ברשבסקי ומזוזת-הענק שנכנסה לספר השיאים

מי שיעיין במהדורה הקרובה של ספר-השיאים של גינס ימצא הפתעה קטנה (בעצם גדולה למדיי). אם עד עתה הורגלו לראות שם את האיש השמן בעולם, את הפיצה הגדולה בתבל, או את בעל השיער הארוך ביותר – מעתה יוכלו לראות גם, להבדיל אלף-אלפי הבדלות, את המזוזה הכשרה הגדולה ביותר בהיסטוריה. גודל הקלף שעליו נכתבה המזוזה הוא שבעים ושישה על תשעים וארבעה ס"מ. אורך בית-המזוזה – מטר ועשרה. גובהה של אות רגילה – שני ס"מ. השיא החדש לא התאים לשום קטגוריה קיימת בספר ועל-כן החליטה המערכת להמציא מדור חדש – "המזוזה הגדולה בעולם".

מאחורי השיא הזה עומד אברהם ברשבסקי (33) מירושלים, סופר סת"ם ואמן יודאיקה ייחודי, המשלב כתיבה אשורית עם איורים ועיטורים אמנותיים, בתוספת אפליקציות של עלים מרדידי זהב טהור. בסטודיו שלו אפשר לראות שטרי-כתובה, מגילות, פרקי תהילים נבחרים וכיוצא באלה – כתובים ומעוטרים באורח מעורר התפעלות.

שנה של תכנון

מה פתאום מזוזה? "רציתי לעשות משהו מיוחד שיבטא את יופיו של הכתב היהודי ושיזכה בהכרה עולמית", אומר אברהם. "בחרתי במזוזה, כי היא מסמלת את הבית היהודי. שנה שלמה תכננתי זאת ולפני כשבוע זכיתי בתעודה ממערכת ספר-השיאים. תחילה היה צריך להסביר להם מהי בכלל מזוזה. אחר-כך הם חקרו את העניין לעומק". בין השאר הם נדרשו לחוות-דעתו המקצועית של מכון 'אות' בירושלים שמנהלו, הרב יצחק שטיינר, ליווה את תהליך כתיבת המזוזה, כדי להבטיח שזו אכן תהיה כשרה למהדרין.

סיפורו האישי של אברהם אולי לא ייכנס לספר-השיאים, אך גם הוא בהחלט מיוחד. אברהם נולד בעיר קורוסטן שבצפון אוקראינה, לא-הרחק מברדיצ'ב ומווילדניק. "האזור שלנו נחשב חסידי", אומר אברהם. "פעם בשנה הייתה נהירה גדולה של יהודים מכל הסביבה לקברו של הצדיק הנודע רבי ישראל-דב-בער מווילדניק (מחבר הספר 'שארית-ישראל')".

לימודי אמנות

הוריו – האב מהנדס והאם מורה – התקרבו באחרונה למסורת ישראל ("הסבים משני הצדדים היו מסורתיים, והוריהם, שאותם לא הכרתי, היו דתיים ממש"). בהמשך עברה המשפחה לפטרבורג (אז לנינגרד). אברהם למד בבית-ספר לאמנות, ואחר-כך בפקולטה לאדריכלות וציור באוניברסיטה.

בסוף שנות העשרה שלו הגיחה הפרסטרויקה, שציינה את קץ רדיפת היהודים והיהדות ברוסיה. באותה תקופה ניעורה בלבו סקרנות עמוקה להכיר את יהדותו. את התשובות לשאלותיו קיבל בישיבת חב"ד בעיר.

משהו למען העם

בשנת תש"נ עלה עם משפחתו לארץ. אברהם היה נחוש להקדיש זמן ללימודים בישיבה. כשמונה שנים למד תורה, לצד כתיבת סת"ם, בישיבת 'שבות עמי' בירושלים. בשנים האחרונות הוא משלב כתיבת סת"ם עם אמנות יהודית בסגנונו הייחודי. 

בהכללת המזוזה הענקית בספר-השיאים חש אברהם כי עשה "משהו חשוב למען העם היהודי". הוא משוכנע שהפרסום בספר יגרום קידוש ה' ומקווה שבזכותו אף יתווספו מזוזות על פתחיהם של בתים יהודיים רבים בעולם. כעת הוא מחפש למזוזה הגבוהה במיוחד פתח מתאים, שיהיה גדול דיו לקובעה בו.