נושאים נוספים
	התקשרות גליון 1231 - כל המדורים ברצף
	מי שאחרית וראשית שלו משווה עליון ותחתון
	הכהנים יקומו עם בגדי הכהונה עליהם
	"משלוח מנות" גם לעשירים
	הלכות ומנהגי חב"ד

מה יעשה ראש הישיבה כאשר יגיע לגן עדן, וקודשא-בריך-הוא יבקש ממנו להשמיע חידוש? * אלו משלוחי מנות התקבלו בבית הרב? * תשובה הרבי על שאלת הרש"ש לגבי 'ביטול תורה' שבקריאת המגילה * ועל הלמדן שישכח לאכול סעודת פורים

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

הרב שמואל פסח בוגומילסקי שיחי' נשא נאום בטורונטו בחורף תשכ"ד — שמצוות משלוח מנות היא יחידה במינה ששייכת גם לעשירים. כשצא"ח המרכזית דיווחו לרבי על תוכן נאומו של הרב בוגומילסקי, העיר הרבי:

ע"ד [על דרך] גמ"ח [גמילות חסדים] (אף שבזה י"ל [יש   לומר] לכאורה שעני הוא באותה שעה – אינו דא"כ ה"ז [דאם-כן הרי זה] אפשריות יתרה על צדקה אבל לא מעלה יתרה) עזוב תעזוב (חיוב כ"כ [כל כך] עד שלולא המיעוט עמו – הול"ל [היינו סבורים] שחייב אפילו בהלך וישב ( הבעה"ב [הבעל-הבית]).

גם הילדים יבואו..

בהתוועדות יום שמחת-תורה תשל"ו ('שיחות-קודש' תשל"ו כרך א' עמודים 128-129) אמר הרבי:

סיפר לי פעם אחד שבישיבה בו למד היה ראש ישיבה חריף, שכל סברא שהיו משמיעים לפניו היה נוהג להפריכם[באופן של] "איפכא מסתברא" עם כמה ביאורים והסברים וכו'.

כשהגיע פורים וכנהוג היו בוחרים ב"פורים רב" [=רב של פורים] באמצעותו היו תלמידי הישיבה מבטאים את מרירותם על ראשי-הישיבה מהם לא היו מרוצים – אמר ה"פורים רב" שכאשר ראש ישיבה מגיע לעולם האמת, הנה כיון שב"גן עדן" ישנם כמה וכמה מדורים וצריך לדעת באיזה מדור לשכן את ראש-הישיבה, מתאספים חברי הבית-דין-של-מעלה ומבקשים ממנו להשמיע מחידושיו, משופרא דשופרא, ולפי התוצאות מחליטים איה מקום משכנו.
סיפר ה"פורים רב" שכאשר ראש הישיבה הגיע לב"ד של מעלה ולהיותו ראש ישיבה גדול הגיע קודשא-בריך-הוא בכבודו ובעצמו וישב ליד השולחן וביקש מראש הישיבה להשמיע חידוש. ראש-הישיבה הגיב: אדרבה יאמר נא קודשא-בריך-הוא חידוש ואני אפריכנו!...

חשיפת הרבי את מנהג הרביים במשלוח מנות

בשיחת ש"פ כי תשא תשל"א גילה הרבי ('שיחות-קודש' תשל"א כרך א' עמ' 593):

"מנהג רבותינו נשיאינו שאכלו ממשלוח-המנות שקיבלו, הם נהנו מכך, ולא היה זה בסתירה לאמונתם ובטחונם בה' – כמ"ש הרמב"ם בסיום הלכות זכיה ומתנה "הצדיקים הגמורים ואנשי מעשה לא יקבלו מתנה מאדם אלא בטוחים בה' ברוך שמו.. 'ושונא מתנות יחיה' (משלי טו,כז)" – משום שבשעה שמגיע פורים נמצא יהודי במעמד ומצב שהוא יכול לקבל מתנות – משלוח מנות – מצד שמחת פורים, ולא מצינו מדת חסידות לשגר בחזרה לשולח את משלוח-המנות שקיבל ממנו"

כשהרבי הזכיר את מנהג רבותינו נשיאינו הוא הדגיש:

כפי שראו את מנהג וכו'.

בבית הרבי היו כמה וכמה שנהגו לשגר משלוח-מנות והרבנית היתה מקבלת אותם.

גם ל-770 באמצעות ה"מזכירות" היו מגיעים כמה משלוחי-מנות ומזכירי הרבי היו מכניסים אותם לרבי. כמה מהם ביקש הרבי שיועברו הביתה וחלק היו מורידים להתוועדויות כאשר החלק הארי היה נמסר לתלמידי הישיבה, אברכי הכולל, תלמידות "בית רבקה", "מכון חנה" וכיוצא-בזה.

שני חסידים היו מגישים לרבי משלוח מנות אישי: הרה"ח ר' שלום הכט והרה"ח ר' יהודה לייב ביסטריצקי.

אשתקד התפרסמה במוסף "משפחה חסידית" של 'כפר חב"ד' (פרשת תצוה תשע"ז גליון 1698) רשימה מיוחדת תחת הכותרת "משלוח מנות לרבי ולרבנית" וכך נאמר שם:

"מפורים תשכ"ג, הפורים הראשון מאז עברה מניו ג'רזי לניו יורק, זכתה הגב' איטא ביסטריצקי להכין משלוחי מנות לרבי ולרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא וגם לרבנית הצדקנית מרת חנה, אמו של הרבי. בשנים הראשונות היו משלוחי המנות די פשוטים, אך לאחר שנים מספר היא התחילה לבצע רעיונות מיוחדים יותר, המבוססים על דבריו של הרבי. במשך הזמן, כל בני המשפחה עסקו זמן רב לפני פורים במחשבות – איך תיראה העוגה שהיא תשלח לרבי בפורים.
"זכור לי שפעם דיבר הרבי בתענית אסתר על הנאמר 'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר' – 'ויקר אלו תפילין', ובהתאם לכך עיצבתי את העוגה", סיפרה בעבר, "לעוגה המיוחדת צירפתי בדרך כלל גם וודקה – סמירנוף, וגם חלות מאפה ידיי (ולעיתים מאפה ידי בנותיי) – גם הן היו בצורות מיוחדות וסמליות: פעם בצורת כתר, פעם בצורת האות מ"ם ועוד. "אמנם לא הלכתי אף פעם להגיש את משלוח המנות ורק בעלי והילדים הלכו, אך זכיתי לשמוע תגובות שונות בגלל הקשר שהיה לבעלי עם ר' בערל יוניק ועם המשב"קים, ואף זכיתי להתייחסות אישית מהרבי בכמה הזדמנויות".
לרגל פורים, נדפסו בכפר חב"ד שם (עמודים 12-14) תמונות של חלק מהעוגות שהכינה מרת ביסטריצקי במהלך השנים. תש"ל: עוגת ספר תורה – בקשר לסיום כתיבת ספר תורה של משיח ביו"ד שבט של אותה שנה. תשל"ב: פסוקי שמו של הרבי הנאמרים בסיום ה"שמונה עשרה". תשל"ג: מזמור שיר ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים (קשור בדברי הרבי באותה תקופה).

תשל"ד: טנק המבצעים ומלחמת יום הכיפורים. תשל"ו: צדיק כתמר יפרח. תשל"ז: אריכות ימים ושנים טובות ("הרבי הסתכל על כל הפרטים ועל כל הכיתובים וחייך מאד"). תשל"ח: דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו.
תשל"ט: שלימות הארץ. תשמ"ב: ספר תורה לאחדות ישראל – 'אות בספר תורה'. תשמ"ג: לכתחילה אריבער. תשד"מ: הדפסת תניא בכל מקום. ו"אך צדיקים". תשמ"ה: הרמב"ם היומי. תשמ"ו: ועשו לי מקדש. תשמ"ז: דידן נצח. תשמ"ט: שנת הבנין – ושנת הילד והילדה. תש"נ: שנת הארבעים לב לדעת. תשנ"ב: מפת ארץ ישראל. תשנ"ג: רפואה שלימה.

* * *

היו כמה חסידים שנהגו להעניק לרבי כמשלוח מנות כתי"ק וספרים עתיקים במיוחד יצויין הרה"ח ר' זאב הכהן כץ שליט"א דומה שגם הרה"ח ר' שלום הכט.

תיאור תיאורטי של פורים בווילנא שעלה במחשבתו של הרבי

בביקורם של הרבנים הראשיים לישראל בשנת תשמ"ו ('בצל החכמה' עמ' 309) הוזכרה שאלת הרש"ש לדברי חז"ל "מבטלין תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה אשר תמה: וכי קריאת המגילה אינה תורה, מדוע כינו זאת חכמים ביטול תורה?!".

אמר הרבי בחיוך: "כשראיתי לראשונה את שאלת הרש"ש היה הדבר תמוה בעיני: הרש"ש היה דר בווילנה- מבצרן של הישיבות הליטאיות. ובכן; תארו לעצמכם שיכנס מישהו לישיבה, ויכריז: "שמעו רבותי, הבה "נלמד" מגילה (מגילת אסתר)" – איש מן הלומדים לא היה מקבל "הצעה" זו! צריכים ללמוד "חושן משפט", "רמב"ם", "מסכת יבמות"; אבל מגילה – הלזה יקרא "תלמוד תורה"?!..

למדן שישכח לאכול סעודת פורים

לגבי חיוב לימוד התורה בפורים – אמר הרבי גם- כן בחיוך: כאשר "למדן"  מתיישב ללמוד תורה לפני סעודת פורים – אי-אפשר לקחת אחריות... שהרי ימצא קושיות רבות, על כל קושיא ימצא תירוץ, ועל כל תירוץ ימצא קושיא נוספת... ובסופו של דבר לא יקיים את מצות סעודת פורים!