שאלה: מה המקור והמשמעות של המנהג לזרוק סוכריות על חתן העולה לתורה?
תשובה: במשנה במסכת כתובות מובא שהיה נהוג לחלק לילדים 'קליות' (זירעונים קלויים) בחופה. ובמסכת ברכות מובאת ברייתא ש"זורקים לפני חתן ולפני כלה קליות ואגוזים". והזהירו שלא לזורקם במקום שאינו נקי, פן יתלכלכו ויימאסו. ואף-על-פי שהם בקליפתם, בכל-זאת הקליפה נמאסת בעיני האנשים ולא יגביהו אותם. לאחר מכן יש לאוספם משם, כדי שלא ידרכו עליהם (ולכן יפה נהגו שזורקים סוכריות עטופות בלבד).
המנהג נעשה לסימן טוב, שבני הזוג יפרו וירבו ללא צער, כחיטים וכאגוזים. בקהילות רבות זורקים זאת מעזרת הנשים, והילדים מלקטים את הסוכריות.
זה דורות רבים המנהג מתקיים לא בחופה עצמה, אלא בעליית החתן לתורה. כתבו שנהגו כך על-פי דברי הזוהר, שכל הברכות ניתנות ביום השבת שלפני החופה (ולמנהג הספרדים עיקר עליית החתן היא בשבת שאחרי החופה).
אך העתקת המנהג לבר-מצווה – זה דבר שאין לו מקור בפוסקים ובמנהגי קהילות ישראל.
מקורות: כתובות יד,ב. ברכות נ,ב. זוהר ח"ב פח,א. רמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ט. טושו"ע ונו"כ או"ח סי' קעא, וילקוט יוסף שם. דרכי חיים ושלום סי' תתרמה. הנשואין כהלכתם פ"ו ס"ז, ונטעי גבריאל הל' נישואין פ"ג ס"ב, וש"נ.
תיקון: בתחילת החורף (גיליון 1502) פרסמנו כאן את זמני הירקות ממכון 'התורה והארץ', מאימתי מותר לקנותם בשנה השמינית. כעת מתברר שהתחזית לא התקיימה בחנוכה באשר לגזר ותפוחי אדמה. לעת הזאת כבר יש תפוחי אדמה חדשים בשוק, ואילו גזר חדש יגיע בעוד עשרים יום בלבד. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
