נעירת החמור
"יששכר חמור גרם רובץ בין המשפתים" (בראשית מ,יד). הכוונה היא שהחמור גָרַם להולדתו. כאשר שמעה לאה את קול נעירת חמורו של יעקב, עם שובו עליו בערב, יצאה לקראתו והביאתו לאוהלה.
(בעל הטורים)
יש שכר
"יששכר" – יש שכר. הסיבה שיש לאדם שכר על מעשיו הטובים בעולם הזה היא "חמור גרם" – חומריותו של האדם המושכת אותו אל הרע. לכן כאשר הוא מתגבר על החומר ועושה את הטוב הוא זכאי לשכר.
(אלשיך)
בזכות הזיכוך
ההתעסקות בבירור החומר וזיכוכו מביאה לאדם שכר רב.
(צוואת הריב"ש)
משמרת לתורה
"רובץ בין המשפתים" (בראשית מט,יד). אומר רש"י: "בין התחומין". יששכר הוא סמל הסנהדרין. הם ממניחי היסוד של תורה שבעל-פה, שעשו משמרת לתורה שבכתב. זהו "בין המשפתים, בין התחומין" – שומרים שלא יעברו על תחום התורה שבכתב.
(רבי יהושע מקוטנה)
דרושה סבלנות
אדם שרוצה לחיות חיי מנוחה ושלווה עליו לנהוג סבלנות רבה. הוא נדרש לכוף את גבו ולהתעלם ממעשי עוול רבים. עליו לראות מעשים שליליים ולשתוק.
(רבי בונם מפשיסחה)
מנוחה בעולם הבא
כדאי לסבול את עול התורה בעולם הזה כדי למצוא מנוחה ונעימות בעולם שכולו טוב. הסוחר החכם אינו מדקדק בנוחותו בהימצאו בדרך. אדרבה, הוא משתדל לקמץ בהוצאותיו כדי שיוכל לקנות יותר סחורה ולהרוויח יותר בשובו לביתו.
(חפץ חיים)
עצה לסכנה
"וירא מנוחה כי טוב... ויט שכמו לסבול" (בראשית מט,טו). יששכר ראה שמנוחה היא אמנם דבר טוב, אך יש בה גם סכנה שמתוך כך עלול האדם לבוא לבחינת "וישמן ישורון ויבעט". כתרופה לסכנה זו קיבל עליו עול תורה. החלטה נחושה לקבוע עיתים לתורה מדי יום ביומו היא התרופה לסכנה שבמנוחה.
(לקוטי דיבורים)
על-ידי ההכנעה
נאמר בספרים ש'חמור' ראשי תיבות: חכם מופלג ורב רבן. החמור, המוכן תמיד לשאת משא כבד ואינו מתנגד לזה כלל, מסמל את שיא השפלות וההכנעה. כשהאדם קונה בנפשו את מידת הענווה והביטול, הוא זוכה להצלחה מופלגה בלימוד התורה, כמאמר "ונפשי כעפר לכול תהיה" – ועל-ידי זה "פתח ליבי בתורתך".
(רבי לוי-יצחק שניאורסון) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
