נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1126 - כל המדורים ברצף
	מי שדעתו רחבה יכול להיות בשמחה
	הכהנים יקומו עם בגדי הכהונה עליהם
	מברק שהתקבל ביום־טוב בבוקר...
	פרשת תצוה
	זה הקטן גדול יהיה
	פורים (קטן) של מסירות-נפש
	הלכות ומנהגי חב"ד

תגובת הרבי לרב שהמתין שלוש שעות * כיצד ניתן לקיים 'ווארט' תוך יציאה לשליחות? * מה ביקש הרבי מהמזכיר בבוקר יום־טוב? * ביקורו של הגאון ר' חיים צימרמן בקיץ תשכ"ד, שיחה תורנית מופלאה, וביטויים קצרי מלים ומלאי תוכן להערכתו את הרבי * ועל חוברות "תוכן עניינים בדא"ח" וביטאוני־חב"ד שזכו לקדש שם שמים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

תיקון אדם הראשון

פעם הגיע הרב אפרים אליעזר יאלעס ע"ה מפילדלפיה  אל הרבי ל־770. באותה שעה שהה הרבי באוהל, ולא ידעו מתי ישוב. כאשר סוף סוף חזר הרבי, ניגש הרב יאלעס אל הרבי ואמר כי הוא ממתין כבר שלוש שעות! השיב לו הרבי תוך כדי דיבור: נו, תיקנתם אפוא את חטא אדם הראשון שלא המתין שלוש שעות! (מרשימת הרב יהושע מונדשיין 'הערות וביאורים' גליון תתעב (פרשת מקץ תשס"ד) עמ' 15).

שבת היא — מלזעוק

להלן מספר אפיזודות שנאספו בתכריך אוצרות ליובאוויטש:

בקיץ תש"כ ביקש הרבי לשלוח בחור חשוב ב'שליחות' למרוקו. הבחור הסכים עקרונית, אך אמר לרבי כי הוא אמור לחזור לצרפת שם תתקיים מסיבת ה'קישורי תנאים' שלו — הווארט.

הרבי הגיב:

"ווארט" אפשר לעשות גם ב... טלפון וכך היה אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר [=כלומר כשנשתדך כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ].

בערב חג השבועות תש"כ חלה הרעה במצבה של מרת פלר ממינסוטה (אמו של הרב משה שיחי', שליח הרבי במינסוטה). עד לכניסת החג במיניאפוליס נותרה עוד כשעה, אולם בנ.י. היה זה כבר לאחר התקדש החג.

למחרת בבוקר ביקש הרבי את אחד המזכירים: בדוק בדואר שהגיע אם אין שם הודעה מפעלער שבמינסוטה.

המזכיר מצא את המברק והגישו לרבי. באותה שעה בדיוק חלה הטבה במצבה והיא הבריאה.

דיון ב'קודים'...

בקיץ תשכ"ד סח הרה"ח ר' יואל כהן לאחד התמימים מה'קבוצה' שנסע לקעמפ וחזר עם סיומו ל־770:

"הפסדת משהו מיוחד... שני גאונים משוחחים ביניהם ולא הבנתי מאומה"... וסיפר, כי באחד הימים הגיע הגאון רבי חיים צימרמן (מחבר ספר אגן הסהר) ל־770. היה זה לאחר מנחה, וכאשר יצא הרבי מבית הכנסת פגש בו והחלה שיחה ביניהם. כל העת הוזכרו שמות המסכתות ללא ציון דפים... וכך בערך התנהלה השיחה:

"מה תעשו עם הגמרא ב...?"

"עם הגמרא ב... וכו' וכו'"...

בסיום הוויכוח — שר' יואל טען שלא הבין במה עסק — הזכיר הרבי מראה־מקום מסויים. ר' חיים צימרמן הרהר, רקע ברגליו ואמר: "אינני יודע תשובה, אך אינני סבור כך...".

לאחר שנפרדו לשלום ניגש ר' יואל לרח"צ וביקש ממנו לשמוע הגדרות על גדלותו של הרבי בלימוד. ורח"צ סיפר לו:

"עיינתי 12 שעות ב'לקוטי שיחות' כרך ד' — שיצא לאור באותה תקופה — ולא מצאתי משהו אחד שאינו מתאים עם ירושלמי או בבלי...".

ועוד: "אצל הרבי יש נקודה אחת שהיא הבריח התיכון בכל התורה כולה, וכבר זמן רב שהנני עמל למצוא אותה..." (נרשם מפי הרה"ת ר' אלי' קוק, מ'קבוצה תשכ"ד', ע"י הרה"ת משה לוי יצחק לאופר, ח"י אלול תשס"ח).

התעניינות בשיחות הרבי

בחורף תשכ"ד החלו להופיע חוברות 'תוכן ענינים' בדא"ח (לקוטי שיחות בצורתם הקודמת) בלשון הקודש, ע"י צעירי אגודת חב"ד בארצנו־הקדושה.

בי"ב אדר תשכ"ד כותב הרב יוחנן פריד, כיום מנהל 'בית הרב קוק' בירושלים:

"לכבוד צעירי אגודת חב"ד תל־אביב,

"השלום והברכה!

"ברוכים אתם לה' על מפעלכם החדש והחשוב, כוונתי לאמור אודות חוברות דא"ח לפרשיות השבוע היוצאות עתה על ידכם.

"כדי שאזכה ללקחי־תורה ולא רק ב"כלים שאולים" — באתי אליכם בבקשה לשלחם גם אלי — לפי הכתובת הרשומה מע"ל [מעבר לדף], את התמורה אשלח בל"נ [בל נדר].

"בברכת הצלחה וכל טוב, ושמחת פורים,

"יוחנן פריד [רח' אריאל 5 ירושלים].

"נ.ב. מה קורה עם קונטרסי "תניא" של הרב נ' גולדשמידט?".

[לימים, זכה הרב פריד ליחידות מיוחדת אצל הרבי, בשעה שבא למסור לרבי את ספרי חמיו, הגאון רבי אליהו רקובר על הגהות הגר"א]

ועוד כיוצא בו: הרב אברהם בורנשטיין עבד במשרד הדתות (שימש גם כ"רב בית כנסת "גאולת ישראל" רחוב רש"י 50 תל אביב") ופרסם בעצמו מספר ספרים ("הנשיאות בישראל", "האנציקלופדיה לתארי כבוד בישראל"), כתב בט"ו אלול תשכ"ד להנהלת צא"ח:

"מכובדי, בזמנו הואלתם בטובכם לשלוח לי את החוברות לפרשיות השבוע, המכילות שיחות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובביץ, והיות שהנני קורא אותן בתדירות ונהנה מאד מדא"ח המזילים טל של תחיה על נפש צמאה, ברצוני להפנות את תשומת לבכם לדברים דלקמן... התחלתי לקבל ממספר כ"ח ואילך.. חסרות לי החוברות... לשלוח לי החוברות הבאות... על כתובתי האישית.

"תודתי הלבבית נתונה לכם מראש

"ברוב כבוד ויקר ובברכת שנה טובה ומבורכת".

בח"י אלול תשכ"ד כותב הסופר ר' אהרן סורסקי: "מכובדי הרב ר' טוביא בלוי הי"ו,

"שלו' וברכה!

"ראשית עלי להודות לו על משלוח הבטאונים [=בטאון חב"ד] שנערכו בטוב טעם ושיחות האדמו"ר מליובאויץ' שליט"א, שאני נהנה מהם מאד.

"לא יכולתי עדיין לשבץ מהני מילי במדורי לפרשיות החודש בירחון בית יעקב, מן הטעם הפשוט שאני צריך תמיד להכין מראש לחודש שלם והשיחות הגיעו אלי תמיד אחרי זה. ובס"ד אשתמש בהם בשנה החדשה, כשכבר מצויים תחת ידי החוברות מפרשת שמות והלאה".

בחורף של אותה שנה (י"ד טבת) כתב רא"ס:

"קבלתי מכתבו והפנינים המצורפים, ופשיטא שאשמח לקבל בקביעות את שיחות הקודש ולהשתמש בהם במדור לפרשיות.. והנני חותם בברכה בתשואת־חן על העבר ובתודה מראש על העתיד.

"נ.ב.

"כמדומני שכב' עורך בטאון לחב"ד, הלא כן? ראיתיו באקראי וברוך טעמו".

להלן פתק שכתב הרבי בכתב־יד־קדשו להרה"ח ר' שמואל זלמנוב (מכתב מיום י"א ניסן תשל"ב, תשורה כ"ח אדר תשס"ט עמ' 44):

ולהצלחה בעניני הלקו"ש שכותבם — והפליגו חז"ל בגודל ענין הגהת ספר ותיקון דבר וכו'.

ר' שמואל נהג לפלפל הרבה בשיחות הרבי, ולא פעם חשף מקורות לדברי הרבי. — ראה לדוגמה ב'יגדיל תורה' ירושלים ת"ו גליון יג (שבט תש"מ) עמודים 128־137.

גאון וחסיד

הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין ז"ל היה מדייק בנוסח אותו היה הרבי משגר לחתנים: "הנני בזה להביע לו ברכתי ברכת מזל טוב מזל טוב": לשם מה כפל הרבי "מזל טוב"? אלא שמקרא מלא דיבר הכתוב (מקץ פרק מ"א פסוק ל"ב): "ועל הִשָׁנות החלום גו' פעמיים — כי נכון הדבר מעם האלקים וממהר האלקים לעשותו". ומכיון שהרבי רוצה שהמשכת הברכות תהיה במהירות, לכן כופל את הברכה.

(מפי נכדו הגאון רבי נחום זוין — רשימות הרה"ת ר' יצחק יהודא רוזן לוד).

בשנת תשכ"ח שיגר הרבי מברק לקראת חג הפסח, ובו נאמר: "שבת וחג הפסח כשר ושמח". הרב זוין פלפל וביאר באריכות מדוע כתב הרבי "שמח" גם על שבת, למרות ששבת אינו (כל כך) זמן של שמחה כמו ימים־טובים שבהם ישנו ציווי "ושמחת בחגך" (ראה שולחן מנחם כרך ב' עמודים א־ב) — ולתרץ זה הביא דברי ה'אור שמח' שבהם כתוב במפורש שכאשר חג נופל בשבת, אזי חיוב השמחה מוסב גם על שבת (מפי נכדו — רשימת הנ"ל).

דעת תורה: נס ופיקוח־נפש

בגיליון 804 של 'כפר חב"ד' עמ' 54, נדפס צילום פסק דין רבני חב"ד בארץ הקודש המתייחס לג' השאלות שעורר הרבי בקשר למבצע אנטבה ואוגנדה (ראה גיליונות קודמים 1115־1116):

"אנחנו הח"מ חברי הבי"ד של רבני חסידי חב"ד באה"ק ת"ו, נתאספנו היום כ"ד מרחשון תשל"ז בבית הגרש"י שליט"א זוין, לאחר שפנו אלינו לפסוק הלכה בשאלות דלהלן:

"א) אחד מהנוסעים שהי' בסכנה בשדה התעופה באנטבה (אוגנדה) וניצול ברחמי השי"ת ועכשיו עובר במקום הנ"ל — אם צריך לברך ברוך שעשה לי נס במקום הזה?

"תשובה: דעתנו להלכה ולמעשה שמברך בשם ומלכות. (ואנחנו הנמשכים לפי פסק־דין אדמו"ר הזקן בכל מקום אין לנו אלא מה שכתב ב'סדר ברכת הנהנין' ריש פרק י"ג. וראה שקלא־וטריא בשו"ע או"ח סו"ס רי"ח ועל אחת כמה וכמה בנידון דידן).

"ב) מי שחולה במחלה אנושה וישנם שני רופאים, אחד שומר תורה ומצוות והשני אינו שומר תורה־ומצות אבל הוא מומחה יותר וכבר אתמחי לרפאות רק הנו מתפאר בכוחו ועוצם ידו שעשתה לו זאת — האם החולה צריך ללכת לרופא המומחה יותר, או עליו ללכת אל הרופא שאינו מומחה כל כך מצד זה שהנו שומר תורה ומצוות, ובפרט שעל ידי זה שאם ילך אל המומחה יותר יחזק אותו לסבור ולומר עוד יותר כחי ועוצם ידי עשה לי וכו'?

"תשובה: דעתנו להלכה ולמעשה שמחוייב ללכת אל המומחה יותר ובפרט בחשש פיקוח נפש (ראה שו"ע או"ח סי' תרי"ח).

"ג) כאשר יהודי נחטף ר"ל על ידי גונבי נפשות ואנשי המשטרה המומחים בעניין זה הם יהודים שאינם שומרים תורה ומצוות ומתפארים בכוחם ועוצם ידם, האם מותר לפנות אליהם והאם מותר לעשות כהוראתם כאשר אומרים לעשות איזה דבר הכרוך בחילול שבת קודש, או שצריך לעשות בזה שאלת חכם?

"תשובה: דעתנו להלכה ולמעשה שמחוייב לפנות אליהם ולמהר בהצלה בכל מאי דאפשר ולא קיימת כלל שאלה שאין כאן חשש איסור חילול שבת, והשואל הרי זה שופך דמים וכו' והזריז הרי זה משובח. (ראה שו"ע או"ח ר"ס שכ"ח).

"ועל זה באנו על החתום, ביום הנ"ל,

"שלמה יוסף זוין, יעקב לנדא, א[לכסנדר] יודאסין, גרשון חן, יהודה ב"ר מרדכי בוטראשוילי, נחום ב"ר אלעזר מרדכי טרבניק, דוד חנזין, יצחק יהודה ירוסלבסקי, זאב דוב סלונים, משה אשכנזי, יחיאל מיכל דוברוסקין, שרגא מלך קפלן, דוב אליעזרוב, מרדכי שמואל אשכנזי".