נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1041- כל המדורים ברצף
	"לא אותי בלבד גאל הקב"ה"
	גאולת נשיא הדור – זמן מסוגל ומוכשר לקירוב וזירוז הגאולה
	תל אביב – עיר ואם בישראל
	פרשת בלק
	"ותן חלקנו בתורתך"
	כ"ק אדמו"ר הריי"צ
	הלכות ומנהגי חב"ד

ביקורו של הרבי הריי"צ, והדפסת ספר התניא בתל-אביב בשנת תש"ג * הסיבה  שמיקמו את כפר חב"ד ליד תל-אביב בהנחיית הרבי * התכתבות מרשימה בין ראשי העיר לרבי * מקבל את 'מפתח העיר' כהוקרה, וקביעת "יום החינוך" בעידודו ובברכתו * ואת אנ"ש תושבי תל-אביב מעורר הרבי לבסס את ענייני חב"ד בעיר

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

קיבלו פני הרבי

בביקורו של כב' קדושת אדמו"ר מוהריי"צ בארץ-הקודש בשנת תרפ"ט שהה מספר ימים בתל-אביב (מיום שני י"ג מנחם-אב עד יום חמישי ט"ז מנחם-אב), אז ביקרה אותו משלחת מיוחדת מטעם הנהלת העיר, בראשות ממלא מקום ראש העיר מר ישראל רוקח. הרבי השמיע באוזניהם דברים שבראשיתם הדגיש כי "עיר ישראל הראשונה היא עיר הקודש ירושלים אשר שם איווה אלקי ישראל למושב לו", כמתואר ב'ספר התולדות' (אדמו"ר מוהריי"צ כרך ד' עמ' 38-41), ובהרחבה ב'מסע הרבי לארץ הקודש'.

בין השאר הגיעו לתל-אביב לראותו כמה אלפים מבני הקיבוצים – ולימים התייחס הרבי לתופעה זו (ראה גם 'שיחות-קודש' תש"ל כרך ב' עמ' 370).

תל אביב, העיר השנייה (כיום) בגודלה ובמספר תושביה בארץ, נחשבת לאחת הערים החשובות בארץ מאז היווסדה, בשנת תרפ"ט, כשכונה יהודית הסמוכה ליפו.

ראשית הישוב החב"די באזור היה ביפו כבר בשנת תרכ"ו, והלך והתפתח עם השנים אולם זכה לתנופה משמעותית בשנים תרצ"ה-תרצ"ו (ראה 'תולדות חב"ד בארץ הקודש' פרקים לג-לד).

"העיר היותר גדולה בארץ ישראל היא: תל אביב" מתבטא הרבי ביו"ד שבט תשכ"ג (תורת מנחם כרך לו עמ' 136), אלא שהדגיש: "מבלי הבט על העניין של 'עשר קדושות הן'" (שם).

גם במכתב מח"י טבת תשמ"א מרמז הרבי על עובדת תל-אביב סמל היישוב החדש ("והישוב שלאחרי זה שהוא ברחבי הארץ").

"בעיר ואם בישראל תל-אביב יפו" כתב בשנת תשל"ג (אגרות-קדוש כרך כח עמ' יז), ובדומה לכך גם בשנים מאוחרות יותר.

בהתוועדות י"ט כסלו תשי"ד (תורת מנחם כרך יו"ד עמ' 251) הזכיר הרבי את הדפסת ספר התניא בתל-אביב בשנת תש"ג – אז השאירו את ציון פרט השנה בפסוק "בקדוש ישראל יגילו".

כפר חב"ד בסמיכות ל'תל אביב'

לימים יכתוב הרבי בח"י טבת תשמ"א לשגריר ישראל בוינה מר יששכר בן יעקב ('תשורה' בידרמן תשע"א, ניצוצי אור (מינדל) עמ' 116-117):

כשיצא גל חסידי חב"ד מאחורי מסך הברזל, הורה להם כ"ק מו"ח אדמו"ר לעלות לארץ-הקודש ולייסד שם מקום מושב מרכזי, ובאו שם בדברים עם המשרדים המתאימים, ואף שלא ברורים אצלי טעמי המשרדים, אבל העובדה היא שהקציבו עבורם את השטח בו יסדו כפר חב"ד, שהוא על יד תל אביב.

כדרך אנשי חב"ד, תיכף בתחילת התיישבותם החלו בפעילות ומבצעים להפצת התורה והיהדות בין הבאים מאחורי מסך הברזל וגם בחוגים אחרים. מובן שהארגון והמשרדים של חב"ד היו צריכים להיות בקרבת מקום ליישובם, היינו תל אביב ובכפר חב"ד...

וכך אכן מוצאים במכתבו של הרבי (כ' אדר תשי"ב – אגרות קודש עמוד רסג-רסד) מימי הבראשית של כפר חב"ד, בו מתייחס לעובדת מיקומו של הכפר – שקרוב הוא לתל-אביב:

כיון שהסוכנות בעצמה הושיבה אותם במקום זה, וכבר נתרגלו להמקום ועשו בו כמה שיפורים, וכן סידרו סדרי חייהם וקישורים עם תל-אביב והסביבה גם-כן בהתאם לזה... לעמוד בקישור תמידי עם תל אביב וכו'.

התרגשותו של הרב ניימרק

אחד הרבנים החשובים בתל-אביב היה הגאון הגדול רבי אברהם יעקב ניימרק, בעל 'אשל אברהם', שנתמנה לראש הרבנים בתל-אביב בשנת תרצ"ב, ושימש בתפקיד זה כשלושים שנה (עד פטירתו בט' מר-חשון תשכ"ב). הרב ניימרק קיים קשר הדוק עם הרבי ונשא ונתן עמו בכמה וכמה סוגיות בספריו. בספר 'היכל מנחם' כרך א' (קה"ת תשנ"ד ב'מבוא' עמ' יז) נחשפה איגרת אותה שיגר להנהלת אגודת חסידי חב"ד, ובה מבטא את חביבותו הרבה למכתב הרבי (משם הועתק גם ל'שמן ששון מחבריך' כרך ג' עמ' 118 – בהשמטת המקור). להלן האיגרת במלואה:

"ב"ה, יום א"ח [=אסרו חג] כ"ב תשרי התשי"ז

"שלום רב לאחי ורעי חברי מרכז אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה תובב"א.

"בשפעת שלום וברכה תתברכו ממקור הברכות, על שפעת הברכה השראה ועידוד שהפחתם בנפשי, בהביאם ברכה לתוך ביתי מאדמו"ר הגאון הנעלה שליט"א.

"זה מזמן שהוא ברוח קדשו ראה ורואה אותי מרחוק, ובזכות אבותי הקדושים מזמן לזמן ישלח דברו וירפאני יחזקני ויאמצני.

"הנני שולח לכם לוטה בזה המכתב האחרון שקיבלתי ממנו – בתנאי כפול ומכופל שתחזירו אותו אלי למע"ה [=למען ה'] ממנו נראה עד כמה גדלה ההתקשרות הנפשית בין גדולי הנפשות זי"ע.

"הנני שולח לכם בזה את ספרי שיצא כעת לאור, ושבסופו שני עניינים שהאדמו"ר שליט"א האיר את עיני בהם והנני מביאם בשמו.

"דבר פלא! דבריו הגיעני ביום שספרי נגמר, ומבית הדפוס אמרו לי עמוד נשאר נייר חלק אולי אוכל להשלים את החסר, ובזו הרגע הגיעוני דבריו. אין זאת אלא שבזכות אבותי עמדה לי שאסיים את ספרי בדברי אלקים חיים מאור נעלם אור גנוז, ולהכפל בכי טוב.

דמות רבנית פלאית נוספת מתל-אביב היה הגאון הצדיק רבי יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל (תרפ"ד-תשס"א), שעמד בקשר עם הרבי על כל צעד ושעל, וזכה לקבל מכ"ק ברכות ועידודים הן בתחום הרבנות והן באיגרות תורניות – ראה בהרחבה ב'שמן ששון מחבריך' כרך ג' עמ' 151-159.

"לעזר למפעלי חב"ד"...

רבנים חב"דיים וזקני החסידים היו בתל אביב לרוב. מקצתם הם מן החתומים על מכתב בקשה לרבי שיבוא לבקר בארצנו-הקדושה, ראה 'מבית הגנזים' עמודים פג-פו.

בשנת תשי"א הסכים הרבי להצעה להעביר את ישיבת חב"ד מתל-אביב ללוד (אגרות-קודש כרך ד' עמ' צד-צה). אולם בד בבד הורה:

להשאיר איזה כתה או מחלקה בתל-אביב גם-כן כדי שזה יהיה 'ממוצע' ו'צינור' אשר על ידו יהיה נקל יותר להמשיך ילדי תל-אביב וסביבותיה להישיבה בלוד.

הסיבה המרכזית להעברת הישיבה הייתה – "בכדי שלא יבלבל שאון עיר תל-אביב להשקידה בלימודים כו'", ועוד זאת "איבוד הזמן מבית אחד [=מקום הלימודים] לחברו [אכילה ולינה שהיו בשני מקומות נפרדים הרחוקים זה מזה] וכו'".

בחורף תשט"ז התקיימה במילאנו שבאיטליה ועידה של ראשי ערים מכל העולם ("מבאי-כוח עיירות מכל קצוי תבל, היינו, בין-לאומי"). בין השאר נכח שם "ראש עירית תל אביב עתה מר לבנון שי', וסיפר בחזרתו לארץ-הקודש תבנה-ותכונן מפעולות ליובאוויטש במדינת איטליא" – כך תיאר הרבי באיגרתו להרה"ג ר' מרדכי הכהן פרלוב, ששימש באותה תקופה כרב במילאנו שבאיטליה (אגרות-קודש כרך יב עמ' רעג).

למרות שהקהילה החב"דית בתל אביב והמוסדות במיוחד נתמעטו ונחלשו – אך עדיין הייתה ההשפעה החב"דית ניכרת, ורמז לדבר במכתבו הבא של הרבי שנכתב למר מרדכי נמיר ראש עירית תל-אביב (אגרות-קודש כרך כב עמ' שכז-ח):

ב"ה, ערב ראש השנה תשכ"ג, ברוקלין, נ.י.

לכבוד מר מרדכי שי' נמיר, ראש העירי' תל אביב,

שלום וברכה!

לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני להביע בזה לכ' [=לכבודו] ולכל אשר לו ברכת השנה, לשנה טובה ומתוקה בגשם וברוח גם יחד.

בהזדמנות זו, אף כי באיחור זמן ואתו הסליחה, הנני מאשר קבלת האלבום מהעיר שהואיל לשלוח לי על ידי ידידו וידידי, שרואה אני בזה אות הוקרה לתוכנית חב"ד ומפעלי[ה], שזה גם-כן מחזק תקותי שכ[בודו] יהי[ה] לעזר למפעלי חב"ד בתל אביב וסביבותי[ה] ובכל רחבי הארץ, שכן השפעתו ניכרת גם מחוץ לעירו ובחוגים רחבים.

ובעמדנו בימים אלו של חשבון בנוגע העבר והכנה לשנה החדשה, אביעה תקותי שינצל השפעתו בעירו הכי גדולה באוכלוסין בארץ הקדש שתהיה גם הגדולה בעניני רוח וקדושה, שלום וצדק. וכיון שתורתנו תורת חיים רובה עסוקה בעניינים מעשיים, יהי רצון שהשפעתו הטובה תומשך במעשים בפועל, ודלא כהסיסמה רחמנא ליבא בעי ומספיק, אלא במעשה דוקא, ובפרט, כנ"ל שהעיר היא הגדולה בארץ אשר ארץ הקדש יקרא לה, ובלשון תורתנו תורת חיים ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, שזה מבטיח גם עזר מלמעלה לברכה והצלחה בכמות ובאיכות גם יחד.

בכבוד ובפ"ש [=ובפרישת שלום] שאר חברי העירי[ה] שי' ובברכת כתיבה וחתימה טובה.

מובן ופשוט שיודע אני שכ' הוא חבר מפלגה, אבל מובן ופשוט גם-כן שאין זה בסתירה לכתוב לעיל, אלא אדרבה, כיון שהיא המפלגה שיש לה רוב בכנסת והיא שלטת בכמה ענינים ומפעלים; ותורה אחת לכולנו, לכל בני ישראל, בלי הבדל מפלגה כלל.

בברכה, חתימת-יד-קודשו.

עזרה לישיבת עולים ספרדים

והנה פניה לראש עירית תל-אביב בעניין הקשור למבנה ישיבה לא חב"דית (אגרות קודש כרך כח עמ' יז):

ב"ה, ראש חודש מרחשון, התשל"ג, ברוקלין נ.י.

לכבוד מר יהושע שי' רבינוביץ, ראש עיריית ת"א-יפו

שלום וברכה!

אפשר שמכתבי זה יעורר תמיהתו, כיון שעד עתה לא היתה לנו הזדמנות להיפגש אישית או לבוא במגע וכו', אבל מאחר שתוכנו הוא ענין הנוגע לרבים תקותי שיקבל פנייתי אליו בסבר פנים יפות, ובמיוחד שהוא ענין אשר בודאי תלוי בו שיבוא על פתרונו הטוב, ובפרט שזכות הרבים מסייעתו.

והענין הוא בנוגע ישיבת הרמב"ם אשר בהדר יוסף, ת"א, אשר כפי שהודיעו לי נמצא ממולה מגרש שזה מזמן שטיפלו להעמיד את המגרש לרשות הישיבה, אלא שהרשיון הפורמלי ל"שינוי יעוד" מעכב, ועכשו יש כאילו סברה לעשות שם מועדון קהלתי.

ואף על פי שלא ידועים לי פרטי הדברים והקושיים שבזה, אבל בשים לב שזה נוגע לענין יסודי של לימוד תורה ברבים, ובפרט מוסד מעדת הספרדים, שלנוער שלהם בעיות מיוחדות, ובעיקר בעיות קליטה אחרי שעקרו ממדינות בהן חיו מאות בשנים ועלו לאה"ק ת"ו וצריכים להסתגל לתנאי חיים שונים בהחלט מאלו שהורגלו בהם וכו' – בודאי ראויים הם לשימת לב מיוחדה ולפנים משורת הדין ויותר.

והרי לדכוותי' דמר הבקי בכל ענינים אלו, האריכות בזה למותר, ובפרט אשר סיפרו לי שכבר פנו למר בענין זה. ולא באתי אלא לתמוך בבקשתם ולהוסיף גם בקשתי, כפולה ומכופלת, לסייע להתפתחות הישיבה האמורה בכלל ובמיוחד על ידי העברת המגרש המבוקש לרשותה, שכפי בקשתם נמצא סמוך לה ממש, בתנאים נוחים.

בכבוד ובברכה לבשר טוב בהאמור, ובכלל מפעולותיו לטובת אחינו בני ישראל בעיר ואם בישראל ת"א-יפו וסביבותי'. ות"ח [=ותשואת-חן] מראש על הטרחא בכ"ז [=בכל-זה] וסליחה על ההטרדה בכ"ז [=בכל-זה].

בחודש ניסן תשל"ז שיגר ראש עיריית תל-אביב-יפו, שלמה להט, את 'מפתח העיר', עליו נחרטו הדברים הבאים (תצלום ב'כפר חב"ד' גיליון 1521 עמ' 32):

ב"ה / לרבי מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש / בהוקרה / שלמה להט / ראש עיריית ת"א-יפו / ניסן, תשל"ז.

אשרי חלקם של כל המשתדלים...

"בטח נפגש מזמן לזמן עם אנ"ש דתל-אביב" כתב הרבי בא' מר-חשון תשט"ז – (אגרות-קודש כרך יב עמ' מג). ועוד באותה שנה (כרך יג עמ' תמח. וראה אגרת יד אלול תשי"ט – כרך ח"י עמ' תקל):

תקותי שמשתתף בהתוועדות אנ"ש הנערכות גם בתל-אביב מזמן לזמן ועל-כל-פנים יעשה זה מכאן ולהבא.

בא' תמוז תשכ"ד (אגרות-קודש כרך כג עמ' ריז) כתב הרבי:

התקוה שיש לו מכירים ומה שנוגע עוד יותר ידידים חרדים לדבר ה' ותורתו... והרי כמה וכמה נמצאים בתל-אביב.

ובמכתב אחר מכ"ח מר-חשון תשט"ו (אגרות-קודש כרך יו"ד עמ' צז):

בתל אביב... אין צריך להיות בזה כל קישויים [=ללמד שיעורי חסידות]...

ובאדר"ח אדר ראשון תשי"ז (שם כרך יד עמ' תמ) כתב:

נעם לי לקרות על-דבר השתדלותו לארגן קבוצת בחורים בתל-אביב ללימוד תניא. ואף שכפי שכותב חפשים הם לעת-עתה, מובטחים אנו בכח תורתנו הקדושה תורת חיים שגדול תלמודה שמביא לידי מעשה.. ואשרי חלקם של כל המשתדלים בזה.

נבחר לרב מראש

הרבי היה מעורה בענייני רבנות בתל-אביב. במכתבו מח"י ניסן תש"כ (אגרות-קדוש כרך יט עמ' רסד-ה) התייחס הרבי לרבנות החב"דית בעיר:

בקשר עם מקום הרבנות שהתפנה לאחרונה בתל-אביב בית הכנסת נחלת בנימין – שהממלא מקום יהיה כתוכן התואר ממלא מקום הנפטר בהנוגע לעניני תורת החסידות ומנהגיה.

ובקשר לרבנות העיר תל-אביב – כותב הרבי לרב הלל מדליה מאנטוורפן (אגרות קודש כרך כח עמ' קצג):

דעתי בנוגע לרבנותו כמקדם ושלילת תל אביב עוד נתגברה.

מאידך, הרה"ג רבי יצחק ידידה פרנקל, רבה של תל-אביב יפו מאז שנת תשל"ג, ביקר אצל הרבי בשנים תשכ"א ותש"ל. בביקורו הראשון שוחח עמו הרבי "על רבנות תל אביב ועל מצב הרבנות בכלל", ובשני שאל אותו הרבי: "מה בקשר לרבנות בתל-אביב?.... מה אומרת תל-אביב עצמה?!" – שנתיים לאחר-מכן נבחר פאר לרבנותה! (ראה 'שמן ששון מחבריך' כרך ד' עמ' 98).

יותר יהודים מבני ברק!...

בפגישתו של האדמו"ר מסדיגורא (זצ"ל) עם הרבי בד' תמוז תש"מ ('בצל החכמה' עמ' 88,92) אמר הרבי כי העובדה שתל-אביב עצמה איננה מקום תורה – מהווה סיבה שלא לעזוב אותה, ו"עליכם לדאוג שיהיו לכם מוסדות גם בתל אביב".

והרבי הסביר: "בדורנו כדי להשפיע על יהודים, ובפרט על בני הנוער, יש לדור בקרבתם, ולראותם בבוקר ובערב!", וציין עוד: "בתל-אביב מתגוררים יהודים במספר כמה פעמים ככה מאשר בבני ברק"...

בי"ד תמוז תשל"ט (נדפס בהשמטות ללקוטי שיחות כרך כג עמ' 377) כותב הרבי ל"כבוד אנ"ש הבאים עה"ח [=על החתום] במכתב ממוצש"ק אור לב' אייר ה' עליהם יחיו" (המכתב דלהלן). היו אלו אנ"ש בתל-אביב, שהציעו להקים כולל בתל-אביב. בתגובה כתב להם הרבי כי: "מעולם לא שמעתי שמתחילים בעניין הכי קשה אחרי הפסק גדול של כל פעילות הראוי[ה] לשמה". ובהמשך מתאר את הקשיים שבדבר, לעומת הצורך והיכולת להקים מחדש את ה"שיריים דענייני חב"ד" הקיימים בתל אביב, בתי כנסת ושיעורי חסידות וכו'. ומעוררם "ששורות אלו המעטות בכמות .. יפעלו פעולתן"...

להלן המכתב המלא:

ב"ה, י"ד תמוז, ה'תשל"ו, ברוקלין, נ.י.

כבוד אנ"ש הבאים עה"ח במכתב ממוצ"ש אור לב' אייר, ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי מכתבם הנ"ל, אף כי באיחור זמן רב, ותוכנו שנתעוררו לפעולות בקשר עם מכתב הכללי דחג הפסח וכו'. אלא שהמסקנא מזה – להתחיל בהחזקת כולל, אינני יודע כלל מה אדון בזה, כי מעולם לא שמעתי שמתחילים בענין הכי קשה אחרי הפסק גדול של כל פעילות הראוי[ה] לשמה.

והקושיים בנוגע ליסוד כולל חדש בת"א אין כל צורך להאריך בזה, לא רק מצד ההתחרות, כי אם מצד ריבוי טעמים.

ובאם ההתעוררות תבוא לפועל, הרי לכל לראש צריך להתחיל בביסוס השיריים דענייני חב"ד שעדין קיימים בת"א, בתי-כנסת חב"ד, שיעורי חסידות וכו'. ובודאי ופשוט שאין הדבר תלוי אלא ברצון השייך למעשה בפועל, ובפרט לאור הזכרון שבת"א היו עשיריות בתי כנסיות חב"דיים, עשיריות אנשים שעסקו בהפצת החסידות, נוסף על לימוד חסידות בפ"ע [=בפני עצמם], וכו' וכו, ואין להאריך בדבר המצער לאור השינויים שחלו אך ורק מפני היסח הדעת לגמרי מענינים אלו.

ובבואנו מימי הגאולה, גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, יהי רצון שיהי' גופא בתר רישא אזיל, וכידוע ביאור הצ"צ ל' [=לשון] אזיל, שתהי' הליכה אמתית כביאור תורת החסידות בזה, מתחיל בלך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך – מרצון שלך ומההרגלים שלך ומההנחות שכליות שלך, ועיין גם-כן ד"ה לך לך בהמשך תרס"ו, שהשנה היא שנת שבעים,

ויהי רצון ששורות אלו המעטות בכמות, ובפרט בערך היפך הבנין בכרם חב"ד בת"א, יפעלו פעולתן ובעגלא דידן ובאופן של שמחה פורץ גדר.

בכבוד ובברכה, חי"ק

כמעט באותו ענין יכתוב הרבי כמה שנים לאחר מכן לשליח בתל-אביב, הרב יוסף שמואל יהושע גרליצקי שליט"א:

לפי מצב "עסקנות" חב"ד באה"ק ובפרט בשנה זו – איני רואה שזה מעשי...

חינוך – אף בשביל ילד אחד

והרבי, כמו תמיד, את חלקו עשה: צעד אחר צעד, החלו להתקיים פעולות חב"ד שונות. הנה לפנינו מכתב שכתב הרבי למי ששימש כנציג המפלגות הדתיות בתל-אביב ופעל למען 'יום החינוך' (נדפס ב'כפר חב"ד' גיליון 991 עמ' 181-182):

ב"ה, ה' אלול, ה'תשל"ח, ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ רב פעלים וכו', מר ח.מ בסוק שי'

סגן ראש עירית תל-אביב-יפו, ראש אגף החינוך

שלום וברכה,

בנועם נתקבל מכתבו מכ"ז באב.

ועל של עיקר מכתבו באתי, אף שלא על הסדר, כיון שהוא ענין שהזמן גרמא, והוא מבצע הפעולות בקשר עם חינוך בני ובנות ישראל, בפרט בעיר ואם בישראל כת"א-יפו, שאם בכל השנה הזמן גרמא על אחת כמה וכמה לפני התחלת שנת הלימודים.

ושמחתי לקרא במכתב כ' [=כבודו] על דבר תכנית הפעולות המיוחדות דהכרזת "יום חינוך" וכו', בצירוף משלוח חומר מתאים ("חומר" שתוכנו ומטרתו רוחניות אמתית). ועל דרך הצחות כאן המקום לצטט פתגם מתורת רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע – "דער אויבערשטער גיט אידן גשמיות און אידן מאכן פון גשמיות רוחניות" [=הקב"ה נותן לבני ישראל גשמיות ובני ישראל עושים מגשמיות רוחניות].

ובודאי מ"יום חינוך" זה יוסיפו בפעילות האמורה בהתאם להציווי – שהוא גם נתינת כח – "מעלין בקדש", שהרי קביעת "יום חינוך" הוא על דרך "יום אשר עמדת בחורב" שהוא התחלת חינוך עם בני ישראל מעת זמן מתן תורתנו, ובכל השנה זמ"ת [=זמן מתן תורתנו] הוא, ויום זה מוסיף כח וחיות ומרץ בקבלת התורה ובלימוד התורה ובקיום מצותי' מדי יום ביומו במשך כל השנה כולה. ועל-דרך-זה הוא בנידון דידן.

ומיוסד על מאמר חכמינו ז"ל אשר נפש אחת מישראל היא עולם מלא, מובן שכדאית כל השתדלות אפילו בשביל ילד אחד או ילדה אחת, על אחת כמה וכמה שבודאי תוכתר פעולה האמורה בהצלחה ויכניסו כמה וכמה מבני ובנות ישראל לחנוך הכשר ויותר מזה, חינוך על טהרת הקדש, ולדכותי' דמר וכל המשתתפים בפעולה האמורה למותר להדגיש אשר יפה שעה אחת קודם.

ובעמדנו בימי חודש אלול, הכנה לשנה החדשה, הרי בודאי אשר גם יוסיף בברכת ה' להכתב ולהחתם לשנה טובה ומתוקה כל או"א מהמשתתפים במבצע האמור עם ב"ב שיחיו.

בכבוד ובברכת הצלחה בכל האמור, ובברכת שנה טובה ומתוקה למר ולבני ביתו שיחיו.