מדורים נוספים
	התקשרות גליון 1049- כל המדורים ברצף
	כדי לפגוש את המלך, יש לצאת מהעיר
	הנבואה העיקרית ש"לאלתר לגאולה"
	תערוכת חב"ד בהר-ציון
	פרשת שופטים
	"לא מצאתי לגוף טוב משתיקה"
	סיום מסכת

על תערוכה חלוצית להכרת חב"ד שהתקיימה בירושלים עיר-הקודש בשנת תשכ"ד, אשר זכתה להכוונת מזכירוּת הרבי ולהצלחה יוצאת מן הכלל * איזו מתמונות הרבי מתאימה לפרסום? אלו ספרים כדאי שיופיעו? והחשיבות הרבה בהצגת בניין '770' ותמונות מוסדות חב"ד ברחבי תבל * קטעים מתוך סיכום התערוכה בצירוף מסמכים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

לראות וליראות

בכ"ז שבט תשכ"ד פונה הרב חיים יהודה קרינסקי למנהלי מוסדות חב"ד ברחבי תבל בדברים הבאים (ראה לדוגמא 'מקדש מלך' כרך ד' עמ' תקעד):

"עומדים אנו כעת בסידור הכנות לתערוכת חב"ד-ליובאוויטש שתתקיים כאן [=ארצות הברית] אי"ה בקרוב, ובדעתנו להראות שם... תמונות ממוסדות חב"ד שבכל מרחבי תבל... שקוראים שקופיות... כיון שהזמן קצר עד פתיחת התערוכה הנ"ל, וההכנות לזה מרובות... ותודה רבה מראש".

ניתן לשער שה'דחיפה' לקיומה של תערוכה כזו באה בעקבות תערוכה מוצלחת שקדמה לה, אשר נפתחה בחול-המועד סוכות בהר ציון בירושלים, והתקיימה במשך חודש תשרי תשכ"ד. בתערוכה ההיא נכללו (לפי תיאור 'חדשות חב"ד' (מוסף לביטאון חב"ד) תמוז תשכ"ד, עמ' ג) – ארבעה מדורים עיקריים:

א. תולדות חב"ד (פרקי היסטוריה, אדמו"רי חב"ד, כתבי-יד עתיקים, מוצגים שונים).

ב. תורת חב"ד (הסברת שיטת חב"ד, ספרות חב"ד הענפה, ה'תניא' על מהדורותיו).

ג. "ופרצת..." (אהבת ארץ-ישראל ובנינה בחב"ד, פעולות צא"ח, הסברת היהדות, קירוב רחוקים, עבודת החינוך של חב"ד ברחבי העולם (בליווי מפה) בתי-ספר וכולי).

ד. הווי חב"ד (התפילה ומקומה בחב"ד, חגי ישראל ומועדי חב"ד, זמרה וריקוד, החוויה שבביקור אצל הרבי).

אילן יוחסין מאדמו"ר הזקן

בספר 'מקדש מלך' (כרך ב' עמ' 291-289) נדפס מכתב מזכירוּת הרבי – בחתימת המזכיר "הרב ח.מ.א. חדקוב" – המכיל הערות לתוכנית התערוכה, וממנו אנו למדים על שינויים שהוכנסו בתוכנית המקורית בעקבות הערות המזכירות:

"ב"ה, כ"ג מנ"א תשכ"ג, ברוקלין

"הנהלת צעירי אגודת חב"ד סניף ירות"ו

"ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!

"מאשרים אנו קבלת הדו"ח מימי יד, יח סיון, תכנית התערוכה והמצורף:

"מועתק בזה ההערות השייכות לבניית התערוכה:

"א) המדור "היכל התפלה" (נומ. [=מספר]2):

"1) שורה המתחלת בצפת – כ"ק אדמו"ר שליט"א עולה לתורה. באם המכוון לתמונה – אין כדאי.

"2) בתוך הסידורים טוב שיהי' גם הצילום מהסידור תהילת ה' (הסידור הדק שנדפס בכפר-חב"ד) והנקרא לפנים "דער ראסטאווער סידור", בהוספת סיפור הדפסתו בראשונה (לבד תהלת ה' השלם ושל פורמט כיס).

"ב) היכל החינוך (נומ.4):

"1) נוסף על ספרי הלימוד, בטח יציגו גם ספרי הקריאה שבהוצאת המל"ח (בשפות שונות).

"2) החינוך במרוקו – להשמיט זה לגמרי.

"3) יש להרבות יותר אודות מוסדות החינוך במדינות שונות. ובתוך זה גם תמונות מהבניינים הגדולים. כגון ישיבת תומכי-תמימים ברוקלין, ישיבת תומכי-תמימים במונטריאול (שנחשב לאחד הבנינים הכי יפים בקנדה), הבנין של ישיבת אהלי והבנין של בית רבקה באוסטרלי'[ה], בית ליובאוויטש בלונדון, בנין הסמינר למורות בפריז וכו'.

"ג) תולדות חב"ד (נומ.5):

"לצייר אילן יחס המשפחות שמגזע אדמו"ר-הזקן, על פי ספרו של סלונים.

"ד) חגים חב"דיים (נומ.6):

"1) להוסיף על-דבר יו"ד כסלו; ג' או ה' חנוכה.

"2) אין כדאי להציג "תמונת הרבי לפני העמוד", אבל לאידך גיסא אפשר להציג כמה תמונות כאשר כ"ק אדמו"ר שליט"א נמצא בהתוועדויות שונות.

"ה) ספרות חב"ד (נומ.7):

"1) להציג גם פאקסימליא דהוצאה הא' של הל' ת"ת [השער, עמוד א] (נשלח זה בפני-עצמו).

"2) ספרי תלמידי אדה"ז.

"ו) חשוב מאוד אשר תוצג תמונה מבניין 770 (תמונות יפות אפשר למצוא בתהלוכות ל"ג בעומר וכדומה).

"ז) והעיקר שצריכים להשתדל בכל עוז אשר התערוכה תהי'[ה] ביופי ובהרחבה הדרוש ובאופן שישאיר הרושם הכי טוב על המבקרים ויביא בעזרת-השם-יתברך תוצאות טובות.

"בברכת כל טוב סלה,

"הרב ח.מ.א. חדקוב".

השתתפות בהוצאות

בספר 'אחד היה אברהם' – סיפור חייו של הרה"ח ר' אברהם פריז ע"ה – עמ' 279, נדפס המכתב הבא:

"ב"ה כ"ב כסלו תשכ"ד

"ברוקלין נ.י.

"הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה' אברהם שי',

"שלום וברכה!

"בבקשה למסור להרב ישראל שי' לייבוב סך שלושת אלפים (3,000) ל"י, כהשתתפות בהוצאות התערוכה של חב"ד.

"בברכת כט"ס [=כל טוב סלה]

"הרב ח.מ.א. חדקוב".

"לא ידענו שזוהי חב"ד!"

בדו"ח מרתק, המתפרשׂ על פני שבעה עמודים צפופים (מוקלדים במכונת כתיבה), מגולל הרה"ח ר' טוביה בלוי את כל פרשת הקמת התערוכה, הקשיים והתלאות, וההוצאות. בנוסף, ערך גם דו"ח כספי בן שלושה חלקים אלא שהוא לא הגיע לידינו. הנה קטעים מתוך הדו"ח המלא:

"ב"ה. יום שלישי לקיום תערוכת חב"ד בהר ציון

"דו"ח מפורט בקשר לתערוכה

"התערוכה פעילה ומצליחה במלוא התנופה. מבקרים בה אנשים רבים מכל הסוגים: שומרי תורה-ומצוות וחילוניים, מבוגרים ונוער, אשכנזים ובני עדות המזרחי, "ישראליים" ותיירים, גברים ונשים, כולם כולם מבלים בה כשעתיים, מתרשמים עמוקות ומתבטאים בצאתם: לא ידענו שזוהי חב"ד!

"סמוך לכניסה לתערוכה עומדת הסוכה החב"דית ובה צוות של חמשה מהצעירים (תלמידי תורת אמת, ומתלמידי כפר חב"ד הדרים בירושלים) לזכות את העוברים ושבים במצות ד' מינים. תקליטי חב"ד משמיעים ניגונים בכל שעות התערוכה. בכניסה מקבלים רוכשי הכרטיסים (שמחיריהם: 50 אגורות למבוגרים ו-30 אגורות לנוער ותלמידים) – גם פרוספקט מהודר ותרגום אגרת-הקדש של כ"ק אדמו"ר שליט"א לשנה זו.

"בתערוכה מסבירים צוות מורי דרך מוכשרים (ובראשם הת' יוסף שי' סגל העושה מלאכתו באמונה ובטוב טעם) את התערוכה לקבוצות.

"מדי זמן מוקרנים סרטון ושקופיות על חב"ד בליווי הסברה.

"ביציאה מוצעים למכירה ספרי חב"ד ומספר ניכר של מבקרים רוכש מהם.

"בימי חול המועד פתוחה התערוכה בכל שעות היום.

"התערוכה נפתחה בערב חג הסוכות במעמד חגיגי ובדבריהם של: הרב עזריאל זעליג סלונים, ד"ר ש.ז. כהנא [=מנהל משרד הדתות], מר שניאור זלמן שזר, ד"ר זרח והרפטיג, הרב שלמה יוסף זוין, ר' נחום רבינוביץ.

"ביום ועש"ק החלו הביקורים ובמשך 5 שעות היו למעלה מ – 200 מבקרים.

"ביום ראשון, ד' סוכות, היו במשך היום למעלה מ – 700 מבקרים.

"במשך היום השלישי היו למעלה מ – 800 מבקרים. וכאמור התרשמו כולם באופן יוצא מן הכלל.

"בתערוכה הושקעו אלפים רבים של שעות עבודה של עשרות אנשים שאת שמותיהם כולם הנני מקווה להזכיר בהמשך הדו"ח לטובה ולברכה איש איש על מקומו".

הרב בלוי מוסיף:

"התערוכה בוצעה במקסימום של טוּב טעם (למרות שחסרים בה אי אלה פרטים שיושלמו בהמשך הזמן) במקסימום של דחיפוּת (למרות שהפתיחה נדחתה עד חג הסוכות) ובמינימום של הוצאות כספים – למרות שההוצאה מסתכמת בעשרת אלפי ל"י בערך".

החסידות חיה וקיימת

עוד מסופר בדו"ח על "הערה שהושמעה (ביחוד מפי הזקנים, כגון: מר שזר והרב זוין וכו') בדבר העדר מוצגים עתיקים כגון כתבי יד וחפצים של האדמור"ים וכדומה" – ולעומתם: "דעתי האישית בכלל היא שבאופן עקרוני אין לטפל בכגון דא", מאחר ולדבריו – "הנטייה הקיימת בין ההמון – וביחוד החילוני – להשתעשע במוצגים העתיקים, נובעת לדעתי, מתוך השקפה כי החסידוּת היא מציאות מוזיאונית ארכיאולוגית שעבר זמנה – חס ושלום – מן העולם, ואילו עלינו לטפח ולהשריש את ההכרה כי החסידוּת חיה וקיימת וכי ההווה שלה הוא עשיר ורב תוכן.

"כל מורשת העבר השייכת לדורותינו מתבטאת בדבריהם של רבותינו ובסיפור תולדותיהם – והללו ניתנים בשפע, ואין כל גרעון אם הם ניתנים בכלים חדשים".

הר"ט בלוי ממשיך:

"זו דעתי הפרטית", אולם "למרות זאת המרצתי בדבר טיפול בהשגת חפצים כגון דא (וטיפלו בזה ר"י גנזבורג ור"מ גולדברג) אלא שהדבר לא יצא אל הפועל כיון שבעלי החפצים מהססים להוציאם מרשותם (אלא תמורת ערבויות בנקאיות חזקות וכדומה), כך לא הצלחנו להכניס מן הסוג הזה אל התערוכה".

התמסרות המסייעים והמסייעות

"הרב יצחק גנזבורג [=ע"ה (איצ'קע)] היה זה שהתעניין ונטה שכמו לקידום התערוכה... לפי בקשתי הביא מספר פעמים צוותים של נשים (בנות משפחתו) ובנות מכפר חב"ד שעבדו בתערוכה משך שעות רבות, ותרמו תרומה רצינית ומכריעה לזירוז פתיחת התערוכה, צר לי שלא ידועים לי שמותיהן של הנשים והבנות שטרחו ובאו מכפר חב"ד לירושלים ושהו בה שעות רבות של לילה. תבאנה כולן על הברכה, כל אחת לפי מעשיה. צוותות הבנות מכפר חב"ד תרמו יחדיו למעלה מ – 200 שעות עבודה יקרות, טובות ומוצלחות.

"ובשטח נוסף היה לי גנזבורג לעזר רב...

"היה צורך בכספים מזומנים לחומרים.. נחלץ גנזבורג והשיג הלוואות..".

בין השאר "גנזבורג נקט יזמה נמרצת ו"סחב" למקום את ד"ר ניסן מינדל, ר' משה הכט.. ועוד ועוד".

לפני כן נאמר:

"ולא מצאתי סיוע אלא בר' יצחק שי' גנזבורג שעזר ככל שהיה לאל ידו... ותודתי העמוקה נתונה לו. כן ר' מרדכי שי' גולדברג... גם ר' ישראל לייבוב שי' עבור נשיאתו בעול הכספי... והנהלת תומכי תמימים ליובאוויטש בלוד ששלחה חומר רב וכל מה שנדרש ממנה... ויצויין ר' חנוך שי' גליצנשטיין על שנתן חומר מארכיונו כפי שנדרש ממנו"... וכן "ר' גרשון העניך כהן והת' יעקב צירקוס".

"רעיון התערוכה נולד בפגישת צעירי-אגודת-חב"ד (ר' מרדכי גולדברג והת' שלום ליב אייזנבך) עם ד"ר ש.ז. כהנא עוד בחורף תשכ"ג. במחצית הראשונה של חודש תמוז התקיימה ישיבה בתל-אביב ובה הוחלט להטיל עלי את הטפול בתערוכה. ביודעי ומכירי שאיני מבין כלל בטיב התערוכה וכדומה, החלטתי לצרף לעזר (מבחינה גרפית) את ר' יוסף מרטון. ישבתי עם מרטון וערכנו תכנית (היא התכנית הראשונה שעליה באו הערות הרב חדקוב)... הצוות הראשון (של מרטון, בלוי, צבי ויגלר ומנחם קירשנבוים) שהחל משלהי חודש תמוז, שהו יום יום בהר ציון באולם התערוכות, ו'עסקו' בהכנת תערוכת חב"ד". בהמשך צורף גרפיקאי בשם נחמיה פרידמן, "וביום ד' אלול.. החלה העבודה (עם פרידמן)".

סייעו בין השאר: "הת' מאיר פריימן; הת' משה אדלר; והת' שמעון בקרמן".

על חלקו של הרב בלוי עצמו בהקמת התערוכה – מסופר: "משך החודשיים של ההכנות לתערוכה לא נחתי ולא שקטתי ולא שלוותי ברוב שעות היממה (ויחד אתי צוות העובדים כפי שאפרט), ופעמים רבות ויתרנו על הארוחות ועל שעות שינה בלילה. גם ימי ערב-ראש-השנה וערב-יום-כיפור היו אצלנו ימי עבודה. סוכתי הפרטית הוכנה לי על ידי אחרים, כן נבררו ד' המינים שלי על-ידי אחרים".

"עלי היו מוטלים – התפקידים הבאים:

"1) תכנון, רעיוני. 2) ניסוח כל הכיתוב המופיע בגוף התערוכה ובקשר לתערוכה. 3) השגת החומר לתערוכה. 4) השגת צוותי עובדים כפי הדרוש. 5) פיקוח על העבודה וזירוזה. 6) אחריות כספית כלפי העובדים. 7) קשר עם גורמי חוץ רבים ושונים".

"לסיכום הרשימה, הנה קטע מ'חדשות חב"ד' של חודש תמוז תשכ"ד, עשרה חודשים לאחר פתיחת התערוכה, בו סופר כי "ביקרו במשך קיומה רבבות איש מכל שדרות הציבור. במיוחד בלטו בין המבקרים בני קיבוצים, תלמידי בתי ספר שבאו עם מוריהם ותיירים, בימי חג ומועד הָמתה התערוכה ממבקרים, וידי המדריכים היו מלאות עבודה".