ברצותו לדרבן ולעורר את עסקני חב"ד לפעול ביתר שאת, קרא להם הרבי ללמוד מדרכי הפעולה של ממשלת ארצות-הברית, של אנשי התנועה הקיבוצית, של המתיישבים בחברון, של עסקנים חסידיים שהרבי נקב בשמותם, ושל חוגים שונים ביהדות החרדית * הרבי הציג בפני החסידים והעסקנים דוגמאות למפעלים מצליחים, וקרא ללמוד משיטותיהם להפצת היהדות והמעיינות, לנסיעה ל'שליחות', לבניית מוסדות ועוד.
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
לנצל לקדושה
התחלתי לחשוב לעצמי: מהי הכוונה בכך שמאורע כזה הגיע לידיעתי?! עד שתפסתי שהכוונה היא- כדי לנצל ענין זה לקדושה ...הרי זה בוודאי בהשגחה פרטית...
כך התבטא הרבי בליל ז' מרחשוון ה'תשמ"ו ('התוועדויות תשמ"ו' כרך א' עמודים 538;540).
ובש"פ בהעלותך י"ט סיון ה'תשמ"ח ('התוועדויות תשמ"ח' כרך ג' עמ' 493):
הסיבה לכך שבהשגחה פרטית ראה או שמע אודות פעולתם של כמה וכמה מישראל בענין של חנוכת המשכן, היא – לא כדי שתהיה אצלו חלישות הדעת "שלא היה עמהם בחנוכה", אלא אדרבה – כדי שילמד הוראה בעבודתו לקונו, שגם הוא צריך לעסוק בעבודה זו, ע"י ההתבוננות בדעתו (בחוזק הדעת) כיצד יוכל הוא להשתתף עמהם בחנוכה...
שני הקטעים שהובאו כאן היוו יסוד ודרך בהנהגתו של הרבי, והם מבהירים את שורת המקרים בהם קרא הרבי ללמוד מחוגים שונים כיצד להתמסר לבניין היהדות.
המשכורות קטנות
בשנת תשכ"א ייסד נשיא ארצות-הברית, ג'ון פ. קנדי, את ארגון 'חיל השלום', שנועד לסייע למדינות נצרכות במקומות נדחים בעולם.
בהתוועדות פורים ה'תשכ"א (תורת מנחם כרך ל' עמ' 166 ואילך) שוחח הרבי על-כך, למרות שהקדים ואמר: "אין זה מתפקידי לספר ברבים חדשות שהתפרסמו בעיתון", וטען כי מהודעת נשיא המדינה הגוי, שצפויים מאות אנשים שירצו לנסוע למדינות הרחוקות אף שהמשכורות קטנות, ויצטרכו לחיות בהתאם לרמת החיים של המקומיים, יש ללמוד במכל-שכן וקל-וחומר בנוגע לבני-ישראל:
כאשר באים ליהודי ואומרים לו שבמקומות מסויימים ישנם יהודים הזקוקים לעזרתו הרוחנית, הרי שנדרש שיסעו לשם ויקדישו מזמנם, וילכו לשם בשליחותו של מקום, שהרי הקב"ה הכניס את אהבת השם באהבת ישראל (כמאמר הבעל-שם-טוב) וכך תבוא הגאולה. הרבי דיבר על כך בהרחבה ובצורה פרטנית והביע תקוותו שאנשים ייסעו ל'שליחות'.
ללמוד מסאטמר ומסלונים
כך כתב הרבי להרה"ח ר' אברהם פאריז ע"ה בכ"ג אלול תשי"ג:
בטח ידוע לו, אשר חסידי סאטמור יסדו כמה ת"ת [תלמודי תורה] והלימודים בהם באידיש דוקא, ויסדו ת"ת אלו בזמן האחרון ממש, ובד' אמות שלנו הרי כו'...
בימים שבין יו"ד וי"ט כסליו ה'תשכ"ה, כותב הרבי להרה"ח ר' טובי' שיחי' בלוי (נר למשיחי עמ' י"א):
כותב ע"ד [=על דבר] התחדשות חסידות סלונים בהשתדלותו של איש אחד וכו'. ומהנכון שירציא עד"ז [על דבר זה] באסיפות אנ"ש וצאגו"ח [צעירי אגודת חב"ד] וכו' בירות"ו [בירושלים תבנה–ותכונן] , ת"א [תל אביב], ב"ב [בני ברק] וכו' ואף שלאחר שנות חזקה (וכ"פ [וכמה פעמים] שלוש) ד"פעילות" כדעתה, צע"ג [צריך עיון גדול] אם ישתנה כו' – בכ"ז בכיו"ב [בכל-זאת בכיוצא-בזה], גם על ס"ס [ספק ספיקא] וכמה ספקות – יש לנסות.
במהלך 'יחידות' ארוכה של השד"ר החסיד הרב ר' בן ציון שם טוב ע"ה בחורף תשכ"ג התבטא הרבי:
באנגליה בנה יהודי דתי שכונה שלימה, למה אין יכולים ללמוד מזה?...
צעירים כמו בקיבוצים
בחודש שבט תשל"ג שוגר לארץ-הקודש מכתבו של הרב חודקוב בצירוף קטע עיתונות ממוסדות בעלזא שעסק בהקמת בניינים ('ימי תמימים' כרך וא"ו עמ' 100). הרב וולף דיווח לרבי על דיונים שקיימו עסקני חב"ד, ושאל את הרבי האם לקבוע פגישה במשרד ממשלתי – והרבי הגיב בחריפות (שם, עמ' 102):
...לא הייתה כלל הכוונה שיתחילו לדבר על דבר בניה בירות"ו [=על דבר בניה בירושליים תבנה ותכונן], כ"א [=כי אם] אך ורק להראותם שבפו"מ [=שבפועל ממש] מוצאים (בחוגים אחרים, כמובן) עסקנים חדשים..."
הרבי מוסיף בכאב שבחב"ד "תרדמה העמוקה" – עיין שם ביטויים בלתי שגרתיים...
בהזדמנויות נוספות דווח לרבי על התפתחות במוסדות סערט ויז'ניץ, קלויזנבורג ועוד- והרבי קרא ללמוד מהם.
בי' אדר-ב תשל"ג מדווח הרב אפרים וולף אודות הפרטים שנמסרו לו טלפונית יום קודם לכן ("קבלת הטלפון מאמש") ובין היתר מופיע שם המשפט הבא (ימי תמימים כרך ו' עמ' 115):
על דבר צפת... אינו מתאים. צריכים לקחת צעירים כמו בקיבוצים ומדוע שלא ימצאו כאלו משלנו באופן של שליחות, והאם אי אפשר למצוא כאלו כמו מתנחלי חברון או בתנועה [ה]קיבוצית.
בארגונים אחרים נוסעים בשמחה!
שנים רבות קודם לכן, כשעלה על הפרק יסוד בתי ספר חדשים של 'רשת אוהלי יוסף יצחק' בנקודות חדשות בארץ הקודש, כתב הרבי (כ"ט תמוז תשי"ח-'דוד עבדי' עמ' 405):
הרי, סוף סוף, מאות מורים בארץ הקודש תבנה ותכונן וממלאים תפקיד מורה והרי זוהי הוכחה ברורה שאין צורך דוקא בקבלת-עול כיון שזהו עניין של פרנסה וכו'.
דווקא מארגונים אחרים – נוסעים למקומות אחרים ובשמחה וכו' ומבלי איומים מעבר לים שעליהם לשמוע קול פקודה וכו' וכו'.
מענה ארוך כתב הרבי בחודש אדר-ראשון תשכ"ה (אגרות קודש כרך כג עמ' שמו-שמח), ובסעיף הראשון שלו כותב:
דבר הפשוט שאפשר ובידי אנ"ש שיחיו יושבי ארץ-הקודש תבנה-ותכונן לפעול רבות ונצורות שם-ובמכל-שכן וקל-וחומר מכל אלו התנועות והחוגים שם שפתחו לאחרונה כמה-וכמה ישיבות, תלמודי-תורה, בתי-כנסת וכו' אף שאין להם הנשיאות-חן והסיוע מכמה-וכמה משרדים שישנו לעניני חב"ד, גם לא ההיכרות.. ועוד ועוד, ועוד - ועיקרי: גם לא ברכת כ"ק רבותינו נשיאנו המיוחדה לעניני חב"ד.
והרבי ממשיך:
דבר הפשוט שכל-הנזכר-לעיל דורש עבודה מכובדת ואז אין גבול להתפשטות האפשרית.
והרבי מציין ומצביע על:
דוגמה מפעולות יחידים ממש הר"ר [חיים שאול] ברוק שי' ברא[שון] לצ[יון], סלונים [הרב עזריאל זעליג סלונים] בירות"ו [=בירושלים תבנה ותכונן] זילברשטרום שי' [הרב אהרון מרדכי, בירושלים] שם. וולף [הרב אפרים וולף] שי' בלוד, חפר [הרב שמואל הלוי חפר] שי' בכפר [חב"ד], איידלקופ שי' [הרב יונה איידלקופ] שם ועוד וכהנ"ל – לא להתמנות פעם אחר פעם "ולזריקות" וכו'.
בחורף תשל"ג כותב הרבי ('ימי תמימים' עמ' 102):
ועסקנים הנ"ל [=מחוגים אחרים]: ובלי היכרות מיוחדת כלל, בלי זירוז ותביעות מארצה"ב [מארצות הברית] וכו' כלל, בלי שיראום דבר כלל - פועלים ומצליחים".
"יעשה כמותם ויצליח"
אחד מעסקני חב"ד המפורסמים והמסורים – הרב אפרים וולף (ז"ל) – קיבל מהרבי את המענה הבא (מגדל עז עמ' 45):
יבקשו את הרע"ז שי' סלונים שילמדם – איך אפשר לבנות שיכון חב"ד: 1) בזמן קצר. 2) מבלי כל שותף. 3) מבלי כל הלוואות ועזר מחו"ל. 4) מבלי כל התערבות מחוגי הממשלה ועד להגבוהים וגבוה ביותר. 5) מבלי כל נחיצות לשלוח כמה פעמים איש מיוחד מחו"ל... – ומכאן ולהבא – הרי כנ"ל – בכל הספקות יקחו לקח מהרעז"ס שי' ויעשו כהוראתו.
...והלוואי שסו"ס תחול תזוזה אמיתית... ועד שיהי' מקום לתקוה שלאחרי שנה ושנתיים וג' שנים וד' שנים ויותר – יהי' מעין – עכ"פ – דשיכון חב"ד בירות"ו...
בקיץ תשמ"ו קיבל הרב יהושע יוזביץ שיחי', מנהל מוסדות 'תורת אמת' בירושלים ת"ו, מענה מהרבי (ספר 'תורת אמת' עמ' 458):
אזכיר עוד הפעם על הציון – להנ"ל ולבשורות טובות בזה.
אינו מובן כלל – לאיזה "הוראות" שואל – יעשה ככל עשרות הישיבות שבארץ-הקודש (אף שרובם הגדול אין להם הוותק, ולא היחוס דכמה וכמה דורות, לא תלמידים בכמה וכמה מקומות וכו')
ברכות להמסייעים ובריבוי – במכתבי רבותינו נשיאנו הרבים.
ובהזדמנות נוספת כתב לו הרבי עוד (שם, עמ' 459):
עשרות מוסדות במצב הנ"ל ומהם עוד גרוע מזה – וגדלים במספר התל[מידים] וברמת הלימודים ומצליחים, ומהם באה"ק. וימצא כתוב[ו]ת שלהם כו'. ויעשה כמותם ויצליח גם הוא.
במענה משנת תשל"ט כותב הרבי לאחד העסקנים:
כל העולם כולו מוצא רמי"ם וכו'... יתבונן בהמון הישיבות (ככולם) שמוצאים ר"מ, מוצאים תלמידים, מוצאים מענקים וכו'. וכל זה בדרך הטבע לגמרי"... | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
