אמת גם ביראה
״ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך״ (ויקרא כה,יז). אף ביראת שמים אל תרמו איש את רעהו.
(הסבא משפולי)
אין ערך
בלי קיום הציווי ״ולא תונו איש את עמיתו״, לא ייתכן ״ויראת מאלוקיך״. ליראת שמים מדומה אין כל ערך.
(אמרי נועם)
הונאה ביראת שמים
אל תרמה את עמיתך ביראת ה׳ שבך. כדי לזכות באמונו אל תשכנע אותו שאתה מקיים את ״ויראת מאלוקיך״; שאתה ירא שמים.
(רבי ברוך ממז'יבוז')
שהדברים יישמעו
רב אחד התאונן לפני הגאון החסיד רבי הילל מפאריטש שאין דבריו נשמעים לאנשי קהילתו, ושראשי הקהילה אינם מקבלים את דעתו. אמר לו רבי הילל: מקיימים הם את דברי חז״ל (ברכות ו,ב): ״כל מי שיש בו יראת שמים דבריו נשמעין". הוסף ביראת שמים ודבריך יישמעו.
פורצת גדר
יראת שמים אמיתית פורצת גדר של אבנים וברזל. מול אמת ויראת שמים הכול מתבטלים.
(הרבי הריי״צ מליובאוויטש)
יראת העונש
יראת העונש אינה עבודה תמה, שהרי זהירותו של האדם מהחטא היא מתוך דאגה לעצמו; ובכל-זאת התורה מזהירה על העונש הצפוי לחוטא, כדי שיראת העונש תצילנו מעשיית עבֵרה, שהיא גרועה בהרבה מפנייה אישית.
(אור התורה)
ירא לנפשו
יראת חטא היא שאדם ירא לנפשו שלא להיפרד מהקב״ה על-ידי חטא ועוון כלשהו, אפילו איסור קל של דברי סופרים, כנאמר (ישעיה נט,ב) ״כי אם עוונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין ה׳ אלוקיכם״.
(לקוטי תורה)
ראשית החכמה
״ראשית חכמה יראת ה׳״ (תהילים קיא,י). יראת שמים זו החכמה העומדת בראש ובראשונה, ואליה יכול האדם להגיע בעצמו, שכן ״הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים״ (ברכות לג,ד).
(עיטורי תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
