השלמה ותוספת אור כי טוב
שבת בראשית היא המשך למועדי חודש תשרי בכלל, ולשמיני־עצרת ושמחת־תורה בפרט, וכפי שכותב כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתב ממחרת יום־הכיפורים (הנדפס בקונטרס חג־הסוכות) . . וזה לשונו: "יתאספו כולם יחדיו בימי השמחה . . שמיני־עצרת ושמחת־תורה . . וכעין השלמה ותוספת אור כי טוב בשבת בראשית הבא עלינו לטובה", היינו, ששבת בראשית היא "השלמה ותוספת אור כי טוב" לימי השמחה שלפני זה, שמיני־עצרת ושמחת־תורה.
ובפרטיות יותר — "השלמה ותוספת אור כי טוב": "השלמה ותוספת" — ש"השלמה" פירושה להשלים מה שעדיין לא נעשה כדבעי ("וואָס מ'האָט נאָך ניט דערטאָן"), ו"תוספת" פירושה שאפילו כשעשו כל מה שצריך לעשות כדבעי, צריכים להוסיף עוד יותר.
"(תוספת) אור" — שההוספה צריכה להיות בעניין האור. "(תוספת אור) כי טוב" — שההוספה באור היא באור נעלה ביותר, "אור כי טוב" — לשון הכתוב בנוגע לאור שנברא ביום ראשון, כש"היה' הקב"ה יחיד בעולמו".
שיריים החשובים מן העיקר
שבת בראשית אינו שבת כמו כל השבתות, או אפילו כמו כל שבת מברכים, אלא ענין אחר לגמרי — ענין כללי, כפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהשיחה דערב סוכות שהאור וחיות שמאיר בשבת בראשית נמשך על כל השנה.
כמו כן ישנו פתגם מהצמח־צדק: "אַזוי ווי מ'שטעלט זיך שבת בראשית אַזוי גייט אַ גאַנץ יאָר".
ואף שלכאורה יש להקשות שענין כזה שייך לראש השנה ויום הכיפורים, הושענא רבה עד לשמיני עצרת, ולא לשבת בראשית, וכדאיתא בזהר שבהושע"ר ושמיני עצרת נותנים ה"פתקין", שזהו סיום וגמר כל הענינים — יתרץ קושיא זו אליהו הנביא, כפי שאמר הצ"צ (לענין ביאת אליהו הנביא בערב ש"ק), שיבוא כבר, וכשיבוא, יתרץ גם קושיא זו.
שבת בראשית הוא אמנם ה"שיריים" דמועדי חודש תשרי,
— שלכן רואים גם בגשמיות (מפני שכן הוא גם ברוחניות) שכאשר בעלת-הבית מכינה משקה ומיני טעימה ("פאַרבייסן") עבור היו"ט, עושה זאת מתוך חשבון שאפשר להכין יותר מכפי הדרוש, ומה שישאר מהיו"ט ("שיריים") יהי' עבור ה"קידוש" דשבת בראשית —
ו"שיריים" – כפשטות השם – הוא פחות ממחצית העיקר,
אבל, מצינו שפעולת ה"שיריים" יכולה להיות יותר מה"עיקר" — כפי שאמר אלישע לאשת עובדי' "לכי מכרי את השמן ושלמי את נשייך ואת ובניך תחיי בנותר", ודרשו חז"ל "ואת ובניך תחיי בנותר עד שיחיו המתים", ונמצא, שה"עיקר" הספיק רק עבור התשלום להנושים, ואילו ה"נותר" הספיק לא רק לשנה שנתיים או שלוש, אלא "עד שיחיו המתים", שתחיית המתים תהי' לאחרי ביאת המשיח, לאחרי בנין ביהמ"ק השלישי, ולאחרי קיבוץ כל הגלויות, ועד אז — "תחיי בנותר"!
ומזה מובן גם בנוגע לשבת בראשית — שעם היותו "שיריים" דמועדי חודש תשרי, יכולה להיות פעולתו גדולה יותר מפעולת מועדי חודש תשרי.
(תורת מנחם — התוועדויות תשי"א חלק ראשון (ב) עמ' 54)
לימוד שניים מקרא ואחד תרגום — מתוך התרחבות
כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שבשבת בראשית היה הצמח־צדק נוהג להאריך בהעברת הסדרה, באומרו הטעם, שכפי שנעמדים בשבת בראשית כך הולך ונמשך כל השנה ("ווי מען שטעלט זיך, אזוי גייט עס").
כמו כן סיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהצמח־צדק היה נוהג להעביר הסדרה שניים מקרא ואחד תרגום, עם פירוש רש"י ופירוש הרמב"ן, פסוק בפסוק. — אלא שלא פירש אם היה נוהג כן בשבתות כל השנה או בשבת בראשית בלבד.
ובכל אופן, האריכות בהעברת הסדרה הוא עניין השייך לשבת בראשית, מטעם האמור, שנוגע לאופן העמידה על כל השנה — בתנועה של התרחבות והתפשטות.
ומובן, שעניין זה הוא גם בנוגע לצרכיהם הגשמיים של בני־ישראל, דכיוון שאצל בני־ישראל כל העניינים הם על־פי תורה, הרי העמידה בתנועה של התרחבות והתפשטות בשבת בראשית בנוגע לקריאת הסדרה, הפרשה הראשונה שבתורה, מהווה הוראת־דרך להקב"ה על כל השנה כולה בנוגע לכל ענייניהם של בני־ישראל שיהיו בהתרחבות ובהתפשטות.
וזהו גם הטעם למנהג ישראל — "מנהג ישראל תורה הוא" — להוסיף בשבת בראשית בקנייני מצווה וענייני שמחה יותר משאר השבתות (כולל גם שבתות מברכים), כאמור, שאופן העמידה בשבת בראשית נוגע על כל השנה כולה.
(תורת מנחם — התוועדויות תשי"ב חלק ראשון (ד) עמ' קט)
לפעול חידוש במעשה בראשית
...ויש לקשר זה גם עם ענין ד"ויעקב הלך לדרכו" (שבמוצאי שבת בראשית), דהגם שהולך לדרכו (גם) בעניני הרשות ובעובדין דחול במשך כל השנה, מ"מ אינו יירא מזה, כי אם, הולך לבטח דרכו, ובשמחה ובטוב לבב.
וזהו גם מה שבמוצאי שבת [ובפרט במוצאי שבת בראשית, שאז מתחיל (בעיקר) הסדר דויעקב הלך לדרכו] אומרים אל תירא עבדי יעקב, כי "במוצאי שבת מסתלקת הנשמה יתירה וצריך לחזור ולירד בבחי' יעקב עבדי בכל ששת ימי המעשה לברר בירורים בבי"ע כו' לכך אומר אל תירא עבדי יעקב כו' מלירד שם, ובזה נותנים כח ועוז כו'".
והטעם לזה (לענין אל תירא) הוא כי הוי' אלקיו עמו, שכאו"א מישראל (גם מי שהוא בבחי' יעקב), בכל מקום ובכל זמן ובכל ענין (גם בחו"ל ובימי החול ובעובדין דחול), הוי' אלקיו (הוא) עמו, ועד שנעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית, שהוא פועל חידוש בהבריאה (כמו הקב"ה כביכול).
כי ע"י עבודתו בעבודת הבירורים לעשות את העולם דירה לו ית', הוא פועל חידוש בהבריאה [דזהו גם מה שבשבת בראשית קורין בתורה בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ, שעי"ז נעשה בריאת השמים והארץ וכל צבאיהם מחדש ובאופן חדש], ועד שיהי' השמים החדשים והארץ החדשה גו'.
(ספר המאמרים מלוקט, חלק א', עמ' 239 - מאמר ד"ה 'בראשית ברא אלוקים' - בחדרו - ה'תשל"ח) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
