מסעות בחיי יהודי

"אלה מסעי בני-ישראל" (במדבר לג,א). אין בכלל אלא מה שבפרט. כל ארבעים ושניים המסעות של בני-ישראל מצויים גם אצל כל פרט ופרט, מיום היוולדו עד יום שובו לעולמו.

(הבעל שם טוב)

 המטרה - רפואה

"אלה מסעי בני-ישראל". מפרש רש"י: "משל למלך שהיה בנו חולה, והוליכו למקום רחוק לרפאותו". המסעות רומזים לירידת הנשמה מהעולם העליון לעולם הזה. רש"י רומז כאן, שירידה זו היא לצורך עלייה - מטרת הבאתו של בן המלך למקום רחוק אינה אלא "לרפאותו".

(לקוטי שיחות)

 מסעות על-פי משה

"אלה מסעי בני-ישראל". "כל מקום שנאמר 'אלה' פוסל את הראשונות" (בראשית רבה). כוונת הכתוב כאן לפסול את כל המסעות האחרים זולתם שיש בעולם, לפי שמסעות שאינם על-פי משה וברוח משה – פסולים הם.

(אור החיים)

 עדיין בדרך

"אלה מסעי בני-ישראל אשר יצאו מארץ מצרים". אף שממצרים יצאו ישראל במסע אחד – מרעמסס לסוכות, מכל-מקום כל עוד לא הגענו ל"ירדן ירחו" – לגאולה השלמה - עדיין אנחנו ב'מצרים', מלשון מצר וגבול. שכן כל המסעות עד ביאת המשיח הם בבחינת "יציאת מצרים".

(לקוטי תורה)

 בלי שינויים

"ויכתוב משה את מוצאיהם למסעיהם על-פי ה'". אדם היוצא למסע בעולם, פעמים רבות אינו חוזר ממנו כמו שהיה עם צאתו למסע. בעיקר כך הוא בכל הנוגע ליראת-שמים. אולם אצל בני-ישראל, מאחר שהמסעות היו "על-פי ה'", מוצאיהם ומסעיהם היו אותו דבר – בני-ישראל לא נשתנו כלל על-ידי המסעות.

(רבי אשר מרימנוב)

 לנסוע ולהתעלות

שמה של פרשת מסעי נושא בו הוראה, שכל יהודי, מקטן ועד גדול, חייב 'לנסוע' ולהתעלות תמיד בעבודתו מחיל אל חיל. הקטן מסוגל לכך והגדול חייב בכך. 'מסעי', לשון רבים, רומז לעליית הנפש והגוף, שכן האדם צריך גם לזכך את גופו הגשמי.

 (הרבי מליובאוויטש)

 אליהו כותב

משה רבנו כתב את כל מסעות ישראל, והדברים היו לתורה שלמה. עכשיו כותב אליהו את כל המסעות, הנדודים והתלאות של עם-ישראל. כשיבוא משיח זה יהיה ספר שהכול ילמדו בו.

(רבי דוד מללוב)

 החושך הכנה לאור

פרשת מסעי נקראת תמיד בימי בין-המצרים, שכן חושך הגלות אינו אלא הכנה והקדמה לאור הגאולה. גם המשמעות הפנימית של "מסעי בני-ישראל" היא מסע הדורות מגלות לגאולה, מ"המדבר", סמל הגלות, אל "ירדן ירחו", רמז למשיח שנאמר בו (ישעיה יא): "והריחו ביראת ה'".

(שיחות-קודש)