הרב יוסף-שמחה גינזבורג

ניגונים מהבעש"ט

ב'ספר הניגונים - ניגוני חסידי חב"ד' - מופיעים שני ניגונים המיוחסים לבעש"ט:

א) ניגון כ. ב'מפתח הניגונים'¹ הכותרת: "שלוש תנועות - מהבעש"ט, המגיד ממעזריטש ורבינו הגדול נ"ע".  והתוכן: "הניגון הזה כולל ג' תנועות שכמעט דומות זו לזו, רק שבכל תנועה הנוספת מתחזק הקול ומתגברת ההתלהבות. לפי המסורה, התנועה הראשונה חיברה הבעש"ט, השנייה הוסיף המגיד ממעזריטש והתנועה השלישית הוסיף רבינו הגדול".

ב) ניגון כא. הכותרת ב'מפתח הניגונים', היא: "ניגון מיוחס להבעש"ט ז"ל", והתוכן: "הניגון הזה נמסר לנו על-ידי החסיד ר' יוחנן גארדאן שו"ב מדוקשיץ, שקיבלו מהרב קליאצקין מעיר ראמאנאוו בהיותו בליובאוויטש, והלה אמר, כי מסורה בידו שהניגון הזה מיוחס להבעש"ט".

ניכר מהסגנון, ומהשמטת המילה "מיוחס" מכותרת הניגון הראשון (תיבה זו נזכרת בו רק בקשר לחלוקת התנועות בין המחברים), שהניגון הראשון מאושר בוודאות², ואילו השני רק ("מיוחס", כלומר) על-פי המסורה.

ואכן בספר 'המלך במסיבו'³ נאמר בקשר לניגון כ':

רש"ג: ניגון זה [שלוש תנועות] לא שמעו בליובאוויטש.

כ"ק אדמו"ר: אף אני לא שמעתיו בעבר⁴, אך כיוון שזלמנוב⁵ הדפיסו בחיי כ"ק מו"ח אדמו"ר, עם הקדמה שלמה⁶ לניגון, ומו"ח קיבל זאת - מהווה הדבר ראיה...

[ועוד דנו שם בקשר לניגון זה, ולבסוף:]

כ"ק אדמו"ר: ניגון אחר מהבעש"ט - אינו בנמצא.

המהדיר לא העיר מאומה על כך, אבל לאור האמור לעיל, באם רשימת הר"ד מדוייקת (וכאן זה עניין שלם, ולא דיוק בלשון), יש לברר: מאחר שבוודאי הכיר הרבי גם את הניגון כ"א (ולו מפני שספר הניגונים כרך א' נדפס כאשר היה הרבי "יו"ר וועד הפועל" של הוצאת קה"ת⁷), האומנם התכוון הרבי בזה לשלול לחלוטין את המסורה בקשר לניגון זה?

והרי את ניגון "שלוש תנועות" ציווה הרבי פעמים רבות מאוד לנגן בתור "ניגון הבעש"ט" בהתוועדויות, ואילו ניגון כ"א לא ידוע שהזכירו הרבי אי-פעם (בכלל, ובמיוחד) כ"מיוחס להבעש"ט" וכדומה.

 מי שיש בידו מידע נוסף בקשר ליחס הרבי (או רבותינו נשיאינו שלפניו) לניגון זה, נא יודיע למערכת 'התקשרות', ותבוא עליו ברכה.

----------

1) ח"א עמ' מז.

2) כמו למשל הניגון לר' מיכל'ע מזלוטשוב (ניגון כג) שיוחס לו בוודאות, ללא איזכור "מסורה", כי כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אישר אותו בשיחותיו, כמובא במפתח הניגונים בערכו.

3) ח"א עמ' קכג (ר"ד מחג הסוכות תשכ"ז).

4) הרבי שמע אותו לראשונה כשהגיע לארה"ב - לעיל שם עמ' קה.

5) הרה"ח ר' שמואל, שנתמנה ע"י מייסד ניח"ח, כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, לעמוד בראש חברה זו ולערוך את 'ספר הניגונים' (ראה שם כרך א עמ' ט-י וכרך ג עמ' ט).

6) ההקדמה קצרה יחסית, אך כאמור - ברורה.

7) וראה באג"ק כרך ג עמ' עח: "בתור משתתף בעבודת המל"ח וקה"ת נשלח לו ספר הניגונים שהו"ל זה עתה".

"ולקחת סולת"

לשאלה בגיליון תקכ"ה עמ' 16, מדוע נדחתה אמירת 'ולקחת סולת' עד לאחרי שיעור התהילים היומי -

העירנו הרה"ג הרה"ח ר' אשר-לעמל שי' הכהן, רב קהילת חב"ד ביתר-עילית, שהתשובה פשוטה, מכיוון שאין תקנה לציבור לומר זאת, אלא רק "נכון לומר" ליחיד, מה-שאין-כן שיעור התהילים היומי נתקן ע"י כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע לאומרו בציבור. לכן אומרים זאת רק אחרי שיעור התהילים (וקודם ה'שש זכירות', ואף ש'תדיר קודם', הרי "מוספין קודמין לבזיכין").

אגב, במקור הדברים (שמלה-חדשה, נדפס בתוך ס' תבואות-שור ושמלה-חדשה על הל' שחיטה, בחלק על מס' ברכות, וכן בשו"ע אדמוה"ז מהדו"ת סו"ס א שהביאו להלכה כנזכר בגיליון הנ"ל) מדובר על אמירתו בסדר הקורבנות שלפני שחרית, ולא אחרי מוסף כבסידור אדה"ז.