בתחילת פרשת דברים מספרת התורה, ש"הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר... רב לכם שבת בהר הזה". בהמשך הוא מורה לבני-ישראל "פנו וסעו לכם, ובואו הר האמורי ואל כל שכניו... עד הנהר הגדול נהר פרת".

כידוע, התורה היא מלשון הוראה וכל דבר שנאמר בה נושא בקרבו הוראות לחיי היום-יום של כל יהודי, בכל זמן ובכל מקום. גם בסיפור-הדברים הזה, על ההוראה של משה רבנו לעזוב את ההר ולנסוע ולבוא אל הר האמורי וכו' – טמונה הוראה ברורה לכל אחד ואחד מאיתנו.

מרעיף אמונה

משה רבנו מכונה 'רעיא מהימנא' [=רועה נאמן], שיש בזה גם משמעות שהוא 'רועה אמונה': הוא מרעיף את האמונה האיתנה בה' בליבו של כל יהודי. הוא ראש בני-ישראל הראשון, ואחריו יש בכל דור ודור רועי-ישראל, שיש בהם חלק מנשמת משה, והם ממשיכים בתפקידו – לחזק את אמונת ישראל ולהצעידם לקראת הגאולה השלמה.

כאן "הואיל משה" – הרועה הנאמן, משה רבנו, עוסק ב"באר התורה": הוא מורה לנו הוראה בחיי המעשה שלנו. הדברים כוונו לא רק לבני-דורו, אלא גם לדורות הבאים, כפי שהוא מוסיף "לאמר" – יש לומר ולהעביר הוראה זו מדור לדור.

לצאת ולפעול

ומהי ההוראה? - "רב לכם שבת בהר הזה". ההר הוא הר-סיני, המקום המקודש שבו קיבלנו את התורה הקדושה. ובכל-זאת מורה לנו משה שלא להישאר בהר, אלא ללכת הלאה מחיל אל חיל, כי שומה עלינו לעלות ולהתקדם. יהודי אינו רשאי להסתפק בפעולותיו עם עצמו, אלא מחובתו להביא את אור התורה והקדושה גם ליהודי שני.

על-כן אומר משה רבנו: "פנו וסעו לכם" – עליכם לצאת מתחום הקדושה ולנסוע הלאה, ולא רק נסיעה סתמית, אלא "ובואו" – יש לבוא ולהתיישב במקומות אחרים. משה מדגים לאן צריך ללכת - "הר האמורי": האמורי מייצג כאן את מציאות הסטרא-אחרא, המתנגדת לאור הקדושה. ובכל-זאת צריך יהודי ללכת גם לשם, כדי להביא את אור התורה גם למקומות הללו.

עד הרחבת הארץ

זו שליחותו של יהודי, ללכת גם למקומות שנדמים כ"הר האמורי", למקומות מנותקים מיהדות ומקדושה, ושם לחפש יהודים. יש לגלות בהם את נשמתם הטהורה, את החלק א-לוה שבקרבם. להזכיר להם שהם בנים של מלך מלכי המלכים הקב"ה, האוהב אותם יותר מכפי שהורים אוהבים את בנם-יחידם שנולד להם לעת זקנתם, ובדרך זו לקרבם לתורה ולקדושה.

בהמשך הדברים רומז משה רבנו גם את היעד והמטרה הכללית של כל העבודה הזאת: "עד הנהר הגדול נהר פרת". על-ידי שמגיעים לכל קצווי תבל ומבררים את ניצוצות הקדושה שטמונים בכל מקום, זוכים לגאולה האמיתית והשלמה ולקיום הייעוד "כי ירחיב ה' אלוקיך את גבולך", כאשר הקב"ה ייתן לנו את כל הארץ, "עד הנהר הגדול נהר פרת".

(לקוטי שיחות כרך ב, עמ' 695)