פרשתנו נפתחת בהבטחת הקב"ה למשה בדבר הגאולה הקרבה ממצרים: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם". רש"י מעתיק את המילים "אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל", ומפרש: "הנאמן בהבטחתי".
רש"י ידוע בדייקנותו הגדולה. מדוע הוא מציב בכותרת את המילים "אמור לבני ישראל", בשעה שפירושו מתייחס למילים "אני ה'"? זאת ועוד, בהמשך הפסוק, על המילים "וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם", הוא מפרש: "כי כן הבטחתיו: 'ואחרי-כן יֵצאו ברכוש גדול'". איך נכנס לכאן עניין הרכוש הגדול, והלוא בפסוק נכתב "והוצאתי אתכם" בלבד?
הסבל מתעצם
הבטחת הקב"ה באה בתקופת שפל נוראה של גלות מצרים. מהפסוקים הקודמים עולה תמונת מצב קודרת מאוד של הגלות. בני ישראל נמצאים בשפל המדרגה. קודם נכתב: "וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם", וכדברי רש"י "פרעה היה שוחט תינוקות ישראל ורוחץ בדמם". בני ישראל זעקו נואשות, ועדיין לא נושעו.
והנה, פתאום בא משה ומספר להם על הגאולה הקרובה. איזו בשורה יש כאן? הלוא הם ידעו זה כבר שהקב"ה הבטיח לגאלם. כך אמר להם יעקב אבינו; כך אמר גם יוסף הצדיק. ובפועל הגאולה איננה נראית באופק, ויתרה מזו, סבל הגלות רק מתעצם!
נאמן בהבטחתו
הגלות הנעשית קשה יותר ויותר עלולה לכרסם באמונה בגאולה. אולי הקב"ה לא יקיים את הבטחתו? הלוא גם יעקב אבינו חשש שלא יינצל מעשיו אחיו למרות הבטחות הקב"ה. ואולי חטאיהם גרמו לאיבוד הזכות להיגאל? ובכן, מה התועלת בדברי משה על הבטחת הקב"ה?
על כך באה התשובה בדברי רש"י "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי ה' – הנאמן בהבטחתי". רש"י אכן מפרש מה משה צריך לומר לבני ישראל – שהקב"ה "נאמן בהבטחתו". כאשר בני ישראל ישמעו זאת מפי משה רבנו, יקבלו את הדברים, שכן משה הוא שזעק (כמסופר בסוף הפרשה הקודמת) "למה הרעותה!". אם משה יאמר שהקב"ה נאמן לקיים את הבטחתו – הדבר יעודד את רוחם.
יש תמורה
וכדי לחזק את העידוד מתבקש משה רבנו להזכיר לבני ישראל את עניין ה"רכוש גדול" שעמו יֵצאו ממצרים. שכן על אף ההבטחות בדבר הגאולה הקרבה, בפועל בני ישראל עודם מתייסרים בגלות המרה וסובלים סבל רב, ואין דיי בעצם הידיעה שהגאולה בוא תבוא, גם אם יאמינו למשה.
לכן רש"י מוסיף את עניין הרכוש הגדול, אף שבפסוק כתוב רק "והוצאתי". הבטחת הקב"ה היא לא רק שבני ישראל ייפטרו מן המצרים, אלא אף יקבלו רכוש גדול, וככל שהגלות מוסיפה להתארך, כך יגדל ה'רכוש' שבו יזכו ביציאת מצרים. עניין זה נועד לחזק את רוחם ולעודדם בשלב הקשה שלפני הגאולה.
(תורת מנחם תשמ"ח, כרך ב, עמ' 257) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
