שאלה: כאשר יש כמה 'חיובים' לעלות לתורה, הגבאי נוהג לומר 'אין כאן כוהן' ומעלה ישראל במקומו. האם נכון לעשות זאת כשהכוהן נמצא בבית הכנסת ואינו יוצא החוצה?
תשובה: התורה ציוותה עלינו מצוות עשה הנוגעת לכוהן (ויקרא כא,ח): "וקידשתו", היינו להקדים אותו, ובלשון הרמב"ם: "וצריך כל אדם מישראל לנהוג בהן [=בכוהנים] כבוד הרבה ולהקדים אותן לכל דבר שבקדושה, לפתוח בתורה ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון". זאת, אפילו אם זה הכוהן היחיד בבית כנסת זה, והוא העולה בכל קריאה.
אם רצה הכוהן – הוא רשאי למחול על כבודו, אבל לעניין קריאת התורה בבית הכנסת תיקנו חז"ל, "מפני דרכי שלום", שאין הכוהן והלוי יכולים למחול אלא הכוהן דווקא עולה ראשון, כדי שלא יבוא הדבר לידי מחלוקת, וכל אחד יאמר "אני גדול ואקרא ראשון".
יש פוסקים שכתבו, שאם הציבור יודע שיש במקום כוהן והוא מבטל בזדון את מצוות "וקידשתו" – לכל הדעות אין הישראל שעולה במקומו מצטרף למניין שבעת העולים, ואף אין עונים אחריו אמן. ולא עוד, אלא שאפילו ידי חובת קריאת הפרשה לא יצאו, וצריך לקרוא לכוהן שיעלה ויברך, ולחזור ולקרוא לו מתחילת הפרשה.
רק בזמנים מיוחדים, כשיש אפשרות להכנסה גדולה לבית הכנסת ממכירת העליות, או שהצטברו הרבה אורחים חשובים, או הרבה 'חיובים', אפשר להקל ולבקש מהכוהנים לצאת החוצה בשעה שקוראים לעולה הראשון, ולקרוא לישראל במקום כוהן. ואפילו אם הכוהן נמנע מלצאת, אך הוא מוחל (או ידוע שהוא מוחל) מלקרוא לו ראשון, אפשר לקרוא לישראל במקומו. אך אין להתיר זאת לעיתים קרובות ובלי סיבה מיוחדת, ואפילו כאשר הכוהן אינו מתפלל במניין זה אלא נוכח באולם.
מקורות: גיטין נט, א-ב. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ד ה"ב. ס' החינוך מצווה רסט. טושו"ע או"ח סי' קלה ס"ג ונו"כ. פסקי תשובות שם ס"ק ט, טז, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
