בזכות האחווה
"עלה אלוקים בתרועה" (תהילים מז,ו). "אלוקים" זו מידת הדין, "בתרועה" מלשון רֵעות. כשישראל הם באחווה ורֵעות מתעלה מידת הדין מעליהם.
(רבי אברהם מצ'כנוב)
הכול מתעלים
'שופר' ראשי תיבות שורש פורה ראש ולענה. אפילו אדם שמושרש כולו בסטרא אחרא ושקוע במ"ט שערי טומאה, יכול להתעלות על-ידי תקיעת השופר.
(היהודי הקדוש)
וצדקנו במשפט
"באין מליץ יושר מול מגיד פשע, תגיד ליעקב דבר חוק ומשפט, וצדקנו במשפט" (מן התפילה). כשם שבני ישראל מקיימים את ה"דבר חוק ומשפט", את ה'חוקים' שבתורה, אף שאינם מבינים את טעמם ונימוקם, עשה גם אתה כן עמנו "וצדקנו במשפט" – הצדק אותנו בדין בלי שום נימוק וסיבה.
(קדושת לוי)
כתרו של הקב"ה
"ובכן לך הכול יכתירו" (מן התפילה). כתרו של הקב"ה הוא שאנו מוסרים את נפשנו על קדושת שמו הגדול. "לך הכול – יכתירו", אנו מכתירים אותו ב"לך הכול".
(רבי צבי מרימנוב)
הכול יודעי תרועה
"אשרי העם יודעי תרועה". אנו מודים לה' יתברך על שכל בני ישראל, בלי הבדל אם הם גאוני תורה ויודעי מדרש, אם הם יהודי 'עין יעקב' או 'יהודי תהילים' – כולם יודעים את תרועת המלחמה עם הנפש הבהמית, ויש להם רגש פנימי להמשכות של הנפש האלוקית.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
מהות היום
קבלת העול שיש בכל יום, ובייחוד בעת קריאת שמע, היא התחלה ויסוד בלבד להנהגת האדם במשך היום. אולם קבלת העול של ראש השנה היא מהותו ותוכנו של היום.
(לקוטי שיחות)
מה לבקש
הרבי הרש"ב מליובאוויטש היה מזהיר ומבקש במיוחד בראש השנה לעורר רחמי שמים בבכייה ובהתעוררות פנימית על תיקון המידות ועל התנהגות במידות חסידיות.
(ספר השיחות תש"ד)
צורכי הגוף
בראש השנה עסוק כל יהודי בהכתרת המלך, ועם זה הוא מבקש על צרכיו הגשמיים. שני הדברים אינם סותרים זה את זה, אלא היא הנותנת: כאשר קבלת העול של הכתרת המלך היא בשלמות, עד שכל מציאות האדם היא מציאות המלך, מתבטא הדבר גם בענייניו הגשמיים, שאינם צורכי הגוף סתם, אלא מצד ציווי המלך, שרצונו שהעבודה תהיה עם הגוף ועל-ידו.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
