בתחילת הפרשה התורה מציינת את מספר השנים שיעקב חי במצרים – "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה". לכאורה זה מיותר, שכן בפרשת ויגש, ברדתו של יעקב למצרים, נאמר שהיה בן מאה ושלושים שנה, ועכשיו, בפטירתו, היה בן מאה וארבעים ושבע.
מוסבר על כך שהתורה הבליטה את שנות חייו במצרים כדי לציין שהשנים האלה של יעקב היו הטובות ביותר בחייו. כאשר יעקב ובניו ירדו למצרים הם הוכיחו שאפשר להאיר גם את מצרים, "ערוות הארץ", באור הקדושה, ולכן אלה היו שנות השיא של יעקב.
חיוּת הכרחית
הרעיון הזה משתקף גם במילה הפותחת – "ויחי". היא באה ללמדנו שעבודת ה' צריכה להיעשות מתוך חיוּת נפשית. לכאורה, למה נחוצה החיוּת, והלוא חז"ל קבעו ש"המעשה הוא העיקר". למה אין אדם יכול לומר: דיי לי בצד המעשי של עבודת הבורא?
אלא בכך יעקב אבינו מעביר מסר ברור: החיוּת היא חובה בעבודה הרוחנית. רק על-ידה התאפשר לו להפוך את השנים במצרים לשנים הטובות ביותר בחייו. כאשר אדם לומד תורה מתוך חיוּת, ולא מתוך גישה שכלית קרה, החיוּת מוסיפה להתקיים גם בעשיית המצוות, ומשפיעה על כל עבודת ה' שלו.
תכלית ההפרעות
אך לעיתים היהודי חושש מהקשיים הנקרים בדרכו. הוא מוצא שעליו להתמודד ללא הרף עם יצרו ועם הפרעות חיצוניות, והוא חש שהישגיו הרוחניים באים בקושי רב. למה זה כך, הלוא כל רצונו למלא את רצון הקב"ה, ולמה אין הדבר בא בקלות?
התשובה היא שההפרעות נועדו לשרת את התכנית האלוקית של בריאת האדם. תפקידה של הנשמה להחדיר קדושה בנקודות החשוכות של העולם הזה. כאשר האדם מצליח לרתום את הגשמיות לקדושה – מתרבה בעולם אורו של הקב"ה, וגם הנשמה עצמה מתעלה.
צמיחה והוספה
רמז לכך טמון באות ו שבראש המילה "ויחי". הגמרא מגדירה את ו' החיבור כעניין של הוספה: "ו' מוסיף על עניין ראשון". לא זו בלבד שעבודת הבורא צריכה להיות מתוך חיוּת נפשית, אלא שגם בצד המעשי המסר של "ויחי" הוא שתמיד יש להוסיף ולהתקדם ולקדש את הגשמיות עוד ועוד; לעולם אין לשקוט על השמרים.
שני המסרים – הצורך בחיוּת והחשיבות של ההוספה – שלובים זה בזה. אחד המאפיינים של כל דבר חי הוא הגדילה שלו. צמחים ויצורים חיים גדלים תמיד, שלא כדומם שנותר תמיד במצב אחיד. כשם שאדם חי זקוק תמיד למזון, וככל שהוא גדל הוא זקוק לכמות רבה יותר ואינו יכול להסתפק במה שאכל ושתה בהיותו קטן, כך גם עבודת ה' צריכה להיות בעיני היהודי מקור לחיוּת, כמו המזון, ועליו להוסיף בה בתמידות.
(פרשת ויחי תשכ"ז. תורת-מנחם התוועדויות כרך מח עמוד 397) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
