הפטרת שבת חול המועד פסח עוסקת בחזון העצמות היבשות, וטעם הדבר נאמר בשולחן ערוך: "לפי שתחיית המתים עתידה להיות בניסן". ההפטרה מתקשרת לחג הפסח גם מפני ששניהם עוסקים בגאולה. בנבואת יחזקאל נאמר: "וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם, וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם".
מדוע יש צורך ב"וִחְיִיתֶם", והלוא בני ישראל נקראים 'חיים' מעצם מהותם, כנאמר: "עשרה נקראו חיים... ישראל"? מכאן שהכוונה לחיי דבקות בקב"ה. חיים של יהודי משמעותם דבקות בקב"ה, כנאמר: "ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום". אם חסרה חלילה דבקות בקב"ה, חסרה חיוּת.
כמו דג מחוץ למים
העצמות היבשות אמרו: "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ, נִגְזַרְנוּ לָנוּ". מקור חייו של היהודי הוא התורה הקדושה. כשם שהמים חיוניים לדג, כך התורה היא מי החיים של היהודי. "יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ" – זה מצב שיהודי התרחק מן התורה חלילה, ואז עצמותיו מתייבשות. הוא דומה לאיבר שאינו מקבל עוד זרימת דם. בהיעדר אספקת חיים רוחניים היהודי משול לאיבר המתייבש ונמק.
לימוד התורה הכרחי במיוחד בתקופת הגלות, כדברי חז"ל: "ויתר הקב"ה על עבודת כוכבים... ולא ויתר על מאסה של תורה, שנאמר: על מה אבדה הארץ... על עזבם את תורתי". כדי לשוב 'לחיות' יש לחדש את הקשר עם התורה, וכך לצאת מן הגלות.
להישאר בין יהודים
אלא שייאושם של אנשי העצמות היבשות בטעות יסודו. שלא כדג שהוצא מן המים ומת, הרי שיהודי, גם אם נותק מן התורה, לעולם לא יגיע למצב של 'מוות'. כל יהודי יכול לעשות תשובה. ויתרה מזו, גם בשעת החטא – "ישראל הוא" ובכוחו לחזור לאלוקיו.
אלא שעליו לזכור את האפשרות לעשות תשובה, ולא לשקוע בייאוש ובאמירה "אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ". ואם חלילה הוא נמצא במצב כזה, גם אז עדיין לא אבוד. אם אותו יהודי נמצא בין יהודים, ודאי יימצא יהודי שיקיים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" ויחזירו למוטב.
חילוץ מלמעלה
דבר אחד עשוי להקשות על האפשרות לחזור – אם היהודי מתרחק מחברת יהודים, בבחינת "נִגְזַרְנוּ לָנוּ". כל זמן שהוא מוקף יהודים, השכינה שורה עליו והיא תעוררו לתשובה. אך מה יעשה מי שפרש מן הציבור ואין מי שיקרב אותו?
כאן באה התערבותו של הקב"ה עצמו: "הִנֵּה אֲנִי פֹתֵחַ אֶת קִבְרוֹתֵיכֶם". הקב"ה עצמו מחלץ את היהודי ומחיה אותו, בבחינת "לא יידח ממנו נידח". זה סוד תחיית המתים, שעליה אמרו חז"ל: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" – גם מי ש"אֹמְרִים יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ נִגְזַרְנוּ לָנוּ".
(תורת מנחם, כרך ס, אחרון של פסח, סעיף לא) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
