על הפסוק בפרשתנו "שני גויים בבטנך" נאמר בגמרא (ברכות נז,ב ועוד): "אל תקרי גויים אלא גאים", והכוונה לשני אישים גדולים, אנטונינוס ורבי. זה בא מעשיו וזה בא מיעקב, ואצל שניהם "לא פסקו מעל שולחנם לא חזרת ולא קישות ולא צנון, לא בימות החמה ולא בימות הגשמים".
אנטונינוס ורבי היו עשירים מופלגים, דבר הבא לידי ביטוי באספקה השוטפת של ירקות, שיד ההמון לא הייתה יכולה להשיגם אלא בעונתם. התוספות מקשה על כך: הלוא מסופר בגמרא שקודם פטירתו זקף רבי את אצבעותיו כלפי מעלה ואמר: "ריבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שיגעתי בעשר אצבעותיי בתורה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה". והנה מתברר שעל שולחנו עלו המעדנים המובחרים ביותר!
הנאה מהאירוח
עונה התוספות: "אוכלי שולחנו היו רבים". כלומר, רבי עצמו לא נהנה מן הירקות הללו, אלא האכיל בהם את אורחיו הרבים. אבל עדיין נשאלת שאלה: אף אם נאמר שרבי עצמו לא נהנה מן המאכלים, עצם העובדה ששולחנו ערוך במעדנים יקרים, ונהנים מהם אורחים רבים, ודאי הסבה לו הנאה גדולה. אם כן, איך אפשר לומר שלא נהנה מן העולם?
אלא שאין הכרח לומר שרבי עצמו לא אכל מן המאכלים האלה ורק האכיל בהם את אורחיו. ייתכן שאכל מהם, ועם זה לא נהנה מן העולם אפילו באצבע קטנה.
צפונות הלב
העובדה שרבי זקף את אצבעותיו במחווה שמצביעה על שבועה, באה לחשוף את צפונות ליבו. הלוא אין צורך בשבועה כדי להבהיר אם אכל או לא אכל, שכן הכול ראו מה אכל ומה לא אכל. השאלה היא אם נהנה מן האכילה, או שגם כשאכל לא נהנה כלל.
אם רבי אכל מהמאכלים האלה, זה לא היה לשם הנאה, אלא למען כוונה אחרת. הצהרתו קודם פטירתו "לא נהניתי אפילו באצבע קטנה" באה להבהיר שלא נהנה ממאומה. המותרות שהיו על שולחנו נועדו לבירור הגשמיות, בעבודה רוחנית שקשורה באנטונינוס, שהתגייר לבסוף, ולא להנאה עצמית.
אכל ולא נהנה
על-פי זה יובן מה שנכתב בספר התניא: "צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטהרו מטומאתו שקיבל בהנאת עולם הזה ותענוגיו, אלא אם כן מי שלא נהנה מעולם הזה כל ימיו כרבינו הקדוש".
אם הכוונה שרבי לא אכל צנון וחזרת, מה החידוש שהוא פטור מעונש חיבוט הקבר, והלוא הוא נמנע מאכילה! אלא מכאן שהוא אכל את הדברים האלה, הנחשבים מותרות לבני-אדם מן השורה, ואף-על-פי-כן כל כוונתו הייתה רוחנית (כפי שמצאנו עוד צדיקים שנהגו מנהגי רחבוּת, אף שהם עצמם היו רחוקים לחלוטין מן ההנאה מהם). זאת לומדים מרבי יהודה, שאפשר שיעלו על השולחן הדברים היקרים והנדירים ביותר, ועם זה אין האדם נהנה מהם הנאה גשמית אפילו "באצבע קטנה", וכל כוונתו רוחנית בלבד.
(תורת מנחם, כרך נב, עמ' 148) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
