו נותן כוח לחיות ולהחיות אחרים
	בימיו יהיה הדבר הזה
	'מבצע תפילין' בראשית דרכו
	הלכות ומנהגי חב"ד

אלפים ורבבות נענו לקריאת הרבי ערב פרוץ הקרבות, והמלחמה אכן הסתיימה בחסדים גלויים * "לעת עתה לא מצאתי שמו בין רשימות המתעסקים... במבצע תפילין...", כתב הרבי לאחד החסידים * על דברי הסמ"ג שהובאו כראייה ו'מעשה רב' * וכיצד תוכלנה הנשים להשתתף במבצע המיועד לגברים? * אנקדוטות מראשית ה"מבצע" בשנת תשכ"ז

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

זיכוי המונים!

"רואים בפועל שכתוצאה מההתעוררות על-דבר הנחת תפילין ישנם אלפי יהודים שהניחו תפילין!" כך ציין הרבי בנחרצות בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישלח תשכ"ח (תורת מנחם כרך נא עמ' 289), חצי-שנה לאחר תחילת המבצע.

להלן נוסח כרוז שהופץ כמודעה ברחובות הערים מיד אחרי מלחמת ששת הימים:

"ב"ה חודש מתן תורה תשכ"ז

"'מבצע תפילין' נמשך!

"ערב פרוץ הקרבות הגיע מברק מכב' קדושת אדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון שליט"א מליובאוויטש בו קורא לכל ישראל:

"גדולה היא מצות תפילין, שנוסף לעצם קיום המצוה יש בה הסגולה של "שמירה", וכפי שמובא בתלמוד (מנחות מ"ד): כל המניח תפילין מאריך ימים שנאמר ה' עליהם יחיו, וכדברי רש"י: אותם שנושאים עליהם שם ה' בתפילין – יחיו.

"נוסף לכך הדגיש כ"ק אדמו"ר שליט"א שבכוחם של תפילין להפיל פחד על האויבים, "נבהלו אלופי אדום וגו'", וכמאמר חז"ל (מנחות ל"ה): וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך – אלו תפילין שבראש.

"דבר זה נוגע לכל ישראל ויש לעשות הכל כדי לקיים מצות הנחת תפילין בכל יום (וגם לזכות אחד את השני).

"בהתעוררות עצומה קיבלו עליהם צעירי חב"ד את הפצת קריאתו של כ"ק אדמו"ר שליט"א והמונים המונים קיימו מצות תפילין, ואמנם ראו כולם את חסדי ה' ונסיו ונפלאותיו, וההצלחה הגדולה מן השמים.

"עתה מוטל על כל אחד ואחד, ביתר שאת, החוב והזכות לקיים מצוות ה', ובכלל מצות תפילין, שמביאה הצלה וישועה וברכה.

"פנה מיד לצעירי חב"ד או לכל בית כנסת וישיבה שם יעזרו לך להניח תפילין ולזכות על ידי זה לכל טוב בכל העניינים".

משיח לא יקבל 'תירוצים'...

ביום ב' של חג-הסוכות תשכ"ח (המלך במסיבו כרך א' עמ' קצו) הורה הרבי לכל אחד מהמסובים [=בסעודת חג בדירתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ] לומר לחיים. בתוך כך הזכיר אודות אחד המסובים – הרב טוביה בלוי – שמנהל 'מבצע תפילין' בכותל המערבי, שכבר הניחו שם תפילין לריבוי יהודים. הרבי מתבטא "רבבות" ומזכיר את המבואר ב'לקוטי תורה' במעלת רבבות.

כבר בתחילת ה"מבצע" מדברים (שם עמ' קעד) על "מאה אלף יהודים" שהיתוספו למניחי התפילין! [וראה גם תורת מנחם כרך נ' עמ' 16. כרך נא עמ' 100].

כאמור, הרבי מבקש לדעת ולקבל דיווח גם על כמות המניחים במספרים, כמו כן תובע את ההתעסקות במשימות אלו גם מיחידים. באיגרת לאחד החסידים מכ"א טבת תשל"א (אגרות קודש כרך ז"ך עמ' ע) הוא כותב:

לעת עתה לא מצאתי שמו בין רשימות המתעסקים: בהפצת המעיינות, במבצע תפילין, בפעולות צאגו"ח [צעירי אגודת חב"ד], במבצע שמורה וכו' וכו' – ובכל משך הזמן שהעתיק לירות"ו [=לירושלים – תבנה – ותכונן] !!

האמנם אלו הן התוצאות מלמדו זמן ב'תומכי תמימים'?

ובטח השתתף (וישתתף ביתר שאת) במבצע תפילין. וה' יצליחו.

כזו היא בקשת-הוראת הרבי שחזרה על עצמה מאז חורף תשכ"ח פעמים רבות, במכתבים פרטיים וכלליים-פרטיים לאנ"ש.

כנראה, בהתאם לפתגמו של אדמו"ר הזקן (צוטט על ידי הרבי בביקור האדמו"ר מסדיגורא בשנת תשד"מ – 'בצל החכמה' עמ' 252): "צריך לספור ולמנות – בפועל ממש – שיש בידו כך וכך" – ביקש הרבי לדעת דיווחים מפורטים.

בשבת פרשת פקודי תשכ"ז (תורת מנחם כרך מט עמ' 157) עוד טרם ההכרזה על מבצע תפילין, אמר הרבי:

כאשר יבוא משיח... לא יהיה מוכן לשמוע שום "קונצים" אלא ידרוש חשבון – "אלה פקודי המשכן":

תרשום בפתק כמה חסידים עשית – על כמה יהודים פעלת שיהיו חסידים של הרבי, שילמדו חת"ת, ויבואו לומר כל התהילים בשבת מברכים!

ובקיץ שלאחר מכן (שם כרך נ עמ' 279) תובע הרבי:

עם כמה יהודים הנחת תפילין במשך החודש האחרון?!...

מעשה רב מהסמ"ג

בהתוועדות ש"פ בראשית תשכ"ח (תורת מנחם כרך נא עמ' 226) הזכיר הרבי את דברי הסמ"ג אשר דרש בנוגע לתפילין והוכיח ודיבר "בגלויות ישראל... בספרד כו' וכן בשאר ארצות", גם בפני כאלו שרק על-ידי דבריו "קיבלו כו' מצות תפילין מזוזות וציצית", דברים שמשמשים כ"מעשה רב", אך הרבי הוסיף מיד:

בעת שהכרזתי על-דבר מבצע תפילין, לא רציתי להביא דברי הסמ"ג בכלל, וכן לא מה שכתב שם "יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפילין מאדם צדיק... זכרון לרשעים ולישרים דרך טובה כו'" – כי אין זה שייך כל-כך לנידון-דידן. כי בזמננו רובם ככולם של אלו הרחוקים לעת-עתה מתורה ומצוות הם בסוג וגדר תינוק שנשבה כו'.

למה כיוון הרבי בדבריו?

ובכן, זמן קצר אחרי תחילת "מבצע תפילין" ביקר אצל הרבי הרה"ג ר' שמחה בונים ליברמן (תלמיד רבי דוד משה רבינוביץ ראש ישיבת כתר תורה), וביקש להביא כ"תנא דמסייעא" את דברי הסמ"ג. הרבי הודה לו על כך ושמח לשמע הדברים.

בינתיים, באותם ימים ממש (עוד לפני ביקור הרש"ב ליברמן) הציע הרה"ח ר' משה ובר על דעת עצמו לפרסם את דברי הסמ"ג, כדי לעודד את הפעילים. ואכן סניף צא"ח בירושלים פרסם את הדברים [ראה צילום].

פניית צעירי אגודת חב"ד לנשי חב"ד בקשר עם מבצע תפילין

משכך, ראה הרבי צורך להסביר בשבת פרשת בראשית כי מלכתחילה לא היה לו להזכיר את דברי הסמ"ג כאמור, ועם זאת צירף זאת כ"מעשה רב".

כך גם לימים התבטא בפני האדמו"ר מסדיגורא ('בצל החכמה' עמ' 254):

כאשר מדובר אודות "מבצע תפילין" – ישנם כאלו שבאו אלי בטענה: האם הנני ערב לכך שיהודי זה שהוצע לו להניח תפילין – טבל במקוה לפני שניגש להניח תפילין?... ועניתי להם – שהנני צועד בעקבות הסמ"ג שמעיד על עצמו שדרש והוכיח "בגלויות ישראל", "בספרד וכן בשאר ארצות" אודות גודל ההכרח והחיוב דהנחת תפילין, וכתוצאה מכך – "קבלו אלפים ורבבות מצות תפילין".

ומכך שלא הזכיר זאת בפירוש, ברור שהסמ"ג לא דרש מהם גם שיטבלו במקוה בכל בוקר לפני הנחת תפילין!...

'נזיפה' קלה...

להלן נוסח מברק ששוגר לרבנים הראשיים בארץ הקודש שנת תשכ"ח:

שם הנמען: הרב הראשי אונטרמן. הרחוב: קרן היסוד. מקום היעד: ירושלים.

הרב הראשי ניסים. בלפור 7. ירושלים.

בעקבות התעוררות הרבה שכתוצאה ממלחמת ששת הימים, ועל פי קריאת כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש לנצל התעוררות זו להתחזקות במצות תפילין וכו' – באים אנו בהצעה שלקראת עשרה בטבת, יום הקדיש, תופנה קריאת כב' הרבנים הראשיים אל העם להתחזק בקיום מצות הנחת תפילין כהלכתה, וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו.

הנהלת צעירי חב"ד באה"ק

אנשי צא"ח סבורים היו שזהו מעשה נכון ומתוך כוונות הכי טובות, אולם דעתו של הרבי היתה שונה:

במקום שיבקרום ויסבירום וידברו אתם וכו' – שולחים פניות במברקים לרבנים ראשיים.

להלן צילום מכתב המזכירות אל הרב ישראל לייבוב (ז"ל) עם התיקונים בכתב-יד-קדשו של הרבי:

מכתב ה'מזכירות' לרב ישראל לייבוב

"גיוס נשים" למבצע תפילין

ב'מבצע תפילין' ששייך בעיקרו לאנשים ובנים – ולא נשים ובנות – יכולות אף הן ליטול חלק חשוב, שהרי יכולות הן לעודד לחזק ולדאוג שתהיינה תפילין כשרות ושייבדקו בזמן ושאופן הנחתן יהיה כדבעי...

מתוך דברים שהשמיע הרבי בקצרה בט"ו באב תשל"ה (שיחות קודש תשל"ה כרך ב' עמ' 389). כך גם במכתב (ער"ח תמוז תשל"ד – לקוטי שיחות כרך יג עמ' 220), ובהרחבה (תורת מנחם כרך נא עמ' 84 ואילך) בשיחת וא"ו תשרי תשכ"ח (ראה גם בצל החכמה עמ' 25).