התבטאות קלה אך רבת משמעות, על הזהירות הדרושה במיוחד לגבי קדושת ספר-תורה * "ראיתי איך נשתנו פניו הקדושות לבלי היכר בשבת קודש...", העיד רבי אליהו אבוחצירא שליט"א * "יושב באמריקא ומצודתו פרוסה על כל העולם...", מדברי רבי שלום משאש זצ"ל * ספרות תורנית רבת מהדורות ועשרות אלפי עותקים נדפסו מכוחן של כמה מלים ב'יחידות'!.. * עדויות וזיכרונות – לרגל היום הגדול והקדוש ג' תמוז
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
"בספר תורה אין לכלוך"
היה זה בשבת-קודש פרשת שמיני כ"ג אדר ב' תשל"ח. כאשר הרבי סיים את עלייתו לתורה במנחה (כלומר לאחר שסיים את ברכת "אשר נתן לנו תורת אמת.. נותן התורה") קרא לסופר, ומשזה הגיע הצביע הרבי על אות בספר התורה שהיה עליה מין כתם שחור. הלה סילק את הכתם בידו. אחד הנוכחים אמר לרבי שהיה זה סתם לכלוך. הרבי חייך ואמר: בספר-תורה אין לכלוך... הלה המשיך ואמר: זה פשוט נפל מהמפית.., והרבי הגיב שוב וחזר על דבריו הקודמים:
בספר-תורה אין לכלוך!...
הארת פנים
הרה"צ הרה"ג בנש"ק רבי אליהו אבוחצירא שליט"א שימש בשעתו כמורה במוסדות ליובאוויטש במרוקו תחת הנהלת השליח הרה"ג הרה"ח ר' שלמה מטוסוב זצ"ל.
בארץ-הקודש ת"ו שימש כרבה של נצרת-עלית, ובהגיע חג-השבועות תנש"א קם ונסע לחצרות-קודשנו.
הוא מספר: "אצל הרבי ראיתי במוחש את מימושם של דברי חז"ל 'אינו דומה מאור פניו בשבת לשל חול' בחנתי פעם אחר פעם וראיתי איך נשתנו פניו הק' לבלי הכר בשבת-קודש מפניו בחול".
במהלך חלוקת השטרות לצדקה עיכבו הרבי וביקש לשמוע ממנו כמה פרטים (על-דבר שושלת אבוחצירא?).
שם אתה מוצא ענותנותו
בספר 'מאור השמש' ספר הזיכרון לרבי שלום משאש זצ"ל ירושלים ת"ו תשס"ח נדפס בתחילתו (עמודים א-ג) "דרוש למלאת נ' שנה למינויו של האדמו"ר מליובאוויטש ר' מנחם מנדל" – מתוכו בחרנו לצטט קטעים אחדים:
"ושום דבר לא נשתנה ממה שהיה בחייו.
"ושמו הגדול בוקע ועולה מסוף העולם ועד סופו. בכל מדינה ובכל עיר ועיר ובמקומות נדחים בעולם. כי גם במקומות הרחוקים שלא היה בהם ריח תורה וריח הדת והיו כמו גויים ממש. לשם שלח שלוחיו, ובפקודיו הישרים ובחכמתם הגדולה, ידעו כיצד למשוך לבם האטום לתורה ולדת. והיו נטפלים לגדול שבהם, פרופסור או רופא גדול, להתחבר עמו ולהתלוות אליו. ואחר שנעשים ידידים גמורים אז מתחילין לשוחח עמו על ענייני הדת מעט מעט עד שנכנס בלבו תורה ויראת שמים, ועל ידי זה העבודה נעשית קלה.
כי אותו פרופסור הוא מחזיר אנשים [בתשובה] והם נשמעים לו, כיון שהם מכירים אותו ומאמינים בו, והוא חשוב אצלם. ובשמחה רבה חוזרים גם הם ומרוויחים קהל רב בבת אחת. זאת היתה עבודת האדמו"ר זצ"ל, יושב באמריקא ומצודתו פרוסה על כל העולם על ידי שלוחיו הנאמנים.
"הצדיק היה יחיד במינו, אהבתו היתה נפלאה לכל ישראל כולו קטון או גדול, וזה היה מאהבה הפנימית לה'. וקיים מצות 'ואהבת לרעך כמוך' אני ה'. הכוונה שאני אב לכולם. ואתם אחים ממש, וצריך לאהוב זה את זה.
"חכמתו היתה להפליא בכל המקצועות: תלמוד, אגדה הלכה ובחכמת הקבלה, ובשבעה לשונות והכל בו לטובה, לתורה ולתעודה. ספריו הרבים יעידו גם מאמרים שלו.. מתחיל בהלכה ובאגדה, ומסיים בקבלה, ודברי מוסר והתעוררות שלו נכנסים ישר ללב האדם, כי דבריו דברי א-לקים חיים יוצאים מלב טהור ורגש גדול. והיה חביב מאוד אצל כל אדם ובפרט אצל אלפי בני הישיבות.
"זוכר אני כאשר הנציג שלו, ר' בנימין הצדיק זצ"ל [=גורודצקי], היה מביא שיורי ברכה מהאדמו"ר למארוקו, אחרי שמחת תורה. שם ראיתי את הלחץ הגדול מאנשי שם, כדי להגיע להם טפה אחת קבל משיורי ברכה. זה מראה על האמונה שיש להם בצדיק הדור. החן והערך הגדול שנתן לו השם-יתברך.
"רבותי! הצדיק שלנו. גם [=בהיותו] בעולם-הזה היה חי בעולם-הבא וכך הוא האדמו"ר הצדיק שלנו, הוא היה כל ימי חייו בעולם-הבא, ובפרט לגבי דידיה במידה מרובה, לפי קדושתו ותפילתו ומעשיו הרבים שאין להם שיעור, שכל חייו הם רוחניים מעין עולם-הבא.
"תשבע עין לראות. כיצד היה דופק על השולחן בהיות מתענג עם תלמידים קטנים והם קופצים ומשוררים עמו. והיה שוחק עמהם ומלהיב אותם. וזה למען קודשא-בריך-הוא כביכול. כל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענוותנותו הא-ל הגדול הגבור והנורא – עושה משפט יתום ואלמנה ואוהב גר וכו'.
"יהי רצון כשם שבחייו האיר וזרח שמשו על כל ישראל בכל העולם, כך צדיקים קרויים חיים, ויעמוד בתפילתו פי שנים ברוחו עלינו, לבטל מעל כל ישראל, כל גזירות קשות ורעות, ויגזור עלינו גזירות טובות. ויברך את עמו בשלום. לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה, ונזכה לגאולה שלימה, בביאת משיח צדקנו ובנין בית קדשנו ותפארתנו אמן-כן-יהי-רצון.
(מתוך דברים שנשא בליל יו"ד שבט תש"ס; התודה להרה"ח ר' יצחק יהודא רוזן שי' לוד).
פעולתה של "יחידות"
כך כותב הרב גרשום הרפנס [נלב"ע י"ד ניסן תשע"ג] בספר 'עפעפי שחר' שנדפס זה עתה ("גורלו של דור במבט אישי" עמ' 68):
עלתה בידי להתקבל פעם אחת לשיחת "יחידות" עם הרבי מהרמ"מ (בשנת תשמ"ז) זכיתי אז למה שלא זכו אחרים, הרבי עיכב אותי 20 דקות.
השתוממתי מאוד על הפרטים הרבים שהרבי ידע על הכתבים שלי. ולא זו בלבד, אלא שעודד אותי מינה-וביה לרכז כתבים אלה ולפרסמם במתכונת של ספרים. תוך כדי השיחה הממושכת שאלני הרבי שלוש פעמים, מדוע באתי אליו. ופעם אחת אף שאל "האם אין לך בקשה כלשהי?", והתקיים בי הכתוב "משיב חכמים אחור". התחמקתי מלתת לו תשובה חיובית. האמת היא שחששתי שמא יטיל עלי הרבי איזו שליחות, שעקרונית לא הייתי מוכן לה באותה שעה.
לא עברו ימים רבים, והצטערתי מאד על עמדתי התמוהה באותו מעמד. התחמקתי באמרי כי בשנה הבאה אשתדל להתקבל שנית אצל הרבי ואז אנסה להשלים את אשר החסרתי. ולא היא, בשנה שלאחריה שוב לא היה קיים מעמד כזה והיה זה אפוא מעוות לא יוכל לתקון. אבל את פקודת הרבי שמרה נפשי. ותיכף ומיד ניגשתי לחבר את "הגדה של פסח" שלי (גרש ירחים) שיצאה לאור בהוצאת "קורן" בירושלים, וזו הגיעה להצלחה מרשימה, בארץ נמכרו ממנה שבעים אלף עותקים (בשמונה מהדורות).
בעקבות הצלחה זו, חיברתי את הספר "זמנים ומועדים", ולאחריו "עידן התלמוד", שניהם בהוצאת פלדהיים – ירושלים. גם ספרים אלה זכו להצלחה מרשימה, תוך כדי כך ערכתי גם "תשובות גאוני בבל" שהופיעו בשמונה חלקים במהדורות "גרש ירחים". שני הכרכים האחרונים של המהדורא הופיעו בהוצאת מוסד הרב קוק.
מעשים חשובים אלה נעשו מכוח רוחו של הרה"צ מליובאוויטש זצ"ל בהשפעת אותה שיחת "יחידות" שזכיתי לה, אשר תמיד הצטער על שלא היה לה המשך. זכותו תגן עלינו ועל כל ישראל.
בספר, בעמוד 369, מופיעה תמונה של הרבי עם הכיתוב: "יצחק מוסר לרבי מליובאוויטש הגדה של פסח "גרש ירחים" של אביו – הרב גרשום הרפנס".
(תודה להרה"ג הרה"ח ר' ברוך אבערלנדר שי', בודאפסט).
בתחילת חודש מרחשון תשל"ז ענה הרבי לאדם שסבל מבעיה קשה – כדלקמן:
כו"כ [=כמה וכמה] היו במצב כשלו ונתרפאו והתחתנו וכו' – ומאושרים. מהעצות: א) חיים יומיים ע"פ תוה"ק [=על-פי תורתינו הקדושה] (שו"ע [=שולחן-ערוך]). ב) היסח הדעת ממח' [=ממחשבות] וברצונות הנ"ל (לא שקו"ט [=שקלא-וטריא] בעצמו שזהו) עבירה הכי חמורה וכו' וכו') על-ידי מח' [=מחשבה] ועסק בענין אחר לגמרי. ג) הוראות רופא בשטח זה. ד) זכרון תמיד – שהובטח: יגעת (בהנ"ל) ומצאת, השמות ואזכיר עה"צ [=על הציון]. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
