"תודה נפשית", "תודה לבבית", "רב תודות", "הנני מודה לו", "משנה תודה" ו"חובה נעימה להביע תודתי" - אלה מקצת ביטויי התודה ששיגר הרבי לאין-ספור יהודים על פעולות שונות שעשו

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

אחד הדברים הבולטים מאוד בהנהגת הרבי זה עניין הכרת הטוב. אין-ספור מכתבים של הרבי כוללים ביטוי כזה או אחר של "תודה". הרבי מודה למכותביו על ביצוע שליחות שהטיל עליהם, על עזרה למוסדותיו או לחסידיו, על משלוח ספרים, תמונות, ברכות או אפילו על גרימת נחת-רוח. אנשים שסייעו לרבי הקודם, שסייעו לרבי, להוריו וכיוצא בזה - הרבי הכיר להם תודה כל ימי חייהם.

כך פותח הרבי את מכתבו מימי חודש אלול תשל"ג (לקוטי-שיחות, כרך יד, עמ' 264), "אל התלמידים ואל התלמידות שהשתתפו במבצע הצדקה ה' עליהם יחיו":

שמחתי להידיעה שמילאו בקשתי להיות שלוחי-מצווה למסור צדקה שלי וקישרו זה בעניין של תורה, והוסיפו צדקה משלהם. ואף-על-פי שבכל עניין של מצווה שיהודי עושה, אין מקום לתודה על זה מבשר ודם, שהרי עצם קיום המצווה ומילוי רצון השם יתברך הוא השכר והאושר האמיתי הכי גדול, וכמאמר חכמינו ז"ל , שכר מצווה מצווה, אבל יש מקום לומר תודה בעד מילוי השליחות, ועל זה אביע תודתי רבה לכל אחד ואחת מהם.

"חובה נעימה להביע קורת רוחי"

רעיון זה חוזר על עצמו במספר נוסחאות כמו בזו שלפנינו - (איגרת לשני אנשי צבא שסייעו בביצוע שליחות מיוחדת שהטיל הרבי בחודש מנחם אב תש"ל על האברך ר' טוביה שיחי' פלס; אגרות-קודש, כרך כו, עמ' תס-תסא):

ואף שמצווה אינה צריכה לנתינת תודה שהרי זהו ציווי ה' יתברך, מלך המלכים הקב"ה , על-אחת-כמה-וכמה מצוות אהבת ישראל, עידוד רוחם של בני ישראל המוסרים נפשם על הגנת עם ישראל, על-כל-פנים עלי חובה נעימה להביע קורת רוחי ושמחתי הלבבית אשר העניין מצא הד נפשי אצל מר ותרגמו למעשה בפועל להצלחת השליחות אשר בוודאי על-ידי זה נתוסף בעידוד רוח של עוד אחד וכמה וכמה מבני ישראל הן בכמות והן באיכות.

"וברך לקחתי ואשיבנו"

בדרך כלל נהג הרבי להשיב למברכיו לקראת י"א בניסן  (יום ההולדת), י"ד כסלו (יום החתונה), וכיוצא בכך. להלן מכתב מתאריך כ"ז באייר, בו כותב הרבי לאישיות מסוימת :

רב תודות למר עבור מיטב איחוליו ליום ההולדת, וברך לקחתי ואשיבנו שיקויים בו ואברכה מברכיך, שיתברך הוא וכל אשר לו מה' מקור הברכות, בברכתו של הקב"ה שברכתו מרובה ומלאה וגדושה, בגשמיות וברוחניות גם יחד.

והזמן גרמא, בעמדינו בימי הברכה, שאין לך ברכה גדולה מזו שהקב"ה בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתנו.

בברכה לחג שמח, ובסגנון כ"ק מו"ח אדמו"ר - "קבלת התורה בשמחה ובפנימיות".

"מודה לו בעד שימת ליבו"

בכ"ב בתמוז כותב הרבי ('ניצוצי אור' למזכיר הרב ניסן מינדל, עמ' 101):

בנועם קיבלתי מכתבו מכ"א תמוז, והנני מודה לו בעד שימת ליבו לכתוב לי מהתרשמותו מהתוועדות י"ב-י"ג תמוז... ותקוותי חזקה שהתרשמותו של מר מתורגמת במעשה בפועל ברוחו ועל-פי הדרכתו של בעל גאולה.

"מודה לו לבבית"

ואל הסופר אליעזר שיחי' ויזל כותב הרבי (כ"ח בסיוון תשל"ח - 'ניצוצי אור' להר"נ מינדל, עמ' 99):

מאשר אני קבלת מכתבו ומודה לו לבבית בעד שימת ליבו לכתוב על דבר מצב הפעילות דליובאוויטש אשר באנגליה, ולא רק בעד הדו"ח עצמו אלא גם [על] הרוח שנכתב בו. ובפרט שעל-פי הידיעות שקבלתי משם היה למר חלק חשוב בהצלחת הפעולות בעת ביקורו עתה... ויהי-רצון שרבות בשנים יזכה מר לעשות כל התלוי בו בהפצת היהדות, התורה ומצוותיה, ובהדגשה על המעשה שהוא העיקר, בחוגים הכי רחבים בכלל, ובחוגי הנוער במיוחד, ומתאים לשיחתנו כשדיברנו פנים אל פנים יעשה בזה מתוך שמחה אמיתית...

תודה וברכות לאמן הנודע

כך נפתח מכתבו של הרבי (כ"ה בסיוון תשל"ז) אל האמן המפורסם מר יעקב שיחי' אגם ('ניצוצי אור' עמ' 86):

תודתי הלבבית בעד ברכותיו ואיחוליו. וברכה אשיבנו בלשון חכמינו ז"ל כל המברך מתברך מה' מקור הברכות שתוספתו מרובה על העיקר. יברכהו השם יתברך מידו המלאה בכל המצטרך לו.

להלן ממשיך הרבי:

ומשנה תודה בעד האלבום הנהדר, שאף-על-פי שלגמרי לא בשטח שלי אבל הרושם הכללי מרהיב את העין אפילו של מי שאינו מומחה באמנות. והרי בוודאי שיצירה זו מכוונת לא רק למומחים.  ובפרט שרואים בה אורגינליות בניצול עניינים שלכאורה בפני עצמם אין להם שייכות לאמנות, כמו אור וצל וקווים וכל מיני צורות גיאומטריות, אשר הקומבינציה והשילוב שלהם בטוב טעם, כמו שרואים באלבום  מרשים ביותר, אפילו, כאמור למי שאין לו טביעת עין בשטח זה.

והתרשמות מיוחדת מניצול שלל הצבעים, היסודיים וצבעי משנה, המהווים אילומינציה נהדרה.

הרבי ממשיך להפיק לקח בעבודת השם תוך התייחסות ל"דברי הברכה הרשומים על השער, נוסף על התוכן והנוסח, השתמש בכוחו האומנותי בקומבינציה צבעונית של התיבות עצמן עם הצל שלהן".

"תודה על שהגן עליי"...

הנה תודה לא שגרתית שמשגר הרבי למר אליעזר לבנה (ג' בתמוז תש"ל - אגרות-קודש, כרך כו, תיט-תכ) והדברים מדברים בעד עצמם:

אשתמש בהזדמנות זו...למלא חובה נעימה להביע תודתי על אשר הגין עליי מהמאמר הראשי שנדפס ב"הארץ" ובפרט שכבודי אין נוגע בזה כל כך... אלא מה שנוגע לי הוא עניין הפצת היהדות... יש כאלה שבאים למסקנה מזה שאין להניח תפילן חס ושלום שהרי יוזם הפעולה נכתב עליו ככה וככה בעתון פלוני.

"תודה נפשית ולבבית"

בד' בכסלו תשל"ה ('ניצוצי אור' עמ' 60) כתב הרבי למרת צבי' תחי':

 הנני בזה להביע תודה נפשית ולבבית על שלחה לי רישומיה על-דבר שעות האחרונות של דודה, ידידנו וכו' מר שז"ר ז"ל...

בתודה עוד הפעם על גודל הנחת-רוח בקוראי את מכתבה בתיאור האמור - ויהי-רצון אשר תמיד כל היום הרי דווקא במאורעות של שמחה תשפיע בסביבתה לבביות וקירוב לבבות ומתוך חיות ואור נפשיים.

"נחת מיוחדת באה על-ידי זה"

בחודש מרחשוון תשל"ב מסר יהודי פלוני לידי הרבי סכום גדול לצדקה. בתגובה כתב לו הרבי:

נהניתי במאוד על זה (נוסף על העיקר שלא בערך - נחת רוח שלמעלה מזה) ד"לבי ער" דבן ישראל נמשך ופעל על היד שתחלק צדקה שעל- ידי זה - מדברי אדמו"ר הזקן (תניא פרק כ"ג) "נעשו מרכבה ממש לרצון העליון" ובפרט בסכום שלא הורגל בו וכו' - ובמיוחד שהשעק נתן בחודש תשרי הכללי ו ה"רשית" ומורה דרך לכל השנה.

ועל-פי הנזכר לעיל נראה לי דהכתוב לעיל שעשה סך-הכל כו' והראה וכו' "כמו אשתקד" אינו, ואו שעדיין לא הגיעו לידו כל החשבונות, או שיש טעות בחשבון וכו'.

ובטח יודיע הסך-הכל האמיתית - ותשואות חן מראש.

נחת מיוחדת באה על-ידי זה שתיכף (בבת אחת) עם הנ"ל - בירכו - ואת זוגתו תחי' - השם יתברך והצליחם בשמחת קשורי התנאים דבנם שי' ובאופן יהדותי ותורתי וחסידותי, והרי זה "סלילת דרך" להחתונה דהנ"ל ואורח החיים וכו'.

"בשם מרת שניאורסון ובשמי"

בשבועון 'כפר חב"ד' גיליון י"א בניסן תשס"ג (1041, עמ' 73) התפרסם תרגום חופשי מאנגלית של מכתבו של הרבי לרופא שטיפל ברבנית הצדקנית חיה-מושקא ע"ה. להלן נוסח המכתב בשלמות:

ב"ה

ערב ראש חודש שבט, תשמ"ג

ברוקלין, נ.י

ד"ר...

ניו-יורק, נ.י

שלום וברכה:

ראשית, הריני להעביר לך בשם מרת שניאורסון ובשמי, את הערכתינו הכנה לטיפול האדיב מאוד שלך בקשר למאורע האחרון אצל מרת שניאורסון, על כך שנענית ללא דיחוי לביקור בית בשעה לא נוחה וכו', בנוסף לכך שנתת לה את המומחיות והמיומנות המקצועיים שלך.

בוודאי אין כל צורך להדגיש בפניך איזה ערך יש להתענינות האישית ותשומת הלב הכנה של הרופא בעיני המטופל, ביחוד משום שזה מהווה גם גורם משמעותי בתהליך הריפוי. בעצם, כפי שהערת בצדק במהלך שיחתינו, לשכל האנושי יש השפעה שולטת על כל הגוף, והמצב הנפשי משפיע על תהליך הרפואה.

אנו מודים לך גם בציפייה להמשך ההתעניינות והסיוע שלך,

אני מקווה ומתפלל שהשם "רופא כל בשר ומפליא לעשות" יברך אותך בהצלחה בטיפול בכל המטופלים שלך, כולל המטופלת הנוכחית.

היתה לי הזדמנות לשמוע מחמי, זכר צדיק לברכה - ולרעיון הזה יש את המקום שלו בתורתנו, שנקראת  תורת חיים (בהיותה מורה-הדרך שלנו בחיים ומקור החיים שלנו) - שכדי שטיפול רפואי יצליח, התשלו עבור השירות צריך להיות בהתאם למעמד המקצועי של הרופא. למעשה, אותו עיקרון חל על כל המקצועות והשירותים, כולל שירותים קהילתיים. למותר לומר שחמי ביצע עיקרון זה, ואני רוצה לעשות אותו דבר.

לפיכך, אני מרשה לעצמי לצרף בזה צ'ק שלי, אף על פי שאינני בטוח האם זהו התשלום  המתאים, אבל אני בטוח שאם זה לא מספק, תדאג לכך שהמזכיר שלך יתקשר למזכירי, על מנת לאפשר לי לתקן את העניין, לכך מתלווה הברכה היהודית המסורתית "פארנוצן געזונטערהייט" - להשתמש מתוך בריאות טובה.

אחת הסיבות הבסיסיות לעיקרון האמור היא שהתורה מודעת לעובדה שלרופא או לאיש המקצוע האחר יש מחויבויות כלכליות אישיות כלפי משפחתו וקהילתו וכו', עליהן הוא יכול לענות במידה מספקת אם השירותים שלו יתוגמלו במידה מספקת. לפיכך, אם מטופל לא עונה על התשלום המקצועי המצופה ממנו, עלולה לצוץ מחשבה (חטופה ככל שתהיה) אצל הרופא, שהוא רשאי לדחות את הטיפול באותו מטופל בפעם הבאה לטובת אדם שיעמוד בציפיות שלו.

ולכן התורה שואפת להסיר את האפשרות של כל מחשבה כזאת, כך שלא משנה מהו השירות המקצועי שאדם זוכה על ידי ההשגחה העליונה לבצע לטובת אחרים, זה תמיד יתבצע עם כל ההתמסרות ועם כל הלב שלו.

שוב תודות רבות

ובכבוד ודרישת שלום אישית ובברכה

[חי"ק]

נ.ב. מאז הכתבת מכתב זה, התקבל החשבון הרשמי, ומצורף בזה צ'ק. אבל, כפי שהודגש, זהו ענין רשמי, בעוד שמכתב זה והצ'ק המצורף אלוי הם על בסיס אישי, בתור מחווה של קשר אישי עמוק יותר שעולה על הקשר הרשמי בין רופא למטופל.