כי תצא למלחמה (כא,י)

"כי תצא" - מדבקותך בהקב"ה, מיד "למלחמה" - תצטרך להילחם עם הרע.

('מגיד דבריו ליעקב' עמ' ז)

כי תצא למלחמה (כא,י)
במלחמת הרשות הכתוב מדבר (רש"י)

נאמר בספרים שמלחמה זו רומזת למלחמת היצר, ובכל-זאת אומר רש"י שמדובר במלחמת הרשות. אומר על כך כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק:

אמנם העבודה בבחינת 'אתכפיא' (כפיית הדעת והלב שלא להימשך לעניינים בלתי רצויים), היא 'מלחמת חובה', כדכתיב (שלח טו), "ולא תתורו אחרי לבבכם", אך עבודה בבחינת 'אתהפכא' (להפוך ולשנות את רצונות הלב מיסודם) 'מלחמת רשות' היא, שכן אינה שווה לכל נפש.

(אור-התורה - דברים, עמ' תתסד)

* * *

ועוד: ידוע שעבודת התפילה נקראת 'בירור בדרך מלחמה', שכן הנפש האלוקית מתלבשת אז בנפש הבהמית, והתלבשות זו דורשת מלחמה ויגיעה. לעומת, לימוד התורה נקרא "בירור בדרך מנוחה", שהרי הלומד ממשיך אור אלוקי בנפשו, ויצר הרע מתברר מאליו.

מובן אפוא כי בירור בדרך מלחמה ("כי תצא למלחמה"), הוא 'מלחמת רשות', שהרי ישנה גם דרך אחרת - בירור בדרך מנוחה.

(ליקוטי-שיחות, כרך יד, עמ' 85)

* * *

כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק היה מייעץ לנערים המתחילים בעבודת התפילה להתבונן לפני התפילה בדרגות נעלות ביותר, שכן כך יתבטל הרע ויוכלו להתפלל בכוונה. וכך היה אומר:

"כי תצא למלחמה" - כשיוצאים למלחמת היצר בעת התפילה, צריכים להתבונן בדרגה שהיא "על אויביך" לגמרי, שאין לרע קשר ואחיזה בה כלל.

(מפי השמועה)

על אויביך (כא,י)

כאשר תצא למלחמת היצר מתוך ביטחון שהקב"ה אכן עומד לימינך לעזור לך, הנה עצם היציאה, אפילו לפני שהחלה המלחמה עצמה, כבר תהיה באופן ד"על אויביך" - למעלה מהאוייב.

(ליקוטי שיחות,  כרך ב, עמ' 697)