הגמרא במסכת בבא מציעא מספרת על ויכוח שהתנהל בישיבה של מעלה בדיני צרעת. ההלכה היא שאם הבַּהֶרֶת קדמה לשיער הלבן – הנגע טמא, ואם השיער הלבן קדם – הנגע טהור. מה הדין כשיש ספק אם הבהרת קדמה לשיער הלבן או להפך? אומרת הגמרא שנוצרה מחלוקת בין הקב"ה ובין ה'ישיבה': "הקב"ה אומר טהור, וכולהו מתיבתא דרקיע אמרי טמא [=כל הישיבה של מעלה אומרים טמא]".
רבנו הזקן, בספרו לקוטי תורה, מסביר כי שם, למעלה, אין מדברים על נגע צרעת הקיים כאן, בעולם הזה, אלא על מושגים רוחניים. 'נגעים' ברוחניות משמעותם הסתלקות האור. הנגע בא מהסתלקות אור החכמה, שעליה נאמר "החכמה תחיה בעליה". בהיעדרה מסתלקת החיוּת, הנרמזת בדם הנפש, ונוצרת 'בהרת לבנה'.
אותה תורה
נמצא שיש כמה וכמה רמות בלימוד תורה: ברמה אחת התורה מדברת על דברים גשמיים בעולם הזה, ואילו ברמה עליונה יותר התורה עוסקת בעניינים רוחניים ובמושגים רוחניים.
הלימוד העיקרי הוא זה שנלמד ב'ישיבה של מעלה', בעולמות העליונים. שם עוסקים בתורה כפי שהיא במקורה. אולם התורה ירדה לעולם הזה, ולכן העניינים הרוחניים באים בדמות מהויות גשמיות, כמו בהרת ושיער לבן. עם זה, אין שום הבדל בין התורה הנלמדת כאן ובין התורה הנלמדת למעלה, שכן מדובר באותה תורה, אלא שדרכי הביטוי שלה משתנות מעולם לעולם.
בין העולמות
אך אם זו אותה תורה, אין ייתכן שפסק ההלכה למטה יהיה שונה מההלכה למעלה, ועד שהקב"ה כביכול נמצא בעמדה הפוכה מדעתם של החכמים בעולם הזה, והוא מכופף כביכול את דעתו ואומר "ניצחוני בניי ניצחוני"?
שני הסברים לדבר: האחד – הלימוד למעלה עוסק במשמעויות רוחניות ודקות מאוד, ולעיתים אין העולם הגשמי מסוגל להכילן, ולכן כאן נדרשת הכרעה אחרת. השני – גם בעולם העליון יש דרגות בלימוד התורה. יש התורה כפי שהיא נובעת מחכמתו של הקב"ה, ויש התורה המבטאת את רצונו. ולעיתים יש הבדל בין חכמתו של הקב"ה ובין רצונו.
'יחיד' בנגעים
בעולמות העליונים מאירה חכמתו של הקב"ה, אולם בעולם הגשמי מודגש יותר רצונו של הקב"ה. בעוד בעולמות העליונים עוסקים בלימוד חכמתו של הקב"ה, וזה מקור העונג המופלא שיש בגן העדן, הרי בעולם הזה הגשמי עוסקים בעיקר במילוי רצונו של הקב"ה, כפי שהוא מתבטא במצוות המעשיות. לכן יכול להיות הבדל בין ראיית הדברים כפי שהיא מצד החכמה או מצד הרצון האלוקי.
על-פי זה יובן המשך סיפור הגמרא, שכאשר רצו בבית הדין של מעלה להכריע את ההלכה מצאו את רבה בר נחמני, שהוא "יחיד בנגעים". הכוונה היא שהוא תופס את תורת ה' בבחינת 'יחיד' – דרגת הרצון של הקב"ה, הנעלית מן החכמה והמבטאת את עצמותו של הקב"ה, ולכן הוא שהכריע במחלוקת.
(תורת מנחם תשמ"ג, כרך ג, עמ' 1595) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
