יש להיזהר מהערכה מוגזמת של המעלות והמעשים הטובים שנעשו במרוצת השנה החולפת, אך חלילה גם מלהגדיל את החסרונות והכישלונות * מצב-רוח של דיכאון, וכל-שכן של יאוש, חס ושלום, הוא אחד הדברים המחלישים את ההחלטיות להשתפר * איגרת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו - תרגום מאידיש

ב"ה, ימי הסליחות, ה'תשט"ז

ברוקלין נ.י.

אל בני ובנות ישראל,

אשר בכל מקום ומקום

ה' עליהם יחיו

שלום רב וברכה!

בהתקרבנו לסוף השנה החולפת ובעומדנו על סף השנה החדשה, הרי כל אדם שהוא בעל חשיבה רצינית עורך סך-הכול של השנה החולפת, ועל יסוד זה, מקבל הוא החלטות לשנה החדשה.

בכדי שהחשבון וכן ההחלטות, יהיו נכונים, צריכים להיזהר מהערכת מעלותיו ופעולותיו יתר על המידה, אבל, באותו זמן, לא צריכים גם להגדיל את החסרונות והכשלונות,

כי, מצב-רוח של דיכאון, וכל שכן של יאוש, חס ושלום, הוא אחד הדברים המחלישים את ההחלטיות להשתפר.

אבל לדאבונינו יכול להיות, שאפילו כאשר לא מגדילים את החסרונות, ועורכים חשבון צדק - מתברר שהצד השמאלי, הלא-טוב (השלילי), הוא גדול למדי, ולעיתים אף גדול ומכריע יותר מן הצד הימני, החיובי (הטוב).

אבל גם במקרה זה, אסור להרשות רגש של יאוש,

כי, יחד עם החרטה העמוקה על העבר והחלטה איתנה להשתנות מכאן ולהבא - שהחשבון-צדק צריך לעורר,

חייבים לזכור תמיד כי הטוב והקדושה - וכפי שתורתנו, תורת חיים, מסבירה מהו טוב וקדושה - הם נצחיים ובלתי ניתנים לביטול,

משום שהם נובעים ובאים מן הנשמה, מהניצוץ האלוקי שבאדם,

ואילו המעשים הלא-טובים (השליליים), קשורים ובאים מהנפש הבהמית (הבהמה שבאדם) והיצר הרע, הם בעצם מוגבלים, ויכולים להתבטל ולהימחק לגמרי.

המעשים הלא-טובים (הרעים) הם זמניים בלבד, ויכולים - על-ידי תשובה אמיתית ונכונה - לבוא ולהיתקן ולהימחק.

הדברים האמורים חיביים לעורר אצל כל אחד - מבלי הבט על תוצאות החשבון-צדק שלו על השנה החולפת - רגש של עידוד ותקווה איתנה לעתיד,

ביודעו שמעשיו הטובים מן השנה החולפת הם נצחיים, והכניסו אור בחייו, במשפחתו ובכלל ישראל,

שהרי כל ישראל ערבים זה בזה, קשורים זה לזה ומהווים יחידה אחת.

מזה מובן גם, שאפילו אם רואים לעיתים תופעות המראות על ירידה, לא כולם נעשים חכמים יותר ויראי-שמים יותר,

הרי באמת ובפנימיות - נעשה הטוב בעולם חזק יותר וגדול יותר מידי שנה, בכל יום ובכל רגע,

שהרי בכל רגע מיתוספות פעולות טובות.

ואפילו כאשר נראה שהלא-טוב מקבל משקל מכריע, הרי זה רק באופן זמני. סוף כל סוף חייב הטוב להכריע והלא-טוב חייב להתבטל לגמרי,

שהרי בורא העולם ומנהיגו הבטיח שכולם ישובו בתשובה, והקב"ה, המרבה לסלוח אפילו על עבירות שחזרו ונשנו פעמים רבות, יקבל את התשובה, כי לא ידח ממנו נדח.

ובידו של כל אחד לעשות את השנה הבאה - שנה של סך-הכול טוב ביותר מפעולותיו - על-ידי זה שמעמיד ומשנה את עצמו, והקב"ה הרוצה בתשובה, מסייע גם בזה.

והחלטה האיתנה לעשות כן מבטיחה ביתר ודאות שתהיה שנה טובה ומתוקה.

בברכת כתיבה וחתימה טובה

מנחם שניאורסאהן

----------

ימי הסליחות: ראה תדא"ז ספכ"ג, ולהעיר מעטרת-זקנים לשו"ע או"ח (הל' ר"ה ר"ס תקפא) שהם ימי ביקור עצמי (דוגמת קורבן) דר"ה (וכדי שיהיה לעולם יום קבוע - מקדימים ליום א', לבוש שם).

מצב-רוח של דיכאון כו': ראה תניא רפ"א. שם פכ"ו-כז. ובכ"מ.

החרטה..על העבר והחלטה..מכאן ולהבא: ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב. סהמ"צ להצ"צ מצות וידוי ותשובה בתחילתו.

המעשים הלא טובים כו' ולהיתקן ולהימחק: ראה יומא פו,ב. תניא פ"ז.

כל ישראל ערבים זה בזה: שבועות לט, סע"א. סנהדרין כז, סע"ב. וראה סה"ש תש"א עמ' 144.

בורא העולם ומנהיגו הבטיח שכולם ישובו בתשובה: ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה.

המרבה לסלוח אפילו על עבירות שחזרו ונשנו פעמים רבות: ראה תניא אגה"ת פי"א (ק, ואילך).

כי לא ידח ממנו נדח: ע"פ שמואל-א יד,יד. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג. תניא ספל"ט.

הרוצה בתשובה: ברכת השבינו בתפילת שמו"ע.