קשר של תפילין: מאבא [הרה"ח ר' שניאור-זלמן] ז"ל קיבלתי את עשיית קשר של-ראש כמצויין בשו"ע הקצר ח"א עמ' 97 במספרים 8-7-5 בשורות העליונות. השינוי בשורה התחתונה נובע מזה שקל יותר להגדיל את הקשר או להקטינו אם עשייתו היא כבשורה התחתונה, מאחר שהרצועה שמגדילה ומקטינה היא חשופה. לדעתי זה שינוי שבא ברבות הימים, ואינו כפי שתוקן ונקבע במקור*.

חומש 'תורה תמימה': ברצוני להתייחס למשמעות שמיוחדת לכך שהרבי שמע את קריאת התורה מתוך החומש 'תורה תמימה'. לדעתי זה פשוט מאוד: הבחירה שהיתה אז - וגם היום - היא בין החומש הנ"ל לבין החומשים של מ"ב או ע"ב פירושים. בכל החומשים הללו אין את ההפטרות של הפרשיות לפי מנהג חב"ד (באי-אלו שיש בהם שינוי ממשי), ועל-כן בפשטות היתה הדרך היחידה להשתמש בחומש הנ"ל, ועל-כל-פנים אין כל שחר לדעה שהחומש הנ"ל מדוייק יותר מאחרים (ולהיפך...)**.

אכילת 'כרפס': כמו-כן בקשר למנהג הרבי באכילת 'כרפס' - בשנים שזכיתי להיות בין המוזמנים לשולחן הטהור בחג הפסח, וכן בשנים שלאחר-מכן, ראיתי שהרבי לקח בצל שלם ואף פעם לא לקח חתיכת בצל, ולא כמו שמובא בדפוס [ראה 'אוצר מנהגי חב"ד', ניסן-סיון, עמ' קלד. 'התקשרות' גיליון תנה עמ' 14] ש"קרה פעם" שהרבי לקח בצל שלם.

יין ל'סדר': הרבי השתמש ביין שייצר הרה"ח ר' ישראל-שמעון שי' קלמנסון. היין היה ללא סוכר. לפעמים יצא יותר אדום, ולפעמים יותר לבן. ואין להסיק מזה משהו על הקפדה או אי-הקפדה של הרבי על הגוון [ראה שם עמ' קלט. 'התקשרות' גיליון תנד עמ' 20 הע' 14].

נשיקת הציציות: לא ראיתי אף אחד מעיר לגבי אופן נשיקת הרבי את הציציות בקריאת-שמע, וכמדומני גם ב'ברוך שאמר' - הנשיקה היתה לאורך הציציות, כלומר הציציות שבכף היד פונות מימין לשמאל ולא מלמעלה למטה, ויוצא שהנשיקה היא לאורך כמה סנטימטרים, ולא כשהציציות הן מלמעלה למטה שאז הנשיקה היא רק בחלק קטן שלהן.

הרב שלום-דובער בוטמן, תל-אביב

הערות המערכת:

*) אם-כי רבים נהגו כך ברוסיה, ויש מוסרים זאת כהוראה בשם הרה"ח רי"ל שי' גרונר ('התקשרות' גיליון תכט עמ' 18 הע' 19).

**) ב'התקשרות' גיליון תלח עמ' 16 הע' 2 נדפס, שההפסקים בין העליות שם הם כמנהג ישראל ברוסיה בשעתו (ועד"ז הוא בחומש 'העמק דבר'). בזיכרונות הבעל-קורא הקבוע והוותיק אצל הרבי, הרה"ח ר' מרדכי שוסטרמן ע"ה ('למען יידעו... בנים יוולדו'), לא מצאנו כלל התייחסות לחומש זה, אף שהרה"ח ר' יוסף-יצחק שי' אופן מסר בשמו, שהיו דברים שבהם נהג לפי הנדפס בחומש 'תורה תמימה' מהטעם האמור.