פרשתנו נפתחת בהתגיירותו של יתרו, חותן משה: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ... אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ". רש"י מפרש: "מה שמועה שמע ובא? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק".
ברור למדיי שניסי יציאת מצרים היו גורם מכריע במהפך שהתחולל בליבו של יתרו, שהביא את מי שהיה "כֹהֵן מִדְיָן" להצטרף לאמונה באלוקי ישראל. לכן היה עליו לשמוע "אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה", כפי שהגמרא מתארת את תהליך הגיור: "אומרים לו, מה ראית שבאת להתגייר?... מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות, ומודיעין לו עונשן של מצוות".
שבירת הקליפה
אילולא היה יתרו שומע על מכות מצרים, היה עלול להאמין הן בקב"ה הן בעבודה זרה. אך עשר המכות שברו את קליפת מצרים, שייצגה את האלילות, ואז חדרה למוחו של יתרו ההכרה שהקב"ה הוא המציאות היחידה ו"אין עוד מלבדו".
לאחר נטישת העבודה הזרה, בבחינת 'סור מרע', היה עליו לאמץ 'עשה טוב', ולקבל עליו את התורה. הדבר בא לידי ביטוי בהליכתו "אֶל הַמִּדְבָּר... הַר הָאֱ-לֹהִים", ההר שבו ניתנה התורה.
הקרירות של עמלק
אך מדוע אחד הגורמים לבואו היה מלחמת עמלק? אחרי הניסים הכבירים של יציאת מצרים וקריעת ים סוף דומה שמלחמת עמלק היא עניין קטן יחסית. ובכל-זאת יתרו בא אחרי הניצחון במלחמה זו דווקא.
אלא שגם אחרי שיתרו שמע על הניסים הגדולים של יציאת מצרים עדיין בא 'עמלק', המייצג את הקרירות, וטען: הכול אמת, אך מי אמר שזו האמת שלך? הלוא במדבר כבר מרוכזים משה רבנו ושישים ריבוא יהודים, הכוללים את כל נשמות ישראל בכל הדורות. מי קבע שדווקא אתה צריך להיות שם?...
הדרך לתורה
לכן מלחמת עמלק הייתה הכרחית כדי לבטל את ה'עמלק' הפנימי. הניצחון על עמלק הגשמי הביא את יתרו להתגבר גם על ה'עמלק' שבליבו, שניסה לקרר אותו מההתקרבות לאמונה באלוקי ישראל. לכן בואו היה אחרי מלחמת עמלק דווקא.
מכאן עלינו ללמוד לקח נצחי שהדרך לקבלת התורה היא "קריעת ים סוף ומלחמת עמלק". על האדם לקרוע את 'ים' המגבלות וההסתרים ולמסור את נפשו לקיום התורה והמצוות. אך לא דיי בכך. צריך גם לבטל את 'עמלק', המטיל קרירות וזורע ספקות, ואז אפשר לקבל את התורה ולהגיע לדבקות עם הקב"ה.
(תורת מנחם כרך לט, עמ' 86) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
