בתחילה התפרנס רבי דוד מללוב מחנות שניהלה רעייתו. מפעם לפעם הייתה מבקשת מבעלה לבוא לעזור לה בשעות העומס, ורבי דוד היה עוזב את בית המדרש ובא לחנות.
יום אחד נכנס רבי דוד לבית המדרש וארשת שמחה גדולה נסוכה על פניו. "על מה השמחה?", שאלוהו. השיב רבי דוד: "רעייתי החליטה לסגור את החנות".
תמהו האנשים: "וזו סיבה לשמוח?!".
השיב להם: "כשעמדתי בחנות שמחתי תמיד לראות יהודים הנכנסים לחנויות האחרות, אבל הבחנתי כי הסוחרים האחרים מחמיצים פנים כשנכנסו קונים לחנות שלנו. אמרתי בליבי: הלוואי אפטר מצרה זו, הגורמת צער ליהודים"...
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
