נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1230 - כל המדורים ברצף
	מעשיו של האדם צריכים להיות "לשמי"
	גאולה ב'פשט' ולא ב'דרש' בלבד...
	מרבה טהרה
	"כאילו הם עוסקין בבניין הבית"
	הלכות ומנהגי חב"ד

בגליונות א'קצג (נשא תשע"ז) א'קצד (בהעלותך תשע"ז) א'רב (ואתחנן תשע"ז) א'ריג (נח תשע"ח) פרסמנו על עזרתו של הרבי ועידודיו הבלתי פוסקים למפעלי הטהרה בארץ-הקודש ובעולם ובמיוחד עידודו את המרכז הארצי למען טהרת המשפחה ובצורה אישית יותר את מר אלימלך מרדכי (מקס) שרייבר שבנה מאות מקוואות. * ברשימה שלפנינו נחשוף חומר נוסף בנושא

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

נפתח במברק שנשלח לחוץ לארץ:

ב"ה

הרב הגדול שניאורסאהן

770 איסטערן פארקוויי

ברוקלין, ניו יורק 13

ברוכות ומוצלחות יהיו פעולות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א להצלת הטהרה בישראל, לקירוב גאולתנו ופדות נפשנו

מטעם המרכז הארצי למען טהרת המשפחה, ירושלים

הגהות, הידורים, וכתיבה מקצועית

בהתוועדות י"ד כסלו תשל"ט (שיחות-קודש תשל"ט כרך א' עמ' 368 ואילך) דייק הרבי בלשון "כיצד מרקדין לפני הכלה" דייקא – המצביעות על הצורך בשימת דגש על מצוות השייכות לנשי ובנות ישראל בין השאר קרא הרבי להדפיס חוברות בנושאי הטהרה (והכנה לבנין בית בישראל) שיוכלו ללמוד בהם באופן הכי טוב והכי שלם כולל הדפסת חוברות של דינים ומנהגים בלשון עם ועם כפי שכבר עשו במספר מדינות.

הרבי ציין: מכיון שבכמה חוברות חסרים, לדאבון לב, כמה פרטים – מן הראוי, איפוא, שיגיהום מחדש מומחים באותם תחומים ויוסיפו בהם גם הידורים וכו'.

כמו כן ראוי שהחוברות יודפסו בשפה מקצועית (יופי לשון) דבר שימשוך את הקריאה בהם וישפיע על עוד לקיים את האמור בהם (ולא בצורה של שיבושי לשון הצורמים את האוזן).

בנוסף לכך תכיל החוברת רשימות של מקוואות טהרה שבכל אתר ואתר.

יחד עם זה להקים חברות נשים (אירגונים) בכל עיר ועיר שיפיצו וישפיעו בתחום חשוב זה.

כמה שנים קודם לכן שיגר מר שרייבר לרבי את המכתב הבא:

"ב"ה

"מר מקס שרייבר

"325 סנטרל פארק וועסט

"ניו יורק, ניו יורק 10025

"29 בינואר, 1973

"הרב מ.מ. שניאורסאהן

"1304 רחוב פרזידנט

"ברוקלין, נ. י.

"לכבוד הרב שניאורסאהן שליט"א

"מצורף בזה חוברת הכוללת את ההלכות של טהרת המשפחה בשפה הרוסית, עבור כל העולים מרוסיה בארץ ישראל.

"אלה כבר הופצו לכל הקיבוצים שעולים מרוסיה נמצאים בהם.

"שלום וברכה,

"מקס שרייבר

"נ.ב.  המקווה החדש הנוסף בכפר חב"ד ב"ה כבר נפתח והוא בשימוש. השתדלתי מאוד להשיג את הרב גרונר והרב קליין כדי להעביר לכב' את ההודעה.

"המהנדס של כל המקוואות בארץ ישראל, דוב שפירא, האחיין של הרבי ז"ל מלובלין, נמצא כאן לזמן קצר מאוד. הוא ביקש ממני לנסות לסדר עבורו יחידות - פגישה קצרה מאוד.

"השאלה שלנו היא בעיקר, המקווה בנחלת הר חב"ד. המקווה נהיה קטן מידי ונהיה צר מדי ורצינו לקבל את חוות דעתו ועצותיו איך עלינו להתקדם עם הפרויקט הזה. אנא, יתן לנו לשמוע ממנו כי העניין באמת ובכנות מאוד דחוף.

"הנני לעדכן את כב' כי במקביל לכתיבת מכתב זה, אני ב"ה עומד בבניית המקווה ה-123 בארץ ישראל".

הקמת מקוואות בקיבוצים עניים

ושוב משגר מר שרייבר מכתב:

"ב"ה

"28 בינואר, 1974

"הרב מ. מ. שניאורסאהן

"1304 רחוב פרזידנט

"ברוקלין, נ. י.

"לכבוד הרב שניאורסאהן שליט"א

"קבלתי את ההמחאה של כב' בסך $180 המכסה ונותן לו זכות של $180 (עשר פעמים ח"י) בעשר המקוואות הבאות שייבנו ויעמדו כבר בקיבוצים העניים בארץ ישראל.

"אני מרגיש את החיזוק הבלתי רגיל והעצום  בכך שכב' בעצמו נתן לי לכיסוי המקוואות בארץ ישראל ועזר לי להגיע לבניית בניין המקווה ה-138.

"בזכות כב', עוד כמה רבנים הצטרפו לתנועה שלו ולמצווה הגדולה הזו של חיזוק בניית מקוואות בארץ הקודש ובקיבוצים העניים. שיתוף הפעולה של כב' ושל עוד כמה רבנים חדשים שהצטרפו לתנועה זו, עזר לי להשיג ולהגיע לבניית המקווה ה-138 בארץ ישראל.

"רב תודות לכב' והקב"ה יתן את הברכות העצומות עליו ועל משפחתו ועל כל הרבנים שהולכים בעקבותיו לכסות את ההוצאות של בניית המקוואות בקבוצים העניים בארץ ישראל ל"טהרת המשפחה".

"השם יתברך ייתן לכולכם בריאות טובה, מזל, ברכה, וכל טוב עד עולם.

"שלום,

"מקס שרייבר

"בשולי המכתב מר שרייבר מוסיף [כנראה כששלח את המכתב לאחרים]:

"נ.ב. גם הרבי מלובביץ' בעצמו בנה בניין למקווה בארץ ישראל".

עידודו של הרבי "הדביק" גם רבנים נוספים לעזור למר שרייבר, כי כמה שנים קודם לכן הוא כותב לרבי כי הוא הרב היחיד שעומד לימינו:

"ב"ה,

"1 בנובמבר 1972

"לכבוד הרבי מ. מ. שניאורסאהן

"770 איסטערן פארקוויי

"ברוקלין, ניו יורק 11213

"לכבוד הרבי מנחם מענדל שניאורסאהן שליט"א:

"תודה לכב' על התשובה המהירה למכתבי  ששלחתי לו לפי בקשתו ממני.

"ברצוני להודות לו מעומק לבי עבור ההמחאה על סך $324.00, לכיסוי השתתפות ב-18 בנייני מקוואות חדשים שב"ה בניתי בארץ ישראל, המסמל 18 פעמים ח"י, שהיא התרומה של כב'  לפי בקשתו להודיע. זו בקשה ישנה שכב' ביקש ממני, לתרום לכל אחד ואחד מבנייני המקוואות שאני בונה בארץ ישראל.

"כב' הוא הרב היחיד בכל ארצות הברית, וזה כולל הרבנים הספרדיים, האשכנזיים והחסידיים, שאימץ כזו מצווה מיוחדת. כב' הוא הרב היחיד הנוסף שתרם בניין למקווה בארץ ישראל. יש כמה רבנים שבנו בנייני מקוואות בארץ ישראל, אבל אפשר לספור אותם על אצבעות יד אחת, ועוד יישארו כמה מיותרות. הרבי גם תרם בעצמו מקווה בארץ ישראל. אני חייב להגיד לכב' את האמת, שהחיזוק שההמחאה הזאת בסך $324.00 נותן לי, הוא אדיר. אני מרגיש כעת שזה עתה  התחלתי לבנות את בניין המקווה הראשון שלי בארץ ישראל.

"כמה נהדר היה אילו כל הרבנים היו הולכים בעקבותיו ומאמצים לשם ולמטרת מצוות טהרת המשפחה בארץ ישראל, לפחות בניית בניין מקווה אחד בקיבוץ דל אמצעים.

"אני מקווה ומתפלל שהקב"ה ישלח את ברכתו עליו ועל הרבנית לבריאות טובה, מזל, ברכה והצלחה עד עולם.

"בברכה, שלום

"מקס שרייבר".

"תודה עבור החיזוק הגדול"

"ב"ה

"14 בנובמבר, 1973

"לכבוד הרב מ. מ. שניאורסאהן

"1304 רחוב פרזידנט

"ברוקלין, נ.י.

"לכבוד הרב שניאורסאהן, (הרבי מלובביץ')

"כב' ריגש אותי מאוד עם המכתב  וההמחאה על סך $180 המסמל עשר פעמים 18 דולרים, לכיסוי בקשתו לתת ח"י דולרים עבור כל מקווה שאני בונה ב"ה בארץ ישראל.

"בשלש עשרה השנים שהנני עובד ב"ה עבור מקוואות בארץ ישראל, אני חייב לגלות לכב' את האמת, אינני יכול להצביע על העזרה שקבלתי עבור בניית מקוואות בארץ ישראל. זה לא מגיע ליותר ממה שאפשר לספור באצבעות יד אחת. הממוצע בוודאי ובלי ספק, שואף לאפס. זה כולל את כל הארגונים הרבניים ובמיוחד הכי גדול מביניהם, R.C.A.  שמגיע ל-650 רבנים, "אגודת הרבנים של אמריקה" ולשם איזון, אפשר להכניס גם את ארגון המזרחי של ארה"ב, בראשות של מוריס סייג', נשיא, עם עוד רבנים נעלים וחשובים ופקידים. "תמונות מצורפות.

"אני רוצה להודות לכב' עבור החיזוק הגדול שקבלתי ממנו במשך כל השנים הללו. תודה רבה.

"עדיין יש לי את בורא העולם ב"ה כשותף היחיד בארה"ב, לעזור לי לסחוב את המשא הכבד הזה. באמת אין לי מה להתלונן. נכון לכתיבת מכתב זה, הגעתי ב"ה לבניין המקווה "ה-132" בארץ ישראל.

"אני אעקוב אישית אחרי הבניין הנוסף בנחלת הר חב"ד".

"השם יודע מה טוב..."

בימי מלחמת יום-הכיפורים כותב הרבי למר שרייבר:

ב"ה

ג' חשוון, ה'תשל"ד

ברוקלין, נ. י.

מר אלימלך מרדכי שרייבר

327 סנטרל פארק וועסט

ניו יורק, ניו יורק 10025

שלום וברכה:

הנני בזה לאשר את קבלת המכתבים שלו וכן, במיוחד, להביע את תודתי על הדיווחים שקיבלתי מהאורחים מנחלת הר חב"ד, עולים חדשים, שביקרו אותך ודווח לי שקיבל אותם בלבביות והם שוחחו אתו בקשר לפעילות האהובה עליו בכלל, ועבור עולים חדשים בנחלת הר חב"ד במיוחד, והבטיח להם את שיתוף הפעולה שלו.

ביודעי שכב' הוא עסקן ציבורי פרקטי ונמרץ, הנני בטוח ששיתוף הפעולה שלו יכנס לתוקף מיד, ובקרוב יוכלו להשתמש במקווה שיקום הודות להשתדלויות שלו. כפי שידוע לו, בעניינים אלה, אפילו יום אחד קודם, הוא בחשיבות עליונה.

כמו תמיד, הנני מנצל את ההזדמנות הזו לבקש ממנו להודיע לי, היכן אני עומד ביחס להשתתפות הסמלית שלי, כיוון שקשה לי לעקוב אחרי זה. כמובן שזה לא עניין של נימוס. אדרבה, הדרך הראויה  היא שיהודי אחד יזכה את השני מה שיותר מהר. בכל מקרה, מצורף בזה המחאה, ובטח יודיע לי אם אני בעיכוב.

הגם ש"אם אשכחך ירושלים" וכו', תמיד במחשבותינו, אנחנו מודעים לזה במיוחד במצב הנוכחי המתוח. אבל הוא, כמובן, שומר על קשר עם המצב. יש לנו את ההבטחה שכל מה שהשם עושה הוא לטובה, הגם שקשה לראות זאת בעיני בשר, מכל מקום אנו יכולים להיות בטוחים שהשם יודע מה טוב, וייתן השם שזה יהיה מוחשי גם לעיני בשר בקרוב מאוד.

בברכה,

חתימת יד קדשו.

בחודש שבט תשל"ד ביקש הרבי ממר שרייבר להוסיף בקביעות-עתים לתורה, עם חברותא (ראה המכתב בגליון רב עמ' 12). באותה שנה מלאו 70 שנה למר שרייבר והרבי כותב לו את המכתב הבא. מר שרייבר שהה באותם ימים בארץ ישראל.

ב"ה

כ"א אייר, ה'תשל"ד

ברוקלין, נ. י.

מר אלימלך מרדכי שרייבר

327 סנטרל פארק וועסט

ניו יורק, ניו יורק 10025

שלום וברכה:

זה עתה קבלתי את מכתבו והמצורף אליו מארץ ישראל. היות ואין הודעה כמה זמן בכוונתו להישאר בארץ ישראל, המכתב הזה נשלח אליו לכתובת ביתו.

לפני הכל, ולפתוח בברכה, בקשר לחגיגת יום ההולדת ה-70 שלו, הנני שולח לו  איחולים מלאי תפילה לחיים ארוכים ובריאות טובה, גדושים בפעילויות פוריות בתחום טהרת המשפחה וחיזוק היהדות בכלל.

הנני שבע רצון במיוחד לראות שחגיגת יום ההולדת שלו היתה קשורה עם הכנסת ספר תורה, דבר שהופך את מכתבי הקודם לדבר בעתו ומשמעותי במיוחד. זה מחזק את הביטחון שלי שיקבל את הצעתי בקשר לתוספת ב"קביעות עתים" ללימוד תורה, כפי שהארכתי במכתבי הקודם.

יתר על כן, כמו ביחס למקוואות שבונה מחדש, שאינו מסתפק בהישגים הקודמים אלא תמיד שואף להספיק יותר ויותר, שהיא הגישה הנכונה, הנני בטוח שזו תהיה הגישה שלו גם ב'קביעות עתים'. זה יתאים גם לתקופה העכשווית של ספירת העומר, אשר כפי שידוע היטב, מזכירה לנו ומעוררת בנו השראה לתשוקה הגדולה של אבותינו למתן תורה.

בברכה,

חתימת יד קדשו

נ.ב. כרגיל, הנני מקווה לקבל ממנו מידע מדויק היכן אני עומד בקשר לחלק האישי שלי בכל מקווה חדש. בכל אופן, אני מצרף המחאה על חשבון כמה, ואם יש פער, בטח יודיע לי.

מאז כתיבת השורות דלעיל, גם מכתבו מתאריך 10 במאי והמצורף אליו נתקבלו.

זה מכסה 13 מקוואות כפול ח"י מלבד ההמחאה של 150.

החיוב בעניין מרבין בשמחה

תחלה בהכרח לסלק את הלכלוך וכו', שענין זה נפעל על-ידי קו המרירות. וזוהי העבודה דחודש אב, "ממעטין בשמחה", כדי לסלק את הענינים ד"ומפני חטאינו גלינו מארצנו". אבל אין זה אלא הכנה לדירה, ואילו הדירה עצמה עושים ע"י שמחה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו – ש"פ משפטים, מבה"ח אדר תשט"ז

"משנכנס אדר מרבין בשמחה".

במשנה איתא "משנכנס אב ממעטין בשמחה", אלא שבגמרא איתא על זה "כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה, כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".

רואים אנו בזה שני ענינים הפכיים:

מהלשון "כשם" משמע, שהעיקר הוא הענין ד"משנכנס אב ממעטין בשמחה", שנאמר בפירוש במשנה, משא"כ הענין ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה", אינו אלא "כשם", שנלמד מ"משנכנס אב".

לאידך גיסא רואים אנו שבהנוגע לפועל הרי הענין ד"משנכנס אב ממעטין בשמחה" הוא מוגבל. לא בכל הענינים ממעטין. ישנם עניני שמחה גם באב. אבל זה ש"משנכנס אדר מרבין בשמחה" – הרי זה ללא שום הגבלות, עד "עד דלא ידע".

לכאורה אינו מובן: כיון שכל הענין ד"משנכנס אדר מרבין" נמשך מזה ש"משנכנס אב ממעטין", כלשון הגמרא "כשם" – מדוע איפוא הענידן ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה" הוא יותר מהענין ד"משנכנס אב ממעטין וכו'"?

הביאור בזה בפשטות – מכיון ששמחה צריכה להיות תמיד, אפילו בחודש אב, שהרי תמיד ישנו הציווי ד"עבדו את הוי' בשמחה". ולכן, כשניתוסף עוד "מרבין בשמחה" – הרי זה בלי גבול. ואילו ה"ממעטין" הוא מוגבל, כיון שגם אז צריכים להיות עניני שמחה מסויימים, ובפרט מצד הציווי ד"עבדו את הוי' בשמחה".

פנימיות הענין הוא:

כמדובר בהמאמר, תכלית הכוונה היא לפעול את הענין ד"נתאוה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים", שיהי' להקב"ה דירה כאן למטה. וכשם שהאדם הדר בדירה, נמצא הוא בדירה בכל עצמותו (מיט זיין גַאנצן וועזן"), כך הוא גם הפירוש ד"דירה בתחתונים", שהקב"ה יהי' למטה בכל עצמותו ומהותו יתברך.

כתיב "עוד וחדוה במקומו", שבמקום בו נמצא הקב"ה ישנה שמחה. ובמילא, כדי שיהי' "דירה בתחתונים", בהכרח שיהי' "עוז וחדוה", ואזי יוכל להיות מקומו ודירתו יתברך.

ובזה יובן שצריכים להיות תמיד בשמחה. אפילו בזמנים שעליהם נאמר "ממעטין" – גם אז צריכים להיות בשמחה, במידה ידועה, מכיון ש"דירה לו יתברך" בהכרח לעשות תמיד, בכל רגע ורגע, שהרי "זה כל האדם", "אני (לא) נבראתי (אלא) לשמש את קוני", ובמילא מוטל החיוב להיות תמיד, בכל רגע, בשמחה.

ומה שלפעמים צריך סדר העבודה להיות בקו השני, קו ההפכי משמחה – יובן ג"כ ע"פ המבואר בהמאמר, בענין סדר עשיית הדירה לו יתברך, עד"מ מאופן עשיית דירה למלך בשר ודם: לכל לראש בהכרח לנקות את המקום מכל לכלוך וכו', ולאחרי כן מייפים אותו בכלים נאים בכדי שיהי' ראוי לדירת המלך.

וכן הוא גם בעבודה הרוחנית: תחלה בהכרח לסלק את הלכלוך וכו', שענין זה נפעל על-ידי קו המרירות. וזוהי העבודה דחודש אב, "ממעטין בשמחה", כדי לסלק את הענינים ד"ומפני חטאינו גלינו מארצנו". אבל אין זה אלא הכנה לדירה, ואילו הדירה עצמה עושים ע"י שמחה.

ומה שנאמר בגמרא בענין "משנכנס אדר מרבין בשמחה", הדיוק "כשם", שמזה משמע שהענין ד"משנכנס אדר מרבין בשמחה", הדיוק "כשם", שמזה משמע שהענין ד"משנכנס אדר מרבין" נמשך מהענין ד"משנכנס אב ממעטין" – יובן ע"פ המבואר בחסידות שיתרון האור בא מתוך החושך, כמ"ש "ורבים מעמי הארץ מתיהדים", נעשו יהודים, כופרים בעבודה זרה ומודים בכל התורה.

ומצד עבודה זו נעשה "יתרון האור" – שבפורים חיוב השמחה הוא "עד דלא ידע", וגם בכל חודש אדר צריך להיות שמחה בריבוי, כמ"ש "והחודש אשר נהפך", כל חודש אדר.

(משיחת שבת פרשת מפשפטים מברכים החודש אדר ה'תשט"ז)