חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:14 זריחה: 6:06 י"א בניסן התשפ"ד, 19/4/24
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

דוגמאות מדוייקות
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1548 - כל המדורים ברצף
האם כולם יסיימו בשלום?
יש חדש
דוגמאות מדוייקות
בנים אתם
לשמוע שני צדדים
שיקולי היצר
שלושה מכתבים
הרכבת מתקדמת
דגים: לא מה שהיה פעם
הפטרת השבת

בפרשתנו מופיע הציווי: "לֹא תֹסֵף עָלָיו" – האיסור להוסיף על מצוות התורה. הציווי הזה כבר נאמר לפני שתי פרשיות, בפרשת ואתחנן: "לֹא תֹסִפוּ עַל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם". אם כן, מה החידוש בציווי החוזר ונשנה בפרשתנו?

הדבר יובן מתוך התבוננות בפירוש רש"י על שני הציוויים. בפרשת ואתחנן הוא מפרש: "כגון חמש פרשיות בתפילין, חמשת מינין בלולב וחמש ציציות". לעומת זה, בפרשתנו הוא אומר: "חמשה טוטפות בתפילין, חמשה מינין בלולב, ארבע ברכות לברכת כוהנים". בתפילין הוא משנה מ'פרשיות' ל'טוטפות', ובדוגמה השלישית הוא מביא שם "חמש ציציות" ואילו כאן דוגמה אחרת – "ארבע ברכות לברכת כוהנים". מה פשר השינוי?

מהו איסור ההוספה

מהציווי בפרשת ואתחנן אנחנו למדים שאסור להוסיף על המצווה מרכיב שאינו שייך אליה. למשל, פרשה חמישית בתפילין. זו תוספת שאינה שייכת למצווה, כי בתורה יש ארבע פרשיות בלבד שבהן נאמרה מצוות תפילין. כך גם מין חמישי בלולב, כי התורה מפרטת ארבעה מינים בלבד, ואין להוסיף מין אחר, שאינו מכלל המצווה.

כזאת היא גם הוספת ציצית חמישית, כי התורה ציוותה לעשות ציצית "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ", וברור שציצית חמישית חורגת מעניינה של המצווה.

החידוש בפרשתנו

האיסור "לא תוסף" שבפרשתנו בא ללמדנו שהאיסור חל לא רק על תוספת שאינה ממין המצווה, אלא אפילו תוספת במצווה עצמה. לכן רש"י משנה וכותב "חמש טוטפות בתפילין" – האדם מוסיף עוד 'בית' לתפילין, מתוך הנחה שהתוספת תחזק את זיכרון הניסים שעשה לנו הקב"ה.

כמו-כן בארבעת המינים הוא חושב להוסיף עוד אתרוג ועוד לולב, כדי להוסיף בשמחה. ובברכת כוהנים הוא מבקש להוסיף עוד ברכה, מתוך הברכות הרבות שהקב"ה מברך את עם ישראל בתורתו. זה החידוש שבפרשתנו, שגם תוספת כזאת אסורה, אלא צריך לקיים את מצוות התורה כפי שנצטווינו, בלי להוסיף עליהן ובלי לגרוע מהן.

שלושה סוגים במצוות

אך לשם מה נזקק רש"י להביא שלוש דוגמאות להוספה אסורה במצוות? מפני שבמצוות יש שלושה סוגים: א) מצוות שבהן מופיע רק הציווי של משה לבני ישראל. ב) מצוות שבהן נאמר הן הציווי של הקב"ה למשה הן מסירת הציווי על-ידי משה לבני ישראל. ג) מצוות שבהן נאמר רק הציווי של הקב"ה למשה.

היה אפשר לחשוב שבמצוות שבהן נאמר ציווי הקב"ה בלבד אפשר להוסיף, כי דברי הקב"ה באים בקיצור נמרץ. ואולי היה אפשר לומר להפך, שדברי הקב"ה מדוייקים בתכלית, ולכן אסור להוסיף על ציווי שנאמר מפי הקב"ה, אבל ציווי שנאמר מפי משה אפשר להוסיף עליו. לכן הביא רש"י דוגמאות מכל שלושת הסוגים שבמצוות, כדי להבהיר שהאיסור חל על כל סוגי המצוות, ואת כולן יש לקיים בדיוק כפי שנאמרו.

(תורת מנחם כרך נז, עמ' 286)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)