"לישועתך קיווינו כל היום", ביום זה ממש!
כאשר מדברים אודות בקשת ודרישת בני-ישראל על הגאולה, ובלשון הידוע: "עד מתי" – ישנם כאלו שטוענים שלא זו הדרך לבקש ולדרוש אודות הגאולה, אלא יש לסמוך על הקב"ה... שבוודאי יודע מתי להביא את הגאולה!... ועד כדי כך, שישנו יהודי שמתבטא שכשם שבני-ישראל כבר היו בגלות במשך 1900 שנה, קיימת אפשרות שיהיו בגלות עוד 1900 שנה, רחמנא ליצלן!...
לא היה לעולמים שיהודי יתבטא שיכולים להישאר בגלות עוד משך זמן רב, ועל-אחת-כמה-וכמה משך זמן ארוך כזה (1900 שנה). ולאחרי כל זה – אין פוצה פה ומצפצף!!
איתא בגמרא שכבר "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה", ומכיוון שכן, מי מעכב בעדו – שיעשה תשובה ואז תבוא הגאולה באופן ד"אחישנה"! אלא מאי – הוא "מתעצל" לעשות תשובה, ולכן טוען שיכולים להישאר בגלות עוד ריבוי שנים, רחמנא-ליצלן, ומנסה להלביש את דבריו באיצטלא של יראת-שמים, שאין להתערב כביכול, בהחלטתו של הקב"ה! – במקום לחפש "תירוצים", מוטב שיתייגע – "יגעת ומצאת" – ויעשה תשובה, ואז – "מיד הן נגאלין"!
אמנם, יש להאמין בביאת המשיח, אבל מהו הצורך – טוען הוא – לבקש ולדרוש שיבוא תיכף ומיד?! ומה שכתוב "אחכה לו בכל יום שיבוא" – הרי הפירוש בזה, טוען הוא, שיש לחכות בכל יום, אבל מתי תהיה ביאת המשיח, "שיבוא" – מתי שמשיח ירצה... אולי בעוד 1900שנה...
מה פירוש "מתי שמשיח ירצה"?! – משיח צדקנו רוצה לבוא ולגאול את בני-ישראל תיכף ומיד, וכאשר מעכבים אותו מלבוא ולגאול את בני-ישראל – מצטער על כך ביותר וסובל יסורים נוראים . . בלשון הכתוב: "חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם . . והוא מחולל מפשעינו גו'", וכדאיתא בגמרא: "מאי סימניה, יתיב ביני עניי סובלי חלאים", וממתין שיוכל "לצאת ולגאול את ישראל"!...
ולפלא, שכאשר חב"ד'ניק שומע טענה הנ"ל – שאפשר לומר ש"אחכה לו בכל יום שיבוא" פירושו שיבוא מתי שירצה – מתבלבל לגמרי ואינו יודע מה להשיב! וזאת – לאחרי שכבר דובר בעניין זה פעמים רבות, יותר מאשר מאה פעמים ואחד!
ולגופו של עניין:
הראיה ממה שכתוב "אחכה לו בכל יום שיבוא" אינה הראיה העיקרית, כי-אם בתור סניף וראיה נוספת, על דרך "ועוד יש לומר"... ובענייננו – עיקר הראיה היא מנוסח התפילה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח . . כי לישועתך קיווינו כל היום", "ותחזינה עינינו", שהכוונה בתפילה זו אינה לישועה שתבוא בעוד כמה וכמה שנים, 1900 שנה... כי אם באופן ד"ותחזינה עינינו", ובזה גופא – "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח", והרי "מהרה" פירושו – באופן של מהירות, ובוודאי לא מדובר אודות כמה שנים, כמה חודשים, כמה שבועות, כי אם "מהרה" כפשוטו, וכפי שממשיכים בתפילה: "כי לישועתך קיווינו כל היום", ביום זה ממש! וביום זה גופא – תיכף ומיד, ולכל היותר – שיעור הילוך מיל (י"ח או כ"ד רגעים), שלכן, אפילו לאחרי אמירת תפילה זו בשחרית ובמנחה – חוזרים ואומרים תפילה זו גם בתפילת ערבית, תפילת רשות, שמזה מובן עד כמה נוגע למהר זאת ככל האפשרי, עד שאין יכולים להמתין עד לתפילה הבאה!...
(משיחת שבת פרשת עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשד"מ; התוועדויות תשד"מ, כרך ד, עמ' 2397 - בלתי מוגה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
