חיות משבת בראשית
כל ימות השנה – הן ימות החול, הן השבתות והמועדים, הן המועדים הפרטיים של כל אדם, כיום הכניסה ל'חדר', יום הבר-מצווה ושאר ימי השמחה הפרטיים של האדם – כולם מקבלים את חיותם משבת בראשית של אותה שנה.
(הבעש"ט)
שבת כללית
שבת בראשית היא שבת כללית. כפי שיהודי מעמיד את עצמו בשבת בראשית, כך תתנהל השנה כולה.
(הצמח צדק)
עדיין קודם ההתחלה
התורה נפתחת באות ב' ("בראשית"), וכמו-כן כל מסכת בגמרא נפתחת בדף ב' ולא בדף א'. לרמז שככל שאנו מרבים לחקור ולדרוש, עדיין לא הגענו לא' - עדיין כאילו הננו עומדים לפני ההתחלה.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
העולם אין ואפס
"בראשית... והארץ היתה תוהו ובוהו" (א,א-ב). אם מיד בראשיתו של יום האדם זוכר כי "ברא אלוקים את השמים ואת הארץ", הרי לאחר מכן, כשהוא עסוק בענייני "הארץ", בעניינים ארציים וגשמיים, הרי הם בעיניו "תוהו ובוהו" - אין ואפס.
(חשבהּ לטובה)
האמת יסוד
"ברא אלוקים את" (א,א). סופי התיבות האלה, הפותחים את סיפור הבריאה, מרכיבים את המילה 'אמת'. גם סופי התיבות של "ברא אלוקים לעשות", החותמים את מלאכת הבריאה, יוצרים את המילה 'אמת'. האמת היא יסוד הבריאה, ובלעדיה אין היא יכולה להתקיים.
(צרור המור)
המצווה הראשונה
"פרו ורבו" (א,כח). המצווה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו". לאמור: הדבר הראשון שיהודי צריך לחשוב עליו הוא, שיהיה בעולם עוד יהודי (ובזה נכללת החובה גם לעשות את הזולת ליותר 'יהודי').
(רבי שניאור-זלמן מלאדי)
גורל הבריאה בידך
"ויהי האדם לנפש חיה" (ב,ז). "נפש חיה" - שמחיה אחרים. האדם, בחיר הנבראים, קובע במעשיו ובהתנהגותו לא רק את גורלו ואת חייו, אלא גם את גורלה וחייה של הבריאה כולה. הוא קובע, במעשיו, אם תינתן חיות אלוקית לברואים האחרים, ולכן נאמר בו "נפש חיה", שהוא מחיה אחרים.
(לקוטי תורה)
מבט בלתי-ראוי
"ותרא האשה... ותאכל ותיתן גם לאישהּ" (ג,ו). אדם אומר: אני חסיד וחכם, מה כבר יכולה להזיק לי הסתכלות רגעית בדבר שאין צריכים להביט בו. הנה חווה, יציר כפיו של הקב"ה, חטאה ב"ותרא", בהסתכלות בלתי-ראויה, ומזה נגררה ל"ותאכל", ואחר-כך גם ל"ותיתן" - להחטיא אחרים.
(לקוטי שיחות) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
