חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:14 כ"א בחשון התש"פ, 19/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הגאולה הוכתבה מראש
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
נושאים נוספים
שיחת השבוע 1552 - כל המדורים ברצף
שנה חדשה מתחילה ברטט
יש חדש
ימים של חסד ושל גבורה
ראש השנה
ככה מתפללים
את מי מייצגים
מחסום התקיעות
הגאולה הוכתבה מראש
הפיגוע הקים בית כנסת בקיבוץ
פתיחת הארון

אחת ההוכחות הברורות שעניין הגאולה כתוב בפירוש בתורה היא מפרשת ניצבים, שבה מובטחת הגאולה: "ושב ה' אלוקיך את שבותך וריחמך, ושב וקיבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה" (דברים ל,ג). על סמך זה קובע הרמב"ם כי מי שאינו מאמין בגאולה "כופר בתורה ובמשה רבנו" (תחילת פרק יא מהלכות מלכים).

הלשון "ושב ה' אלוקיך את שבותך" דורש הסבר. לכאורה היה צריך להיכתב "והשיב ה' אלוקיך את שבותך". מסביר רש"י: "רבותינו למדו מכאן כביכול שהשכינה שרויה עִם ישראל בצרת גלותם, וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם". כלומר, התורה אומרת "ושב ה' אלוקיך" כדי ללמדנו שהקב"ה עצמו ישוב מהגלות, שכן בשעה שבני ישראל שרויים בגלות, גם הקב"ה שרוי בגלות עמהם.

הקב"ה אינו יוצא מהגלות לבדו

הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך ט, עמ' 175) שואל מה משמעות דברי רש"י שהקב"ה "הכתיב גאולה לעצמו, שהוא ישוב עמהם"; לכאורה היה רש"י צריך לומר "וכשנגאלין, ישוב עמהם". מסביר הרבי שיכולה להתעורר כאן שאלה: "מכיוון שגם הקב"ה הוא 'בצרת גלותם', גם הוא כביכול שרוי בגלות האומות, ואם כן כיצד יגאל את עצמו עם היהודים מהגלות – הלוא סברא פשוטה היא ורואים במוחש, אפילו בן חמש רואה זאת, ש'אין חבוש מתיר עצמו'?".

התשובה לשאלה הזאת טמונה בדברי רש"י "וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו": עוד קודם שהקב"ה העמיד את עצמו בגלות, כבר הכתיב [מראש] שכאשר יבוא הזמן של 'נגאלין', ויהיה צורך לגאול את ישראל מהגלות – לא תהיה לשרי מעלה (המושלים על ישראל ועל הקב"ה השרוי בגלות כביכול) שום דעה בעניין 'ושב ה' אלוקיך'. לזאת מתכוון רש"י בלשון "הכתיב גאולה לעצמו" – הקב"ה כבר 'הכתיב' מראש את הגאולה לעצמו, ולכן הגלות אינה מגבילה אותו כביכול.

ועדיין אפשר לחשוב שהואיל והקב"ה "הכתיב גאולה לעצמו" יֵצא הוא תחילה מהגלות ורק לאחר מכן יגאל את ישראל. מוסיף רש"י "שהוא ישוב עמהם": השיבה של הקב"ה מהגלות תהיה "את שבותך", בד בבד עם גאולתם של ישראל. כל זמן שלא יושלם קיבוץ הגלויות של כל ישראל (ואפילו אם יהודי אחד בלבד יישאר בגלות) – עדיין "שכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם".

חייבים לצאת יחד

רש"י ממשיך ואומר: "ועוד יש לומר, שגדול יום קיבוץ גלויות, ובקושי, כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש-איש ממקומו, כעניין שנאמר (ישעיה כז,יב) ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל".

מסביר הרבי: "אף-על-פי שמה שנאמר 'וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו' יקויים לאחרי שיושלם הנאמר 'אוחז בידיו ממש איש-איש ממקומו' – בכל-זאת מקדים רש"י את עניין 'וכשנגאלין הכתיב גאולה לעצמו', ורק לאחר מכן מביא את 'אוחז בידיו ממש איש-איש ממקומו', כי הגאולה של כלל ישראל היא הסיבה שתביא ל'אוחז בידיו ממש איש-איש'.

"בכך מלמד רש"י הוראה בעבודת ה': כאשר יהודי רוצה לצאת מה'גלות' הפרטית שלו, עליו לדאוג ולעשות את כל התלוי בו שכל היהודים יֵצאו גם הם מה'גלות'. יכול הוא לחשוב בעצמו: הלוא פלוני הוא בתכלית השפלות, עד שגם עתה עדיין הוא בגלות, ואילו הוא לעומתו בתכלית המעלה – הוא כבר עומד מוכן לגאולה – מדוע אם כן שהגאולה שלו תהיה קשורה ותלויה בפלוני? אומר על כך הפסוק מיד בתחילת הפרשה, שגם ה'ניצבים' של 'ראשיכם' יכול להתקיים דווקא לאחר ש'אתם ניצבים היום כולכם', שב'כולכם' נכלל גם 'חוטב עציך ושואב מימיך'".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)