איזו שאלה הפנה הרבי בתביעה לאברך מכפר חב"ד? * הברכות שהרעיף בהתוועדויות פעם אחר פעם ללומדי ומסיימי ה'לקוטי תורה' השבועי * מדוע לימוד 'לקוטי תורה' דווקא וסיומו, הוא כלי למהר את ביאת המשיח * ומאיזה גיל יש להתחיל בלימוד * רשימה ראשונה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
לסיים ה'לקוטי תורה'
כמו בכל שבוע, הנה כל אלו שסיימו (או שבדעתם לסיים קודם הבדלה) את לימוד הפרשה ב'לקוטי תורה' – יאמרו עתה לחיים.
ויהי רצון שעל ידי זה יתוסף אצלם בכל פרד"ס התורה כו', ועד לקיום היעוד "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך"...
כך התבטא הרבי בהתוועדות ש"פ וילך שבת שובה תשכ"ו (תורת מנחם כרך מה עמ' 38), וראה גם ש"פ האזינו תשכ"ו (שם עמ' 49).
בש"פ בראשית תשכ"ו (שם עמ' 159) דיבר הרבי כנ"ל: "מסיימי לימוד ה'לקוטי תורה' והתורה אור השבועי, יאמרו לחיים". כן עורר, ש"בהמשך ללימוד ה'לקוטי תורה' יחליטו על דבר קביעות עתים ללימוד החסידות בכלל (בהוספה על השיעורים הקבועים), באופן שיומשך על כל השנה כולה, ומתוך שמחה".
דברים אלה היו בעצם ה"סיום" של הפרשה, וכעת נפנה לתחילתה:
בשיחת ש"פ ויקהל תשכ"ה – (תורת מנחם חלק מג עמ' 306) אמר הרבי:
"את הכל עשה יפה בעתו" (קהלת ג, יא) – הרי זה דבר נכון וישר שכל אחד ואחד ילמד בכל שבוע את כל הדרושים שב'לקוטי תורה' השייכים לפרשת השבוע...
אלו שיכולים ללמוד בעיון – מה טוב, ועל כל פנים יש ללמוד ("דורכלערנען" = בהעברה) בכל שבוע ושבוע באופן דלמיגרס... כלומר בהבנה שטחית (לכל הפחות) שבאופן כזה ביכלתו של כל אחד ואחד לסיים במשך השבוע...
ובשיחת פורים תשכ"ה (תו"מ חמ"ג עמ' 83):
ויש לעשות זאת בשמחה ובטוב לבב.
"המסיים [= האם מסיים] בלקו"ת [= ב'לקוטי תורה'] פ' [= פרשת] השבוע בכל שבוע?" – שאלה זו הפנה הרבי לאברך הצעיר הרה"ח ר' שלום פלדמן ז"ל בכפר חב"ד (שנלב"ע בכ"ז ניסן תשע"ה), בשולי איגרת כללית-פרטית (לרגל יום הולדתו) מיום י"א מנחם-אב תשכ"ה (צילום האיגרת בתשורה טייטלבוים מט"ו תמוז תשע"ה עמ' 46).
כל המקדים – משובח
היה זה בהתוועדות שבת-קודש פרשת ויקהל תשכ"ה (תורת מנחם כרך מב עמ' 306-309). הרבי ביקש שכל אחד ואחד (על כל פנים מגיל עשרים) יסיים מידי שבוע את לימוד דרושי הפרשה שבספר 'לקוטי תורה' (כולל גם דרושי שיר השירים) עד פרשת ברכה בשנה הבאה (תשכ"ו).
ה'לקוטי תורה', ציין הרבי, נלקט מאלפיים מאמרים – "אלפיים שנה" (מדרגות), שבכללות פנימיות התורה – [ובו] כלולים כל עניני פנימיות התורה, ולכן על-ידי סיומו יפעלו את ביאת המשיח.
במהלך הדברים ציין הרבי את העובדה שעתה נדפס ה'לקוטי תורה' מחדש עם הוספות ויהיה מצוי לכל. הספרים יימכרו במחיר נמוך מעלות ההדפסה, כך שיהיו בהישג ידו של כל אחד, ואין הדבר תלוי אלא ברצון, שצריכים לגלותו מן הכוח אל הפועל.
אומנם הוזכר גיל עשרים, אך כשם שמצינו בנדבת המשכן שאף הטף נטלו חלק בכך – יכולים אפוא להקדים גיל זה, "וכל המקדים הרי זה משובח".
גם במאמר החסידות שאמר הרבי באותה התוועדות (שם עמ' 301 ואילך), קישר את סיום ה'תורה אור' עם התחלת ה'לקוטי תורה'.
ריקוד בפתע ובשורה טובה...
בהתוועדות הסמוכה של שבת פרשת פקודי (שם עמ' 315 ואילך), ערך הרבי מעין "הדרן" שהיווה הקדמה למאמר החסידות, ובו ביאר את הקשר בין סיום והתחלת ספר שמות ב'לקוטי תורה'.
לאחר המאמר, הורה הרבי שכל אלו שסיימו ה'לקוטי תורה' על פרשת השבוע יאמרו "לחיים". והוסיף ש"לכל לראש" יאמרו לחיים אלו שהתנדבו מממונם עבור הדפסת הספר, שכבר הועילו בפעולתם, כי הודות להם יוכלו לרכוש את הספר במחיר זול יותר.
הרבי ציין את מעלת מסירות-נפשם, ובירכם שיתנו מרצונם הטוב וישפיעו על אחרים גם בענייני תורה ומצוות, והוסיף לברכם, שירחיב להם השם יתברך בכל המצטרך להם, בטוב גשמי ורוחני. כמו כן בירך את לומדי ומסיימי הלימוד, בטוב גשמי ורוחני.
הקהל החל לומר 'לחיים' ולנגן ניגון, ואף הרבי אמר 'לחיים'. אלא שלפתע נעמד מלוא קומתו, ורקד על מקומו משך זמן רב בשמחה ובהתלהבות גדולה. בתוך כך, עודד הרבי את כל הקהל, ועמם גם זקני אנ"ש, להשתתף בשמחה והריקוד בקשר ולכבוד לימוד ה'לקוטי תורה'.
בשבת פרשת ויקרא בירך הרבי (תורת מנחם שם עמ' 340):
וכיון שהתורה היא כלי לברכתו של הקב"ה הרי בוודאי שכל אלו שלומדים לקוטי תורה... יתברכו בברכותיו של הקב"ה בכל המצטרך להם, בבני חיי ומזוני, ובכולם – רויחי.
ובהתוועדות פורים (שם עמ' 82):
אלו שנוסעים כעבור מספר ימים – יאמרו 'לחיים' ויביאו עמהם את הבשורה הטובה... ובעיקר בנוגע ללימוד ה'לקוטי תורה', ועיקר כל העיקרים – שתהיה שנה של "אורה זו תורה" ושנת אורה כפשוטה...
בהמשך לכך שאל הרבי, היכן הבחורים שנוסעים לארץ ישראל, וציווה שיאמרו לחיים. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
